פוסט זה על מסלול ברומניה למשפחות עם ילדים מופיע פה באישורה של מיה קורץ, חברת קהילת מטיילים בחו״ל עם ילדים.
אז הכול התחיל מזה שחיפשנו חופשה זולה. כבר שלוש שנים בלי חופשה משפחתית ובלי חו"ל, בער בנו לטוס והשאלה "לאן" הייתה פחות חשובה. התמזל מזלנו והגענו לחופשה משפחתית ברומניה. גילינו מדינה מאוד כפרית, חקלאית, ענייה, מלאה באטרקציות ופשוט יפהפהיה!
אז יצאנו לדרך, שישה מבוגרים ושש ילדות בגילאי 3-11. כהרגלי בקודש כתבתי פוסט ארוך בהיסטריה, אז אמל"ק:
- 8 ימים נטו
- עלות – 14,500 ש"ח כולל הכול לזוג הורים ושתי ילדות
- טיסות של Wizzair לבוקרשט
- רכב של Sixt
- לינה: לילה ראשון בשדה התעופה ב-Hilton Garden Inn, יתר הלילות ב-Vila Iulia בבראן.
מסלול ברומניה (גרסה קצרה):
- יום ראשון: נחיתה בלילה, לינה בשדה התעופה
- יום שני: לקיחת רכבים, נסיעה לבראן, עצירה בדרך בקלינדרו – טבע יפה עם כמה מתקנים נחמדים, ובערב סיבוב בבראן מתחת לטירה
- יום שלישי: מסלול שבעת הסולמות, קניות בדקתלון, מדרחוב בראשוב
- יום רביעי: סינאיה: רכבל עד גובה 2,000 מטר, בית קפה מיוחד בפארק, מתקנים בפארק, מנזר
- יום חמישי: בראשוב: רכבל להר טמפה, פארק חבלים, מדרחוב בראשוב
- יום שישי: כביש טרספרגראשן עד אגם בלאה, עמק הפיות
- יום שביעי: פארק מים בבראשוב, רכיבה על סוסים בפויאנה בראשוב, מסעדת הציידים
- יום שמיני: אגם סנטה אנה (כולל פגישה עם דב!)
- יום תשיעי: צ'ק אאוט, נסיעה לדמבוויצ'יארה ולשדה התעופה
טיסות לרומניה למשפחות
הטיסות הכי זולות היו עם חברת תעופה חדשה בשם Hisky, אבל חששנו לקחת את הסיכון ושילמנו יותר כדי לטוס עם Wizz. ארבעה כרטיסים כולל שתי מזוודות עלו לנו 4612 ש"ח בהזמנה של ארבעה חודשים מראש. בשני הכיוונים היה עיכוב של כשעה-שעה וחצי בהמראה ובנחיתה.
אפשרויות התניידות והשכרת רכב ברומניה
היה ברור לנו שאנחנו רוצים להתנייד עם רכבים: בוקרשט עצמה די משעממת, ככה אומרים, והעדפנו להתמקד באזור הכפרי והמדהים שיש לרומניה להציע. אפשרות נוספת, אגב, היא לשכור רכב ונהג. בכל מקרה, ברומניה פועלות המון חברות השכרת רכבים, חלקן מקומיות וחלקן בינלאומיות ומוכרות, שכמובן עולות יותר. עשינו הזמנה לרכב דרך rentalcars.com ובחרנו בחברת Sixt. לצערנו Rentalcars אכזבו מאוד, ברמה שאם הם היו בארץ היינו תובעים אותם. לבסוף הזמנו ישירות דרך Sixt. רכב גדול (סטיישן) עם 5 מקומות ל-8 ימים עלה לנו 2690 ש"ח. הרכב היה דיזל ולכן היינו צריכים לתדלק רק פעמיים בכל הטיול. שימו לב שנקודת איסוף הרכבים שמופיעה בשובר של סיקסט וגם במפות של גוגל היא מגרש החניה ממנו לוקחים את המכוניות בפועל, לפני כן צריך להירשם בדלפק שנמצא באולם הנוסעים הנכנסים iמשם יש שאטל לחניון.
