איך לטוס לחו״ל עם ילדים – ואפילו להנות, מאת שירה פינטו מדריכת הורים בשיטת אדלר ויועצת חינוכית

עונת הטיולים הגדולה של יולי-אוגוסט מתקרבת, והטיול או-טו-טו כבר כאן. לכולנו יש בראש תמונות המתארות את הטיול העתידי: התמונות האידיליות, איך נטייל ונשחק יחד, נרחוץ באגם בנוף מרהיב, נתגלגל מצחוק ברכבת ההרים המפחידה, נטעם מאכלים חדשים ומעניינים ויהיה לנו המון המון המון זמן איכות משפחתי שישאיר טעם של עוד (ומלא תמונות מעלפות לאינסטגרם). מצד שני, אולי גם עולים חששות: איך נסתדר עם הילדים? והנסיעות? ומה אם האטרקציות שבחרנו לא יהיו לטעמם? ומה נעשה עם האוכל? והמריבות, אוי המריבות…

ברשימה הבאה, ננסה לעשות הכנה לטיול, אבל הפעם לא מזווית של איפה מוצאים טיסה מוזלת ולמה צריך לשים לב ב-Air B&B, אלא מהזווית המשפחתית, כדי לנסות ולמקסם את ההנאה של כולם מהטיול המשפחתי ולהפוך אותו לחוויה חיובית עבורכם ועבור הילדים – כזו שתשאיר חשק לעשות את זה שוב גם בשנה הבאה.

הילד הוא אותו הילד, בארץ ובחו”ל

אנחנו כהורים, משקיעים הרבה בטיולים בחו”ל. בין אם אנחנו נוסעים כל שנה ובין אם מדובר באירוע חד פעמי לכבוד בר/בת המצווה, טיול בחו”ל עם הילדים דורש מאיתנו הרבה מאוד עבודת תכנון, שבמסגרתה עבדנו, השקענו, חיפשנו מסלולים, הזמנו מקומות לינה, קנינו כרטיסים, השקענו בטיול ממיטב כספנו, לקחנו חופש מהעבודה ועוד ועוד. במקרים רבים, הורים מתאכזבים מההתנהגות של ילדיהם שלא תואמות את הציפיות וההשקעה שלהם בטיול ומרגישים שב”תמורה” להשקעה הזו הם מקבלים קיטורים, תלונות ומריבות בספסל האחורי של האוטו.

חשוב מאוד לזכור, שהילד שלכם לא משתנה. הקשיים שליוו את הילד בבית, הם אותם קשיים שילוו את הילדים גם בטיול בחו”ל, ואחים שרבים על בסיס יומיומי, לא ישנו את התנהגותם רק כי אנחנו עכשיו במדינה אחרת. לפעמים, היציאה מהשגרה והזמן הממושך עם ההורים יטיבו עם הילדים, אבל במרבית המקרים הקשיים יישארו זהים ובחלק מהמקרים, היציאה מהשגרה עשויה גם להעצים אותם.

אז מה כן אפשר לעשות? בתור התחלה, כדאי לוותר על הפנטזיה שטיול בחו”ל יימחק את הקשיים היומיומיים שאיתם אנחנו מתמודדים. הילד יישאר אותו ילד על היתרונות והחסרונות שבו. את הפנטזיה המדומיינת כדאי להחליף בלראות את הערך המוסף האדיר שיש לטיול משפחתי – החוויות המשותפות, ההזדמנות לבלות זמן משותף נטול לחצי זמנים/גן/עבודה וההזדמנות להכיר את הילדים שלנו בזוויות שאנחנו לא רואים ביום-יום, גם נוכח המריבות, התלונות והקשיים. חוץ מהקבלה והפרידה מטיול הפנטזיה, יש עוד כמה דברים שאפשר לעשות לפני ותוך כדי הטיול כדי להפוך אותו לכמה שיותר מהנה לכולם.

הטיול הוא של כולם

זכרו, שהטיול המשפחתי – כשמו כן הוא: משפחתי. לכן זה גם הטיול של הילדים וגם שלכם. בתכנון הטיול, נסו לאזן בין אטרקציות לילדים, כמו פארקי שעשועים וגינות, מגלשות ופארקי מים, לבין שילוב של משהו מתחומי העניין שלכם – מוזיאון, ביקור בקתדרלה יפה או אתר טבע מעניין. טיול שמלא רק באטרקציות ילדים, יוביל להורים מתוסכלים שרק מחכים שהיום ייגמר והם יוכלו (קצת) לנוח. לעומתו, טיול שלוקח בחשבון רק את צרכי המבוגרים, מוביל לילדים משועממים ומנג’סים ולהורים עצבניים שלא באמת נהנים מהנוף. המפתח הוא באיזון – בין אטרקציות מובהקות לילדים, לבין מוקדי עניין להורים, והכי טוב – מקומות שבהם כולם יוכלו למצוא את עצמם (מי אמר גן שעשועים שווה שלידו בית קפה בתוך נוף מדהים?)

