ליטא עם ילדים – קובנה (Kaunas קאונס) ו-וילנה – חופשת קריסמס ושלג [מעודכן ל-2023]

אמ;ל׳ק לכם: כמה שאהבתי את לטביה, ככה אני אוהבת את ליטא. ועכשיו בהרחבה: ראיין אייר פתחו קו חדש אל קובנה, ליטא (Kaunas – קאונס)  והיה לנו את הכבוד לטוס בחודש הראשון להשקת הקו החדש. קובנה היא העיר השנייה בגודלה בליטא, אחרי וילנה, ומציעה שלל אטרקציות למשפחות, כך שבהחלט הייתי משלבת אותה עם וילנה לטיול של שבוע-שבוע וחצי. פיצלנו את הטיול בין שתי הערים, אז בשביל הנוחות, אני ארשום כל עיר בנפרד. אם אתם שוקלים לטייל אל ליטא עם ילדים – המשיכו לקרוא.

טיסות לליטא

כאמור, טיסות לקובנה אפשר למצוא ספציפית בראיין אייר. יש גם טיסות לווילנה בוויז אייר. המרחק בין קאונס לוילנה יחסית קטן – שעה וחצי ברכבת – כך שניתן לשלב בין שתי הערים ולנחות באחת ולהמריא מהשנייה.

מי שעוקב בקבוצה יודע שלא הייתה לנו חוויה חיובית במיוחד עם ראיין אייר. את הטיסות רכשנו ממש בשבוע שהטיסות נפתחו, כשבעה חודשים מראש. ראיין אייר בכלל לא מאפשרים לטוס עם ילד קטן בלי לרכוש הושבה מראש, אז כמובן שרכשנו הושבה ובחרתי לנו מושבים. בזמנו, הטיסה הייתה לחלוטין ריקה כך שיכולנו לבחור מכל המקומות המטוס.

למרות כל זה, כשעשיתי צ׳ק אין לטיסה כמה ימים לפני, גיליתי שבמקום לשבת יחד באמצע המטוס, שמו אותי בשורה 2 ואת בת ה-6.5 שלי בשורה 28. שילמנו על הושבה ועדיין פיצלנו אותנו. כשיצרתי קשר עם הצ׳ט שלהם (נקודות זכות על העובדה שיש צ׳ט!), נאמר לנו שאין מה לעשות. שעתיים ביליתי בצ׳ט בניסיון להושיב אותנו ביחד אחרי שכבר שילמתי 7 חודשים קודם כדי שנשב ביחד ונתקלתי באטימות וחוסר רצון לעזור. כל פעם ניתקו לי את הצ׳ט ואני החזרתי אותו. בסוף שמו אותנו באותה השורה אבל לא אחת ליד השנייה (כמובן שהתחלפנו במטוס עם אנשים). העובדה שהיינו צריכים לעבור את זה ממש ביאס את תחילת הטיול. במקור, בעלי והתאומים שלי היו אמורים גם לטוס, אבל ברגע האחרון ביטלו (כלומר יכול להיות שהיינו משחקים את המשחק הזה גם עם שני בני 4!) בקיצור, ההמלצה שלי היא שאם אתם רוכשים טיסות דרך ראיין אייר, תעשו צ׳ק אין בשנייה שאתם יכולים כדי לוודא שתשבו יחד, גם אם רכשתם הושבה, ואל תוותרו בצ׳ט אם מפרידים.

החיובי: הטיסה עצמה לא רק עזבה בזמן אלא מוקדם – עזבנו את השער 10 דקות מוקדם, כמובן שהגענו בלי בעיה. הצוות היה מקסים ואדיב, המחירים של האוכל במטוס סבירים לגמרי (לא רכשנו אז אני לא יכולה לדבר על איכות המזון). המטוס עצמו היה נוח, אין המון מקום לרגליים, אבל זאת טיסה קצרה ובתור מישהי שטסה המון בלאו קוסט – אם מתייחסים לזה בתור אוטובוס אז הכל טוב. מה שכן, אל תצפו לישון אם אתם רגישים לרעש כי כל 20 דקות הם מנסים למכור משהו אחר (אוכל ואז תכשיטים ואז שוב אוכל ואז שתייה ואז מדברים על דילים וכ״ו). מי שמכיר אותי אישית וחושב שאני מדברת הרבה קלירלי לא פגש את הטייס שלנו שכל 10 דקות עדכן אותנו מעל איזו מדינה אנחנו נמצאים וכמה זמן נותר לטיסה. האמת היא שזה היה ממש חמוד, פשוט כולם ניסו לישון כי כולם קמו בסביבות 5 לפנות בוקר בטיסת החזור.