לינה ברומניה למשפחות
ברומניה יש המון אזורים מתאימים לטיול, ובמקביל הכבישים לרוב עם נתיב אחד לכל כיוון כך שכל משאית גורמת לנסיעות להתארך. לכן, הרבה מטיילים בוחרים להחליף כמה מקומות לינה במהלך הטיול. אנחנו העדפנו טיול כוכב, שבו כדאי להתמקם באזור בעיר בראשוב. אפשרויות הלינה ברומניה מגוונות מאוד, החל מגלאמפינג ועד בתי מלון יוקרתיים. אנחנו ישנו בוילה בכפר בראן שנמצא 20-25 דקות נסיעה מבראשוב, בשם Vila Iulia. הוילה גדולה מאוד, כוללת 6 חדרי שינה בשתי קומות, ולכמעט כל חדר שינה צמודים גם שירותים ומקלחת פרטיים. בנוסף, יש סלון גדול, מטבח מאובזר, וכמובן השוס הגדול – חצר ענקית, שכוללת טרמפולינות, שולחן פינג פונג, פינות ישיבה, עצי פרי, והמון מרחב.
דברים שפחות אהבנו: המזרון באחת המיטות היה גרוע; המקלחות היו עם וילון לא במידה המתאימה ועם מקום לא מתאים לתלות את הדוש, כך שנאלצנו להחזיק את הדוש ביד כל המקלחת; והכי חשוב: בחצר הוילה יש כלב של הבעלים, כלב מהמם שקט וטוב, אבל נכמר הלב. הוא כלוא באזור מגודר וביקשו מאיתנו לא להוציא אותו. (אגב גם ביקשו מאיתנו להאכיל אותו). בנוסף, נראה לנו שזה משהו שראוי להגיד אותו מראש, למקרה של אלרגיות או פוביות. הלינה עלתה לנו 4,551 ש"ח ל-7 לילות (לכל הוילה, 12 אנשים).
בלילה הראשון, כשרק נחתנו ברומניה, היה מאוחר והעדפנו לישון בקרבת שדה התעופה. יש שם כמה אופציות, בחרנו בבטוחה ביותר, ה-Hilton Garden Inn שנמצא במרחק הליכה מהטרמינל (הליכה לא מאוד נוחה אבל קצרה. יש גם שאטלים בתשלום). המלון מצוין עם חדרים חדישים ונקיים (למעט השטיח שלטעמי היה צריך שאיבה), ארוחת בוקר מצוינת ומגוונת כולל אפשרויות מסוימות לצליאקים. אין חניה ולדברי הצוות מקבלים שם מידי פעם דוחות. השהייה שם עלתה 1,277 ש"ח ל-4 חדרים כולל ארוחת בוקר, בכל חדר נכנסים 1-2 ילדים.
מסלול ברומניה למשפחות עם ילדים
קודם כל כדאי לציין שהיה קשה למצוא מידע עדכני ונוח. אם היה יוצא ספר המשפחה המטיילת לרומניה זה היה יכול לעזור מאוד, זורקת רעיון. ביום הטיסה נחתנו מאוחר והלכנו לישון בשדה התעופה.
היום השני – נסיעה לבראן, עצירה בקלינדרו וסיבוב בבראן מתחת לטירה
לקחנו את הרכב (קצת ברבור כי הגענו לכתובת שרשומה בשובר אבל לפני כן צריך להירשם בדלפק בטרמינל, מסתבר), והתחלנו בנסיעה לכיוון הוילה. בדרך בחרנו לעצור בפארק קלינדרו שליד סינאיה (אחרי כשעתיים נסיעה).
