ובכן, זהו אזור פחות מוכר לישראלים, ובאמת לא ראינו ישראלים במהלך כל הטיול, מלבד פעם אחת בסופר (Lidl) בסולטאו. מספר הערות מקדימות, ומתחילים:- הורים עם שני בני נוער (בנים)
- בהתאם לכך ועקב כך, הטיול תוכנן בקפידה (כהרגלנו), תוך התחשבות בצרכי כל בני המשפחה
- משך הזמן: 10 לילות
- הטיול נבנה כטיול מתגלגל. ישנו ב-4 נקודות לינה כדי להגיע בכל פעם ליעד המתוכנן
- בשל פשיטת הרגל של חברת TLV (החברה היחידה שנהגה לטוס לאחרונה ישירות מישראל להמבורג) כשבוע לפני שרצינו להזמין כרטיסי טיסה, קנינו כרטיסים דרך אל על לברלין – היעד הקרוב ביותר לטיול בצפון גרמניה
ובכן, אנחנו בחרנו בדרך קצת יותר מקורית – הצטיידנו בילד ששבר את היד, עבר ניתוח (עד יום לפני הטיסה לא ידענו אם נטוס בכלל), וכך בזכות נציגי אל על הנחמדים, מחלקת רפואה דחופה שלהם ושירותי הביטחון בשדה, לא עמדנו בתורים והכל זרם על מי מנוחות.
(*למען הסר ספק: לא לנסות בבית!
**למי שלא מכיר אותי – חוש הומור. מותר לי).
יאללה, ממשיכים.
- המזוודות הגיעו בשלום, גם בחזור. בשדה התעופה לא היה כל בלגן בחזרה. כנראה שהמצב נרגע.
- תחבורה: שכרנו רכב דרך יורופקאר. לקחנו אותו מברלין. הוא שמש אותנו עד להמבורג, כולל היום הראשון בהמבורג. לאחר מכן החזרנו אותו בתחנה המרכזית בהמבורג ונסענו באוטובוסים ובמטרו. מאוד נוח.
- את הדרך חזרה מהמבורג לשדה התעופה בברלין עשינו ברכבות, – ועל כך יסופר בהמשך. (רמז, כדאי להשאר לסוף!)
- בשל מצבים בריאותיים שונים ידענו מראש ובהמשך שנצטרך לוותר על כמה מהתכנונים ולשנות כמה פעילויות, שחלקן היו אמורות להתאים מאוד לבני הנוער ולשמח אותם. על מה נאלצנו לוותר? בהמשך.
צפון גרמניה עם מתבגרים – יומן מסע
היום הראשון – טיסה לברלין ושינה ליד המלון
טיסת אחר צהריים לברלין באל על שיצאה די בזמן (עיכוב קטן של כעשרים דקות), הכל היה בסדר גמור. נחתנו בברליןבלילה. הזמנו מראש מלון בשדה התעופה, כדי שנוכל לישון ובבוקר לצאת לדרך, לטיול שלנו בצפון גרמניה באזור הרי ההרץ. אגב, לחבל הרי ההרץ מקושרת מסורת של סיפורים אודות מכשפות שמתהוללות בטקסים מסתוריים. בהתאם לכך, בכל הערים ניתן למצוא דמויות נחמדות של מכשפות – בגדלים וסוגים שונים.
המלון: Steigenberger Airport Hotel Berlin, מלון טוב מאוד – חדרים טובים ומרווחים, ארוחת בוקר מצוינת. מתאים מאוד ללילה אחד.
היום השני – Wernigerode
למחרת לקחנו משדה התעופה את הרכב ששכרנו דרך יורופוקאר ויצאנו לדרך לעייר בשם Wernigerode . לאחר נסיעה של כמעט 3 שעות, הגענו לוורניגורדה, ושהינו בה שני לילות. העיר יפהפיה, צבעונית, כפרית, מיוחדת והשהייה בה מאוד נעימה. ישנו במלון בשם Ringhotel Weißer Hirsch שממוקם במקום הכי טוב שיכול להיות – בכיכר השוק המרכזית, מול בית העירייה.
היום השלישי – Thale ו-Liebesbank Weg בגוסלאר
למחרת נסענו ל-Thale, עיר מקסימה בהרי ההרץ שיש בה מתחם Seilbanhanen Thale Erlebniswelt עם מגוון פעילויות, כולל מסלולי הליכה, תצפיות ונופים מרהיבים, פארק חבלים, רכבלים, מגלשות הרים ועוד.
