הפוסט הזה פורסם במקור בקהילת מטיילים בחו״ל עם ילדים ומופיע פה באישורו של צבי.
שבוע בצפון מקדוניה. החלטנו לטוס לשבוע בסוף אוקטובר. רצינו משהו זול אז מזרח אירופה הרגיש הכי מתאים. הטיסות לסופיה היו הכי זולות, אז החלטנו לטוס לשם. ידענו שמסופיה אפשר לטייל בבולגריה, בסרביה או בצפון מקדוניה ובחרנו באחרונה. היינו זוג ושני ילדים בני 6 וחצי ושנתיים.
היום הראשון – טיסה ונסיעה לסקופיה, מנזר Saint Joachim Osogovski, סיבוב בעיר
נחתנו בסופיה ביום שני בצהריים. אספנו את האוטו שהזמנו מיורופקאר. עלה לנו 300 יורו לשבוע פלוס 30 יורו לכיסא תינוק ו-72 יורו בשביל לעבור את הגבול למקדוניה. לילד הגדול הבאנו בוסטר מהבית ולקטנה שכרנו כיסא. האוטו שקיבלנו היה ממש סבבה. הכיסא היה קצת מיושן, אבל היה מספיק טוב בשבילנו.
הנסיעה מסופיה לסקופיה בירת מקדוניה היה אמור להיות 4 שעות אבל זה לקח לנו 5 שעות כי התעכבנו במעבר גבול מעל חצי שעה, היו קצת בעיות בכביש וגם עשינו עצירה קטנה בדרך. מכיוון שבולגריה באיחוד וצפון מקדוניה לא, יש מעבר גבול קפדני עם בדיקת דרכונים ומסמכים של האוטו, לכן יש תור ארוך. את העצירה בדרך עשינו במנזר Saint Joachim Osogovski שנמצא במקדוניה קרוב לגבול. המנזר יפה ושווה לראות אותו אם זה רק מבחוץ.
הגענו לסקופיה בסביבות שמונה בערב. נסענו למלון שלנו להשאיר את האוטו ואת המזוודה. ישנו במלון בשם Hotel Doa שנמצא באזור הישן של העיר אבל המלון די חדש. יש בו חניה חינם וארוחת בוקר וזה עלה 65 יורו ללילה. מהמלון הלכנו לעשות סיבוב בעיר ברגל. ראינו פסלים ענקיים ומאוד מרשימים. ראינו את גשר האבן, את הבית של אמא תרזה ופסל שלה ואת המבצר. אחרי הסיבוב אכלנו ארוחת ערב בבורגר קינג כי רוב המסעדות היו סגורות בגלל איזה חג מקומי.
היום השני – הבזאר של סקופיה, קניון מטקה, מברובו
אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לסיבוב בבזאר של סקופיה שהיה ממש ליד המלון. זה אוסף של רחובות עם כל מני חנויות נחמדות וגם שוק קטן. זה הרגיש כמו גירסה קטנה של הבזאר הענק באיסטנבול. במהלך הסיבוב החלפנו שם כסף, כי בשדה התעופה של סופיה לא היה כסף מקדוני וגם קנינו סים קארד מקומי של 2 ג׳יגה ב-500 דינר. כשסיימנו את הסיבוב לקחנו את האוטו ועזבנו את סקופיה.
נסענו כחצי שעה לקניון מטקה. זה קניון ענק עם אגם גדול שנוצר על ידי סכר שנמצא במקום. נסענו עם האוטו ממש עד הכניסה וחנינו שם בחינם. יש שתי דרכים לחקור את הקניון. אפשרות ראשונה היא הליכה בשביל שחצוב בסלע שנמשך כמה קילומטרים ואפשרות שנייה היא בשייט על סירה. אפשר לקחת שייט רק של האגם בעלות של 200 דינר או גם כניסה למערה שזה עולה 500. שילמנו 500 למבוגר ו-250 לילד והקטנה הייתה בחינם. השייט נמשך שעה. 40 דקות שייט ו-20 דקות שיטוט במערה. היא אומנם קטנה אבל מאוד יפה. יש הרבה מדרגות אז לא מתאים לעגלה או למי שמתקשה עם מדרגות. הבחור שהשיט את הסירה היה מאוד נחמד ונתן כל מני הסברים על המקום. מאוד נהנינו שם.
כשסיימנו שם נסענו כשעה וחצי לכפר קטן בשם מברובו שנמצא בפארק הלאומי מברובו. נסענו לדירה שהזמנו ושילמנו 85 יורו לשני לילות. היו בדירה מיטה זוגית ושתי ספות נפתחות שהילדים ישנו עליהם. מברובו זה כפר קטן עם אגם גדול ומאוד יפה באמצע. הכפר בעיקר פופולארי בחורף כי יש בו הרבה אתרי סקי. אנחנו היינו בסתיו והיה חמים, אז בכפר היה די ריק. אחרי שהגענו לדירה נסענו לאכול ארוחת ערב במסעדה מקומית. האוכל היה טעים ומאוד מאוד זול.