הפארק עצמו נמצא במיקום יפהפה, ויש בו טרמפולינות עם רתמה שמאפשרת לקפוץ גבוה, מגלשת הרים קצרה, ואומגות. הכול זול ממש, כ-7 ש"ח לכל אטרקציה. בנוסף יש במקום מסעדה – היינו בטוחים שזו מלכודת תיירים יקרה ולא טעימה, אבל קיבלנו אוכל טעים וזול ממש.
משם המשכנו לווילה עצמה, ואחרי התארגנות קצרה התפצלנו – חלק נסעו לקניות בסופר וחלק הלכו לטייל בבראן מתחת לטירה של דרקולה. יש שם מעין שוק עם מזכרות ואוכל, וכמובן נוף לטירה. יש כאלו שנכנסים לטירה – קראנו שהיא ממש לא מרשימה מבפנים והסתפקנו במבט מבחוץ.
היום השלישי – מסלול שבעת הסולמות, קניות בדקתלון, מדרחוב בראשוב
ביום השלישי נסענו למסלול "שבעת הסולמות" (Seven Ladders Canyon) שנמצא קרוב לבראשוב. מסלול יפה בטבע שמתחיל בהליכה מהחניון של כ-4 ק"מ עד שמגיעים לכניסה לאתר. בפיצול עדיף לקחת את המסלול האדום הקל יותר מאשר את הצהוב, למרות ששניהם מגיעים בסוף לאותו מקום. ככל שמתקדמים המסלול הופך יפה יותר.
באתר עצמו (הכניסה בתשלום) יש המשך קצר יחסית של המסלול שבו מטפסים הסולמות שמאחוריהם מפלים (ילדים מקבלים קסדה וריתמה). בחזור אפשר לרדת באומגות (בתשלום נוסף), ויש אומגות למבוגרים ואומגות לילדים. אנחנו לצערנו לא הגענו עד לסולמות, אחרי שעברנו 3 ק"מ הליכה מהחניון בשעתיים והבנו שיש לפחות עוד שעה הליכה (ואחר כך הכול בחזרה). החלטנו, בצער, להסתובב ולחזור. החזור לקח לנו הרבה פחות זמן, כנראה כי ההלוך בעליה קלה והחזור בירידה.
לקראת היציאה חיכו לנו דוכנים שמכרו פירות יער טעימים בטירוף וגם קלחי תירס. סך הכל, למרות שלא הגענו לחלק הכי כייפי ויפה בטיול, נהננו מאוד.
אחרי המסלול נסענו לסניף דקטלון ענק בבראשוב, שלידו גם היה סניף עצום של קרפור, רשת סופרים אירופאית שתכף מגיעה לארץ, שבה מצאנו הכול מהכול – יוגורטים מועשרים בחלבון, גבינות ללא לקטוז, לחם ללא גלוטן, חומוס… באמת כל מה שאפשר לדמיין. מה שכן, הכול ברומנית ואף אחד לא יודע אנגלית, אז Google Translate עבד שעות נוספות.
משם המשכנו לארוחת ערב במסעדה חביבה במרכז בראשוב מול העיר העתיקה, במלון שנקרא Bella Muzica. הכול שם היה טעים מאוד, וכמובן זול – עלה לנו כ-45 ש"ח לאדם, וזו אחת המסעדות היקרות שנתקלנו בהן. מהמסעדה המשכנו להסתובב במדרחוב בעיר העתיקה של בראשוב. המדרחוב מקסים ומלא חיים – בעיקר אחרי הצהריים-ערב כשיש מופעי רחוב, דוכני אוכל, גלידה מ ע ו ל ה, ואפילו סטארבקס.
היום הרביעי – סינאיה (Sinaia): רכבל עד גובה 2000 מטר, בית קפה מיוחד בפארק, מתקנים בפארק, מנז
ביום הרביעי נסענו לסינאיה Sinaia, עיירה יפהפיה עם תחושה של עיירה אירופאית קלאסית. העיירה משמשת כמרכז סקי בחורף וככזו יש בה כמה וכמה רכבלים שעולים לגובה. התחלנו מלעלות ברכבל הכי מומלץ של העיירה שנקרא Gondola: בשלב הראשון לגובה 1,400 מטר ומשם עוד רכבל לגובה 2,000 מטר.