היום הרביעי – טירת ורניגרודה Wernigerode Castle וסולטאו
הבוקר האחרון שלנו בוורניגרודה. נסענו ברכבת חמודה לטירת ורניגרודה היפה. בחזרה ירדנו ברגל (כעשרים דקות עד למרכז/למלון). נוף הרי ההרץ הנשקף מהטירה פשוט מרהיב. הטירה עצמה גם היא נחמדה מאוד. בשעות הצהריים יצאנו לכיוון סולטאו – היעד הבא שלנו. בשל פקק עצום באמצע הדרך התעכבנו, כך שהגענו לסולטאו ממש לקראת 18:00. הבחירה בסולטאו נבעה מהרצון לבקר במספר מוקדי עניין שנמצאים בסביבתה. ספוילר: זה לא כ"כ קרה, או קרה חלקית.
היום החמישי – היידה פארק
בסולטאו שהינו 3 לילות. ביום הראשון, היינו בהיידה פארק – פארק השעשועים הגדול ביותר בצפון גרמניה, שיש בו את רכבת ההרים מעץ התלולה בעולם (חלק מאיתנו בדקו אותה). קנינו כרטיסים יום לפני באינטרנט. הכרטיסים יקרים למדי, ולא היה שום מבצע בזמן שקנינו. פארק השעשועים עצמו יפה, רחב ידיים, יש בו כמה וכמה רכבות הרים מפחידות ומעניינות, אבל בהשוואה לפארק אירופה, גרדה לנד ופארקי שעשועים גדולים אחרים באירופה ובארה"ב (תאמינו לי, בתור משפחה חובבת פארקי שעשועים, בדקנו את רובם ) הוא פחות אטרקטיבי ומגוון בעיניי. הדגש בו על רכבות הרים. לפחדנים בינינו (כותבת שורות אלו למשל? לא יכול להיות!) יש בו פחות אפשרויות.
אם אתם רוצים לדעת איך שירותי הרפואה בפארק – אשמח לספר לכם. איך אני יודעת? ובכן, טוב ששאלתם! במהלך הליכה בין מתקן למתקן, עקצה את הילד דבורה (או צרעה – עד היום לא ברור לנו), לא את זה עם היד השבורה, אלא את הילד השני. קצת איזון בבית הזה, לא?!… לקח לנו זמן למצוא את עמדת העזרה הראשונה בפארק. בינתיים ניסינו לתקשר באנגלית מעולה (זה עם היד השבורה) ובגרמנית רצוצה (אנוכי) עם כמה מוכרות בנקודות האוכל בפארק.
חלקן היו ממש נחמדות, על אף קשיי השפה, ובמקום אחד נתנו לנו חתיכות בצל לשים על העקיצה. אחת מהן יצאה איתנו והראתה לנו איך מגיעים לעמדת העזרה הראשונה במרחק של כרבע שעה הליכה מהירה. ילד אחד כאוב ועקוץ, השני עם יד שבורה. קטן עלינו. המשכנו. הגענו לעמדה, שם היו שני פרמדיקים או ליתר דיוק פרמדיק דובר גרמנית בלבד וחבר/קולגה/מתורגמן. נתנו לנו קוביות קרח, מרחו משחה ואמרו לנו שרק אם תהיה תגובה אלרגית/נפיחות עזה, שנפנה לבית החולים.
סוף טוב הכל טוב (או לפחות הרוב) – הכאב השתפר, המקום לא התנפח בצורה מוגזמת ולא נדרשנו לבדוק את בית החולים (לא בטוחה בכלל שיש שם אחד כזה) בסולטאו.
היום השישי – האאוטלט Designer Outlet Soltau
בקרנו באאוטלט בסולטאו – Designer Outlet Soltau. אאוטלט נחמד, שיש בו כמה חנויות לא רעות של נייקי, פומה, Only, Levi's ועוד. איך הוא בהשוואה לאאוטלטים של אורלנדו? נו טוב, לא כוחות. פעילויות נוספות שהיינו אמורים לעשות בסביבה ולא יצאו לפועל בשל עניינים בריאותיים כאלו ואחרים הם Snow Dome, Bispingen ו-Kart circuit Ralf Schumacher. אילו היינו יודעים מראש שלא נוכל להיות שם, היינו מקצרים את השהייה בסולטאו לטובת יום נוסף במקום אחר. סך הכל בסולטאו עצמה אין כל כך מה לעשות. מגיעים אליה בעיקר בשל מוקדי העניין בה ובקרבתה.