את המסר הזה של “הטיול הוא של כולם” צריך לתקשר גם לילדים – הטיול הוא שלכם ושלנו, והמטרה המשותפת היא שלכולם יהיה כיף ובשביל זה, כולנו צריכים קצת להתפשר ולהתחשב.

שתפו את הילדים בהכנות

ילדים (כמעט) בכל גיל, יכולים להיות שותפים בהכנות לטיול: בני נוער וילדים בוגרים יכולים לקחת אחריות על איסוף המידע ביחס לאתר מסוים ולהיות “אחראי אתר” – לאסוף את המידע, שעות פתיחה, נקודות עניין ועוד. ילדים צעירים יותר כדאי לשתף ולהראות להם תמונות של המקומות בהם נבקר. כדאי להתייעץ עם ילדים בכל גיל – האם ללכת לאתר הזה או לאתר אחר? האם יעדיפו לבלות את שעות אחר הצהריים בבריכה או בקניון?  גם תוך כדי תנועה כדאי להתייעץ איתם – מה נקנה בסופר לארוחת הבוקר? האם מחר תרצו שנבקר בפארק החבלים או שנעלה ברכבל? ככל שהילדים יהיו שותפים יותר להכנות (לפני ובמהלך הטיול) כך יהיה יותר פשוט ויהיו פחות קיטורים על למה הולכים דווקא לאתר זה ולא לאתר אחר ולמה אין את הקורנפלקס שהם אוהבים לארוחת הבוקר. תוך כדי הטיול, שתפו את הילדים בארוחת הערב בחשיבה לגבי מחר, התייעצו איתם, הציעו להם מספר אופציות (לטיול או לאוכל) ושאלו לדעתם, עם נכונות אמיתית ללכת עם הבחירות שלהם, עדכנו אותם לגבי המסלולים ולגבי התוכנית. ילד שמרגיש שדעתו נשמעת מרגיש נחוץ ומשמעותי במשפחה וישתף פעולה הרבה יותר מילד שמרגיש שהטיול, מגניב ומושקע ככל שיהיה, מוכתב “מלמעלה”.

תאום ציפיות והטרמה (מלשון טרם)

טיול בחו”ל מעצם טיבו מגלם המון המון שינוים – במזג האוויר, באוכל, בשפה ובשגרת היום. שינויי השגרה מוציאים הרבה מאוד ילדים, במיוחד את הצעירים שבהם, מאיזון. אז מה אפשר לעשות? קודם כל הטרמה: עדכנו אותם ערב לפני ובמהלך היום במה הדבר הבא: “עכשיו תהיה לנו נסיעה קצרה/ארוכה, שאחריה נגיע למפל”. “נלך במסלול שבסופו נגיע לאגם ושם נעשה פיקניק”. חוץ מהעדכון על מה הולך להיות, חשוב לתאם ציפיות: “כשנהיה בלגו-לנד יהיו מלא אנשים ונצטרך שתישארו קרובים אלי,”  “תהיה לנו נסיעה ארוכה, חשוב לנו שלא יהיו מריבות בספסל האחורי”. חשוב שהציפיות שאתם מגדירים, יהיו קשורות בעיקר לשלושת הב’- ביטחון, בריאות ובטיחות.

ומה קורה אם וכאשר עוברים על הכללים שהגדרתם? פשוט עוצרים. יש מריבות בספסל האחורי? מצאו מקום בטוח, עצרו את האוטו והסבירו לילדים שככה אתם פשוט לא מצליחים לנסוע כי הרעש מוציא את הנהג מהריכוז. אם בטיול, עצרו במסלול בצד והסבירו שכשהם מטפסים על הגדר – אתם לא יכולים לשמור עליהם. עצירה חד משמעית תעביר מסר ברור ולא משתמע לשתי פנים – שיצמצם את הסיכוי שההתנהגויות יחזרו על עצמן. מצד שני, שימרו את העצירות החד-משמעיות למצבים חד-משמעיים. לא כל ויכוח קטן בספסל האחורי או השתובבות מחייבים תגובה משמעותית, אבל כשהיא מסכנת את ביטחונם, בטיחותם או בריאותם של הילדים – היא נדרשת.