היום השלישי – מנזר Bigorski Monastery St John the Baptist, הכפר Rostoshe ומפל דוף
קמנו בבוקר מאוחר כי תכננו יום רגוע. הלכנו לאכול ארוחת בוקר במסעדה מקומית. אכלנו חביתה, לחם וגבינה והיה מאוד טעים. משם נסענו כ-40 דקות לאורך נהר רדיקה היפה שעובר בפארק הלאומי למנזר בשם Bigorski monastery St John the Baptist. המנזר מאוד ישן ומאוד יפה. יש לו כמה ציורים מאוד עתיקים ומרשימים. הכניסה למנזר עלתה 120 למבוגר וחינם לילדים. המנזר נמצא בין הרים והנוף משם פשוט מהמם.
כשסיימנו שם נסענו כעשר דקות לכפר קטן בשם Rostoshe. חנינו את האוטו ליד הבית קברות והתחלנו ללכת בשביל מול שלט יום שמורה לכיוון מפל דוף. ההליכה לוקחת בערך חצי שעה ובשביל שעולה ויורד כך שלא מתאים לעגלה.
בסוף מגיעים למפל מאוד יפה שנופל מגובה של 28 מטר. בדרך חזרה עצרנו לפיקניק בספסל היחיד שהיה לאורך השביל. אחר כך חזרנו לאוטו והתלבטנו מה לעשות. ראינו עוד מפל במפה והחלטנו לנסוע לשם. באמצע הדרך הכביש הרגיש לא בטוח אז בחרנו להסתובב. במקום זה חזרנו למברובו והקפנו את האגם עם האוטו. אחרי זה הלכנו לארוחת ערב באותה מסעדה מהלילה הקודם ושוב האוכל היה טעם וזול.
היום הרביעי – נסיעה לאוכריד, כפר Vechani, מעיינות, העיר העתיקה באוכריד
עזבנו את מברובו ונסענו לכיוון אוכריד. בדרך עצרנו בכפר קטן בשם Vechani. הדרך לכפר הייתה מהממת. נסענו בין הרים עם כפרים קטנים עליהם ועברנו ליד אגם מהמם שעצרנו לצלם בדרך.
אחרי שעתיים נסיעה הגענו לכפר. עקבנו אחרי השלטים למעיינות שבשבילם באנו. חנינו ממש בכניסה. היה רשום שכניסה עולה 20 למבוגר ו-10 לילד אבל לא היה אף אחד לגבות כסף. עשינו סיבוב בין המעיינות היפים וגם עשינו של פיקניק. אחרי זה עשינו סיבוב בכפר החמוד הזה והמשכנו בדרכנו.
אחרי 40 דקות נסיעה הגענו לדירה שלנו קצת מחוץ לאוכריד. הדירה הייתה על גבעה, אז היה נוף מהמם של האגם והעיר. הדירה הייתה גדולה עם שני חדרים עם מיטה זוגית ואמבטיה בכל חדר. גם קיבלנו מיטת תינוק לקטנה. עלה 102 יורו לשני לילות.
מהדירה נסענו עשר דקות לעיר העתיקה של אוכריד. חנינו ממש ליד השער כניסה לעיר בחינם ועשינו סיבוב ברגל. התחלנו בכנסיית סופיה, אז הלכנו על מזח מעל המים והגענו לכנסיית סיינט ג׳ובאן קנאו היפה. משם הלכנו דרך פארק עד שהגענו לכנסיית סיינט קלימנט בפלאוסניק. אחרי זה הלכנו לאמפי תיאטרון ומשם הלכנו למטה לרחוב ליד המים איפה שכל המסעדות. קנינו מזכרות, אכלנו ארוחת ערב ונסענו חזרה לדירה.
היום החמישי – סיינט נאום, מפרץ העצמות וסטרוגה
נסענו כ-40 דקות לסיינט נאום. שילמנו 50 דינר לחניה והלכנו לראות את המנזר המפורסם. המנזר נבנה על ידי הקדוש נחום והוא גם קבור בכנסייה. אנשים באים בשביל להשתטח על הקבר שלו בשביל לשמוע את דפיקות הלב שלו. הכניסה למנזר בחינם, אבל צריך לשלם בשביל להכנס לכנסייה. עלה 150 למבוגר וחינם לילדים. במנזר גם מסתובבים טווסים חופשי וגם יש משם נוף יפה לאגם אוכריד. ליד המנזר יש מעיינות מאוד יפים וניתן לקחת שייט עליהם. החזרנו לעשות את זה על בחור בשם ניקולאס פבלסקי שקיבלנו עליו המלצות. הוא ידע עברית די טוב ועשה את השייט למאוד מהנה. השייט לקח בערך 45 דקות ועלה 20 יורו או 1200 דינר.