הנוף מהרכבל מהמם, ולמעלה יש אפשרות לטייל באזור. היה לנו קר, ולא ידענו לאן לטייל בדיוק, אז הסתובבנו קצת בפסגה בין עננים ובין עדרי כבשים ועיזים.
לאחר שירדנו הלכנו לשבת בבית קפה מיוחד בפארק המרכזי של העיירה שנקרא Cofetaria Palace. המקום מגניב ממש ומקושט עם קינוחים שווים בטירוף, קפה, בירות ויין, שיושבים בו בתוך סוג של כדורים שקופים כאלו, ויש בו ערסלים, בובות דוב גדולות למשחק, וכמובן את הפארק.
אחרי שהתמלאנו בסוכר הסתובבנו בפארק ובמתקנים שיש שם – מתנפחים, סחרחרת סוסים, טרמפולינות עם ריתמה, וכ״ו. טיפה פחות זול מהיום השני אבל עדיין מחיר מגוחך: כ-10 ש"ח לכל מתקן.
בשלב הזה התחיל גשם קל אז שלפנו מטריות והמשכנו לטייל – עלינו במדרגות דרך שביל ביער אל מנזר סינאיה, שעל שמו נקראת העיירה. מקום חמוד והביקור בו חינמי וקצר. שקלנו לבקר גם בארמון פלאש בעיר, יש עליו ביקורות מדהימות, אבל היה מאוחר וויתרנו.
היום החמישי – בראשוב: רכבל להר טמפה, פארק חבלים, מדרחוב בראשוב
את היום החמישי התחלנו מלעלות ברכבל של בראשוב על הר טמפה. הכניסה למקום קצת קשה למציאה ואני ממליצה להסתמך על Google Maps ולא על Waze. הרכבל הזה הרבה יותר עמוס וישן, אבל הנוף מלמעלה מקסים.
הלכנו כמה דקות הליכה לכיוון שלט ענק של העיר בראשוב. יש כאלו שמעדיפים לרדת ברגל במקום ברכבל, זו אמורה להיות הליכה חביבה דרך היער.
משם המשכנו לאחד ההיילייטס של הטיול – פארק החבלים אוונטורה. במילה אחת – וואו. פארק ברמה אחרת ממה שראיתי. הכניסה היא לפי שעות, קונים לשלוש שעות ואם רוצים אז אפשר לשלם כדי להישאר יותר. יש גם תשלום מופחת למי שמגיע רק ללוות ולא עולה בעצמו. nכיון שיש שם המון מבקרים ישראלים יש שילוט בעברית ואפילו סרט הדרכה בעברית.
הפארק מחולק לשני אזורים: אזור לילדים בני 4-7 שכולל 4 מסלולים בדרגת קושי עולה, ועוד אחד שהוא רק אומגות. בת ה-5 וחצי שלי עשתה בהנאה ובלי שום קושי, היו שם כאלו שפחדו יותר. הורים לא מורשים לעלות אבל נמצאים ליד כל הזמן. ליד יש גם אזור של מתקנים לילדים קטנים וגם מכוניות להשכרה. אצל המבוגרים יש כ-15 מסלולים בדרגות קושי שונות, מחולקות לפי גיל. כל מבקר מקבל בכניסה צמיד עם הצבע של המסלול הכי קשה שעליו הוא רשאי לעלות. למי ששוקל מעל 30 ק"ג יש גם אפשרות לעשות מסלול אומגה מעל האגם הסמוך – מומלץ וכייפי.
בכניסה אני ממליצה לקנות גם כפפות – עוזר מאוד במסלולים (כ-10 ש"ח לזוג כפפות). כעקרון אסור להכניס אוכל למתחם, שמעתי גם שמחפשים בתיקים אבל לא נתקלנו בזה – נכנסנו עם מים בלבד וקנינו שם נשנושים. החסרון היחיד במקום הוא השירותים – הם תאים שהם "בול פגיעה"… אם לא דחוף כדאי להתאפק. בילינו שם 3 שעות מדהימות ויצאנו עם טעם חזק של עוד. הילדות והמבוגרים היו בעננים. פגשנו משפחות שהגיעו לשם פעם שניה מרוב שהיה כיף.