מחייה בליטא

ליטא ממש לא יקרה, ומאוד דומה ללטביה במחירים. האוכל במסעדות זול, המלונות לא יקרים בכלל, ואפשר למצוא מלונות באיכות גבוהה מאוד במחירים מצוינים. יש גם הרבה דירות איירבנב במחירים טובים מאוד אז יש הרבה אפשרויות לטיול במחיר מצוין. אני לא חושבת שהיתה אף ארוחה בה שילמנו מעל 8 יורו לאדם (ארוחות ילדים עולות פחות, כמובן, רובן בסביבות 3 יורו) ולרוב שילמנו פחות.

מזג האוויר והצטיידות לקור – קובנה בחורף

כפי שציינתי, טסנו לטיול קריסמס בשבוע של חנוכה, כך שיצא לנו טיול מאוד קר. חוץ מיומיים שהיו 2-5 מעלות, שאר הזמן היה מתחת לאפס. הבונוס הוא שגם היה לנו שלג חצי מהתקופה, שזאת הייתה הפואנטה הגדולה מעבר לאווירת הקריסמס. הילדה הייתה בעננים מהשלג ובאמת שהיה קסום. מה שמאוד אהבתי הוא שבניגוד לרוב המקומות בהם ביקרתי בחורף (כמו ברלין ואמסטרדם), בקובנה ובווילנה לא מחממים למוות את כל החנויות והמסעדות, אז כשנכנסים כמובן שמסירים את המעיל, אבל לא מרגישים צורך להתפשט והמעבר בין קור לחום הוא לא מעבר קיצוני. אבל בכללי, קובנה בחורף מאוד קרה (כל מזרח אירופה), לכן ממש חשוב להצתייד בביגוד מתאים. גם וילנה בדצמבר מאוד קרה – אני ממליצה לבדוק מראש מה הממוצעים כשאתם מתכננים להגיע.

בתור ישראלים (ואני בכלל מטקסס שיותר חמה מישראל), היה לנו מאוד חשוב להתכונן מראש לקור הליטאי. נסענו לדקטלון בראשון לציון (יש גם סניף בקריות) והצטיידנו בהרבה בגדי חורף לילדים ומבוגרים – ביגוד טרמי של מותג הבית Wedze (חולצות ומכנסיים, גם בשבילי), פליזים של מותג הבית Quechua, נעלי חורף חמות, כפפות (אותן לקחנו מהמחלקה של ציוד סקי) וחמצוואר (שבסוף היא סירבה ללבוש, אבל האמת היא שגם החולצות הטרמיות היו עם צווארונים וגם הפליזים כך שלא ממש היה בזה צורך). גם לקחנו גרביים חמות בשבילה (לי כבר היו מטיולים קודמים), מעיל פוך מתקפל ותיק טיולים מהמם בשבילה (שממש ממש עזר לנו בטיול!)

המחירים בארץ זהים לחו״ל, חלק ממש אותו המחיר כמו בצרפת וחלקם בהפרשים זעומים של כמה שקלים. זאת היתה הפעם הראשונה שלי בחנות וממש התלהבתי. חשוב לציין שבארץ הם מוכרים רק את מותגי הבית שלהם (Quechua & Wedze) ובצורה זו מצליחים לשמור על מחירים ממש ממש נמוכים. יותר מהמחיר, חשוב לי להגיד שאחרי שבוע במזג אוויר מתחת לאפס אני יכולה להגיד שהביגוד היה ממש ממש אפקטיבי וחוץ מאשר הפנים, לא היה לנו קר בכלל. כל הבגדים מאוד נוחים ועושים את העבודה. התייעצנו עם אנשים שעבדו בחנות לגבי חלק ממה שהיינו צריכים – יש המון עובדים שמסתובבים בחנות אז אל תתביישו ותשאלו אותם. למשל, שאלו אותנו אם אנחנו נהיה בהרבה שלג או רק קור כי יש סוגים שונים של נעליים.

תחבורה ציבורית בקובנה ובווילנה

התחבורה הציבורית בליטא מאוד טובה. בווילנה התניידנו רק באוטובוסים (וטראם אחד) ויש המון אוטובוסים לכל מקום. בקאונס יש גם אוטובוסים, אבל לקחנו לרוב מוניות כי המרחקים לא היו ממש גדולים והמחירים ממש נמוכים. רוב הנסיעות עלו לנו בסביבות שני יורו (חוץ מאשר משדה התעופה). הנסיעה הכי יקרה שלנו עלה 5 יורו וזה היה בצד השני של העיר. התחבורה הציבורית בקובנה עולה יורו לאדם (חצי יורו לילד) ולנהגים בעיקרון אין בדרך כלל מזומן אז עדיף להצטייד במזומן מדויק. יש בקובנה כרטיס נסיעה לתחבורה הציבורית שאפשר למלא בכסף וכך להמנע מהצורך ברכישת כרטיס כל פעם בנפרד (ונראה שהוא מקנה הנחה קטנה). בנוסף, אפשר לרכוש כרטיס חופשי לפרקי זמן משתנים. הנה עוד מידע על הכרטיס של קובנה. התחבורה הציבורית בווילנה עולה גם היא יורו לאדם (חצי יורו לילד) בלי קשר למרחק באותו הקו ואפשר גם לרכוש כרטיסים ליום, שלושה ימים או 10 ימים.