משם נסענו כרבע שעה למפרץ העצמות. יש שם מוזיאון קטנטן וכפר שנבנה על המים. ניתן לטייל בכפר ולהנות מהנוף. כניסה עולה 150 דינר למבוגר ו-60 לילד. עשינו שם גם פיקניק באחד מהשולחנות הרבים שהיו במקום.
משם נסענו כ-45 דקות לעיר סטרוגה שנמצאת בצד השני של אגם אוכריד. חנינו ברחוב הראשי בעלות של 50 דינר לשעה והלכנו לעשות סיבוב קצר. ראינו את הנהר היפה שעובר בעיר ולצידו יש מלא מסעדות לשבת בהם וגם ראינו את החוף החמוד של העיר.
כשסיימנו נסענו 20 דקות חזרה לאוכריד. חנינו באותו מקום כמו ביום הקודם והלכנו לראות את המצודה שפספנו ביום לפני. לצערנו גילינו שהיא נסגרה ב-15:30 אז לא יכולנו להכנס. במקום חזרנו לאזור ליד האגם והלכנו על המזח וראינו את השקיעה ואחרי זה אכלנו שם ארוחת ערב וחזרנו לדירה.
היום השישי – Rechica, ביטולה, פרילפ ו-Kochani
התחלנו את הדרך הארוכה מאוכריד לסופיה. בגלל שזה נסיעה מאוד ארוכה החלטנו לחלק אותה ליומיים. ביום הזה נסענו כ-4 שעות עם כמה עצירות בדרך. העצירה הראשונה הייתה בכפר קטנטן בשם Rechica. בכפר הזה יש מקום שבו עושים כביסה באופן טבעי עם הזרם של הנהר. הנסיעה לשם הייתה בכביש די קשוח והמקום היה סגור כשהגענו. ראינו את הציוד מעבר לגדר אבל זה היה די מאכזב.
משם המשכנו לעיר בשם ביטולה. חנינו קרוב למרכז והלכנו לעשות סיבוב במרכז העיר. זה היה יום שבת והעיר הייתה מפוצצת באנשים. ראינו קצת מהאתרים המוכרים של העיר, אבל לא באמת היה משהו מעניין. אכלנו צהריים במאפיה מקומית מאוד טעימה והמשכנו בדרכנו. העצירה הבאה הייתה בעיר קטנה בשם פרילפ. נסענו לראות מנזר על הר ליד העיר. עלינו בכביש מאוד תלול כל הדרך למעלה ההר. הנוף משם היה פשוט מהמם. טיילנו קצת מסביב למנזר ונהנינו מהנוף.
משם נסענו לעיר בשם Kochani שבה לנו. ישנו בדירה חמודה עם שני חדרי שניה עם מיטה זוגית ומקלחת בכל חדר. עלה 30 יורו ללילה. אכלנו ארוחת ערב לא רחוק מהדירה. היה מאוד טעים ומאוד זול.
היום השביעי – נסיעה לסופיה, בית הכנסת, השוק, כנסיות סיינט ניקולס וסיינט אלכסנדר נבסקי
נסענו בבוקר לסופיה. הנסיעה הייתה אמורה להיות שעתיים וחצי אבל התעכבנו במעבר גבול 50 דקות. כשהגענו לסופיה היה לנו 4 שעות להסתובב בעיר. חנינו קרוב לבית הכנסת הגדול. עלה לנו 8 לב לארבע שעות חניה. הלכנו לראות את בית הכנסת, את השוק, את שתי הכנסיות המפורסמות, סיינט ניקולאס וסיינט אלכסנדר נבסקי. וגם עשינו סיבוב קצר במרכז העיר ששם קנינו מזכרות. היה נחמד סך הכל. אחרי זה נסענו לשדה התעופה, החזרנו את האוטו וטסנו הביתה.
לסיכום. מקדוניה מדינה מאוד יפה ומאוד זולה עם אנשים מאוד נחמדים. זה לא יעד קלאסי לילדים כי אין אטרקציות מיוחדות לילדים, אבל אנחנו הרגלנו את הילדים שאנחנו מטיילים אנחנו לא הולכים ללונה פארק, גני חיות או פארקי מים והם כבר רגילים לזה. אז תלוי באופי של הילדים. מזג האויר היה נהדר. היה לנו שמש כל השבוע ורוב הזמן היה די חמים. אז מומלץ בחום לבקר במדינה.