הקטנה שבחבורה שעדיין לא יכלה לעלות לפארק החבלים טיילה במקביל באגם נואה הסמוך, שטה בסירה, ושיחקה במתקנים. עייפים ומרוצים מאוד חזרנו לעיר העתיקה של בראשוב לארוחת ערב, גלידה, קפה וסיבוב במדרחוב.
היום השישי – כביש טרספרגראשן (Transfăgărășan) עד אגם בלאה, עמק הפיות
היום השישי כלל את אחת הנסיעות הכי ארוכות שלנו – כביש טרספרגראשן Transfăgărășan. מדובר בכביש הררי ומפותל, שפתוח לנסיעה רק בחודשי הקיץ, שהנסיעה בו איטית ויפהפיה. יש כאלו שמעדיפים לישון בסיביו הסמוכה או אפילו לישון באמצע הכביש. אנחנו החלטנו לעשות רק את החלק הצפוני של הכביש – מכיוון סיביו עד לאגם בלאה היפהפה. הדרך פשוט מדהימה, יערות ומפלים בכל מקום שמסתכלים. בדרך יש את מפלי בלאה, שאפשר לראות אותם מהכביש או לעשות מסלול הליכה של כשעה עד אליהם ממש. מפאת קוצר זמן המשכנו ישירות לאגם.
ככל שמתקרבים לאגם ועולים בגובה כך גם הכביש נהיה פקוק יותר. אפשר לוותר על הנסיעה בכביש ולקחת רכבל מנקודת העצירה של מפלי בלאה ישירות עד לאגם, מה שלא ידענו, וגם רצינו להמשיך על הכביש אז נסענו עד לאגם.
האגם מהמם ביופיו, חוויה אמיתית! הסתובבנו סביבו, התפעלנו וצילמנו, השקפנו על הנוף מסביב, ובצער החלטנו להתחיל לחזור חזרה.
בדרך חזרה עצרנו במקום שנקרא "עמק הפיות" Povestea Calendarului. מדובר בעצם בשני מקומות קטנים וחמודים: אחד הוא פארק 12 החודשים שיש בו מבנה מיוחד לכל חודש בשנה, והשני זה עמק הפיות עצמו שיש בו בתים מעוצבים עם קונספט כלשהו (למשל מכשפות, לבבות או חג המולד), עם כל מיני אטרקציות לילדים. רוב האטרקציות בתשלום קטן, חלק (למשל חץ וקשת) בחינם. מקום חביב להעביר בו שעה או קצת יותר, ולשבור את הנסיעה הארוכה. לא הייתי נוסעת במיוחד.
בדרך חזרה עצרנו לאכול במסעדה נחמדה בשם Bricks בעיירה Fagara שהייתה באמצע הדרך.
היום השביעי – פארק מים בבראשוב, רכיבה על סוסים בפויאנה בראשוב, מסעדת הציידים
את היום השביעי פתחנו בפארק המים Aquatic Paradise בבראשוב. הפארק גדול ומגוון, כולל המון בריכות (הפנימיות מחוממות והחיצוניות קרות), שתי מגלשות מים פנימיות שלא פעלו, כמה מגלשות מים חיצוניות (אחת מהן מגלשת אבובים), מסלול אבובים רגוע, בריכה אולימפית כולל מקפצות אולימפיות, חדר כושר, סאונה, ומה לא. קנינו כרטיסים ל-3 שעות ובסוף החלטנו להאריך ל-4 שעות. ילדים משלמים 17 ש"ח ללא מגבלת זמן (כן כן, 17 ש"ח, זו לא טעות!) והמבוגרים משלמים כ-42 ש"ח ל-4 שעות. בנוסף יש במקום מסאז'ים בתשלום נוסף, עד 55 ש"ח לעיסוי של 50 דקות. בן זוגי רצה לעשות אבל לא מצא את המקום והעדפנו להתמקד בפארק עצמו, אז אין לי המלצה.