היום השביעי – המבורג
נסענו להמבורג ושהינו בה במשך 4 לילות, עד לטיסה חזרה לארץ. שהינו במלון Reichshof Hotel Hamburg – המלון ממוקם ממש מול התחנה המרכזית. מיקום מצוין כנקודת מוצא לטיולים בהמבורג ובסביבה. מלון טוב מאוד עם חדרים גדולים ומרווחים.
היום השמיני – אגם אלסטר, מעבורת, טיול בעיר, Hamburg Dome
הידעתם כי בהמבורג יש יותר תעלות מאשר בוונציה ובאמסטרדם? היינו באגם אלסטר, החיצוני והפנימי, נסענו במעבורת, ראינו את בניין העירייה היפה.
היום התשיעי – נמל המבורג, שופינג במונקברג שטראסה, Planten un Blomem
יום יפה ושמשי גם כן (שלא לומר חם בחלקו ואף טרופי לשעה קלה בערב). בבוקר בקרנו בנמל המבורג, הנמל הגדול ביותר בגרמניה, ששוכן על גדת נהר האלבה. זהו הנמל השלישי בגודלו באירופה. טיילנו באזור ללא הילדים, כי מה בסך הכל מתבגרים רוצים לעשות בחופש? (או בחיים בכלל…) אכן, לישון!
עברנו דרך גשר המנעולים ותעלות נוספות יפות. את הדרך חזרה למלון ולאיסוף הילדים עשינו במונקברג שטראסה – רחוב הקניות של המבורג.
.היום העשירי – מוזיאון השוקולד ומוזיאון המניאטורות
היום המלא האחרון שלנו בהמבורג. זה היה יום מוזיאונים – בבוקר היינו במוזיאון השוקולד (CHOCOVERSUM Schokoladen – Museum). מודה שבהתחלה הייתי קצת סקפטית, אבל היה סיור מעולה וכולם נהנו. במשך כשעה וחצי המדריכה מסבירה על ייצור השוקולד, טועמים, מכינים… נחמד מאוד למבוגרים, לילדים וגם לבני נוער.
היום ה-11 – קניות בהמבורג והרכבת חזרה לברלין
בבוקר היו לנו כשעתיים בהמבורג. ניצול זמן מיטבי לקצת קניות ומזכרות. לאחר מכן התחלנו במסע המפרך חזרה לארץ.
קדימון: כל מה שחשבתם שאתם יודעים על רכבות בגרמניה… תשכחו מזה!
הגענו לתחנת המרכזית בברלין בשעה סבירה. לקחנו טווח ביטחון מספק כך שלא היינו לחוצים. ירדנו לרציף המתאים וראינו שהרכבת לשדה התעופה עמוסה מאוד. מכיון שהיה לנו זמן, החלטנו לא להדחק ולחכות לרכבת הבאה. טעות? כנראה… הרכבת הבאה בוששה לבוא, בינתיים גילינו שהרציף הוחלף. אצנו רצנו עם כל הציוד שלנו ונכנסו לרכבת. נסיעה שהייתה אמורה לקחת חצי שעה, לקחה בפועל כשעה. מדי כמה דקות הנהג הכריז על עיכובים בדרך בשל סיבות שונות ומשונות.
בסופו של דבר הגענו לשדה התעופה כשעתיים ושלושת רבעי לפני הטיסה. לא נורא, אבל גם לא להיט. בשדה התעופה בברלין בכלל לא התחשבו במצבו של הילד ולא סייעו לנו בכלל, בשום דבר. מעבר לכך, מכיון שהגענו לא בין הראשונים, נאלצנו למסור גם את מזוודות הטרולי שלנו – את כולן. לא עזרו תחנוני לכך שיש לי באחת מהן תרופות ואבזרים. דיילת הקרקע הגרמניה הקרה והנוקשה אמרה לי להוציא מה שאני רוצה ולהעביר לתיק הגב (שגם כך התפקע). הכל נעשה בחופזה, בהמשך עברנו בדיקות ביטחון מייגעות (שתיים שונות, אחת ממש לפני העלייה למטוס), והגענו לטיסה מיוזעים, עייפים ומותשים. נחתנו בארץ ב-3:20. כל המזוודות כולל מזוודות הטרולי הגיעו בשלום.
מספר הערות לסיום:
.