שגרה זה רע?

עם כל שינויי השגרה המובנים, כדאי להתאמץ ולנסות לייצר סוג מסוים של שגרה בתוך הטיול. ילדים, במיוחד ילדים צעירים עד גיל 10, זקוקים לשגרה ונהנים ממנה. כדאי לנסות ולייצר סוג מסויים של שגרה בתוך הטיול: ארוחת בוקר משותפת לפני שיוצאים למהלך היום, בילוי קטן של ערב בדירה/בחדר המלון, מקלחות לפני השינה ועוד. אם אתם נוהגים בבית להקריא לילדים סיפור לפני השינה – עשו זאת גם בחו”ל, ולקחת איתכם סיפור גם לטיול יכול להיות רעיון מוצלח. גם החזרה לבית קבוע במהלך הטיול משמרת עבור הילדים סוג של שגרה הנחוצה להם – במיוחד בטיול ארוך יחסית.

מצד שני, היציאה מהשגרה היא כאמור חלק מובנה מהטיול, ולכן הטיול הוא לא בדיוק הזמן להתעקש על אכילה בריאה במסעדות (מי אמר שבוע של פיצה-צ’יפס-המבורגר-גלידה ולא קיבל?), לא לאפשר טאבלט במטוס או להתעקש על שעות השינה. השגרה הקבועה תחזור עם החזרה הביתה, ובינתיים נתרגל שיחרור של מאבקים לא מהותיים עם הילדים ובעיקר מול עצמנו.

גמישות והתאמה

בנינו מסלול, עד לרמת הדקויות, תכננו ארבע אטרקציות ביום, כדי שנספיק כמה שיותר. שילבנו את כל אתרי החובה וחישבנו את זמן הנסיעה מאטרקציה לאטרקציה. אבל, הקצב והציפיות לא תמיד תואמים את אלה של הילדים. המפתח להנאה במקרה הזה הוא לדעת שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. לפעמים, שווה לוותר על אתר “חובה” זה או אחר, פשוט כי הילדים כל כך נהנים בגן שעשועים קטן – שחבל להוציא אותם משם. לפעמים הבוקר לקח קצת יותר זמן, ולפעמים הילדים (ואולי גם אנחנו) רוצים לחזור הביתה לחדר ולבלות את אחר הצהריים בנחת. זה המקום להזכיר לעצמנו שהמטרה בטיול היא לא לסמן V על כמה שיותר אתרים, אלא בעיקר הזמן המשפחתי המשותף ולהזכיר לעצמנו שלפעמים מבחינת הילדים, גם להאכיל ברווזים ליד האגם זו אטרקציה מוצלחת לא פחות (ואולי הרבה יותר) מפארק החבלים/המוזיאון שתכננו להגיע אליו במהלך היום.

אבל כמו שאמרנו – הטיול הוא של כולם. אם אתם ממש לא רוצים לוותר על אטרקציה, כדאי לשקול גם להתפצל – לקחת את הילדים הגדולים למקום אחד ואת הצעירים יותר למקום אחר או (וזו כבר ממש המלצה) לאפשר לאחד מבני הזוג קצת זמן מנוחה ושאיפת אוויר (או כוס קפה בשקט) בזמן שהשני משעשע את הילדים.

ואחרי הכול, חשוב לזכור שהטיול המשפחתי – הוא לא סך האתרים שבהם ביקרנו או השאלה אם הילדים זוכרים את מוזיאון המדע המהמם או את השיט הנהדר בסירה. הטיול המשפחתי הוא חוויה שונה מאוד מטיול מבוגרים. הוא חוויה ארוכה, לעיתים אינטנסיבית, מלאת עליות ומורדות ומתישה לפרקים, אבל יש בה פוטנציאל אדיר לגיבוש משפחתי מקרב, ליצירת חוויות משפחתיות משמעותיות שנצרבות בלב ובתודעה, והם אלו שיישארו איתנו ועם הילדים שנים רבות אחר כך.

שירה פינטו היא מדריכת הורים בשיטת אדלר ויועצת חינוכית, המתמחה בגילאי שנתיים עד עשר,וכמובן, אמא לשלושה וחובבת טיולים משפחתיים בחו”ל.