לאחר מכן הלכנו לרכב על סוסים בפאתי העיירה פויאנה בראשוב. המקום שקראנו עליו הכי הרבה המלצות הוא Hope Riding Center, שאכן נראה מקסים אבל היה סגור. הילדות כבר רצו לרכוב אז הלכנו למקום אחר שנמצא בסמוך – Spiritual Cailor. שם ההמתנה היא בשמש והסוסים היו עייפים וקצת מסכנים. שילמנו כ-17 ש"ח לקטנות שרכבו על פוני, וכ-35 ש"ח לילד/מבוגר שרכבו על סוס למשך חצי שעה. הנוף מהמם וחצי שעה מספיקה בהחלט. המפעילים מצפים לטיפ.
משם המשכנו למסעדת ציידים מגניבה בפויאנה בראשוב בשם Coliba Haiducilor. המסעדה מעוצבת מעץ באמצע יער, עם המון מקום לילדות להתרוצץ מסביב. האוכל היה הכי יקר שאכלנו ברומניה (כ-57 ש"ח לאדם), חלק אמרו שהיה הכי טעים שהיה להם וחלק אמרו שהיה סתם טעים :-). בערב כשיצאנו הייתה במקום גם הופעה של מוזיקה וריקודים מסורתיים. התכנון היה לעלות גם בפויאנה בראשוב ברכבל אבל היינו עייפים וויתרנו.
היום השמיני – אגם סנטה אנה (כולל פגישה עם דב!)
יום הטיול הבא כלל נסיעה של כשעתיים לאגם שנקרא סנטה אנה. דרך מרהיבה בתוך יער, שבה פגשנו גם דוב חום שנפוץ באזור הזה. עצרנו לצילום מהאוטו, שמרנו על מרחק ונהננו מההזדמנות.
ליד האגם יש חניון מסודר, ממנו הולכים על כביש אספלט כקילומטר-קילומטר וחצי עד לאגם עצמו (ההליכה לשם בירידה והחזור בעליה). אפשר גם לגוון וללכת דרך שבילים ביער.
האגם עצמו יפהפה! הקפנו חלק ממנו ברגל. אסור להיכנס לשחות בו אבל טבלנו ידיים ורגליים. שכרנו סירת משוטים ב-17 ש"ח לחצי שעה לכל משפחה, ונהננו מאוד.
למטה מוכרים גם קיורטוש טרי וטעים וקפה. למעלה ליד החניון מוכרים אוכל של ממש (לא טעמנו).
היום התשיעי – צ'ק אאוט, נסיעה לדמבוביצ'יוארה (Dambovicioara) ולשדה התעופה
ביום האחרון נפרדנו מהוילה שלנו ויצאנו חזרה לכיוון בוקרשט. החלטנו לעבור בדרך בקניון דמבוויצ'יארה Dambovicioara – כביש יפה בתוך קניון אבן. יש שם מערת נטיפים שהבנו שלא שווה את הזמן, ואמורים להיות גם מפלים שלא הצלחנו למצוא. סך הכל הייתה דרך נחמדה אבל לא הייתי נוסעת לשם במיוחד. בשדה התעופה אכלנו ארוחת ערב יקרה ולא מאוד טעימה, ממליצה לקנות אוכל לפני ההגעה לשדה.
יש עוד המוווון מה לעשות באזור, בין אם אטרקציות כמו קארטינג ופארק דינוזאורים וטירות, ובין אם מסלולי טבע. מצרפת קישור למפה עם כל הנקודות שטיילנו בהן או שחשבנו שיהיו מעניינות ולא טיילנו בהן. לסיכום, טיול משפחתי מעולה, מגוון, מרהיב וזול. ממליצה בחום.