בליטא (וגם בעוד המון מדינות באירופה) משתמשים באפליקציה Taxify כדי להזמין מוניות. האפליקציה סופר נוחה ומראה איזה רכב יגיע לאסוף אותך, מתי בדיוק, ומה העלות אמורה להיות, ויש גם מפה כדי לראות איפה הנהג נמצא. השתמשו בקוד הפרומו הזה כדי לקבל הנחה של 6 יורו בהזמנה הראשונה (עדיף מהשדה): 15H1A.

עוד אפשרות היא Citybee בו אפשר לשכור רכב בעיר ולהשאיר אותו איפה שרוצים סגנון תלאופן. אנחנו לא השתמשנו, אבל הבנתי שזה מאוד נוח ומאוד מקובל שם ואפשר לבחור רכב עם כסאות לילדים.

שלל המפות בקובנה

מכל הדברים שבאמת אהבתי בקובנה, ממש התרשמתי מהמידע לתיירים. יש להם מגוון גדול של מפות מהממים אחד אחד. יש גם מפה של הגרפיטי בעיר (עוד על זה בהמשך), מפה של אתרים יהודים ועוד מגוון מפות.

בנוסף, ואולי הכי חשוב, יש מפה לילדים בו הילדים יכולים לנווט בעצמם ולחפש בניינים על המפה, מה שמאוד בידר את הבת שלי כשחיפשנו מבנים, ועל המפה יש גם מגוון מסעדות ידידותיות לילדים. את כל המפות (או את רובן) ניתן למצוא במלונות, ולמי שאין, ממש מומלץ ללכת ל-Tourist Information Center ולקחת אותם כי הם משדרגים את הטיול. על המפות יש גם מעט מידע על כל מקום שרשום במפה. את כל המפות תוכלו למצוא גם באתר הרשמי של קאונס.

ליטא עם ילדים קטנים – היום הראשון – שוק חג המולד וחגיגות הקריסמס

הטיסה שלנו הייתה ב-12:45 בצהריים וכפי שציינתי היא המריאה בזמן, אז הגענו לקובנה בסביבות 16:45. איך שהגענו הכל כבר היה מקושט לקריסמס וזה עשה שמח בלב (ברמה האישית, החלק הזה מאוד חסר לי; למרות שאף פעם לא חגגנו את חג המולד, יש משהו מיוחד באווירה של הקריסמס שמרגיע ועושה שמח, וזה נכון בכל מדינה בה הייתי בתקופה הזאת).

הגענו למלון Daugirdas הפשוט יפהפה ומפנק. המלון ממוקם בעיר הישנה ממש מאחורי Town Hall Square ונבחר בדיוק מהסיבה הזאת. המיטה היתה ממש נוחה וארוחת הבוקר היתה מגוונת וטעימה. הצוות היה מהמם וממש אהבתי את עיצוב המלון. המלון יכול להזמין לכם מונית לאיסוף מהשדה בעלות של 20 יורו (לשם השוואה, אני שילמתי 34 יורו למונית שלקחתי מהשדה בעצמי) אז שווה ליצור איתם קשר מראש. אני מתארת לעצמי שרוב המלונות יכולים לעזור בהזמנת מונית. להבנתי, יש רק שני מלונות ובית הארחה אחת בעיר הישנה אז מומלץ להזמין מקום כמה שיותר מראש. באופן אישי, אני חושבת שעדיף לקחת מלון בעיר הישנה מבחינת מיקום. עוד מלון מומלץ בעיר הישנה הוא מלון Amberton Cozy, שגם הוא 4 כוכבים, ולמי שמחפש מלון במחיר יותר עממי, יש את המלון Apple Economy (שני כוכבים) שגם הוא בעיר הישנה ויש עליו ביקורות מצויינות.

תכננו בכוונה להגיע ב-1.12 כי היה בערב את טקס הדלקת עץ האשוח ופתיחת החגיגות של חג המולד. היו הופעות של זמרים מקומיים מפורסמים, המון אנשים, דוכנים וכיף. היה ממש עמוס אז קחו את זה בחשבון כשאתם מתכננים כי לילדים שיש בעיות מקבוצות גדולות של אנשים יהיה קשה יותר ועדיף לחכות לערב אחר לבקר בשוק כשלא עמוס בצורה הזאת.

במשך כל הערב היו זיקוקים, מה שגם היה מקסים, וכשחזרנו לחדר אפילו זכינו לראות זיקוקים מהחלון של החדר שלנו! הילדה ממש התלהבה 🙂 יש בכיכר המון מסעדות בהן ניתן לאכול וגם ברחובות הצדדים. חשוב מאוד: בגלל החגיגות, נסגרו הכבישים הסובבים את הכיכר, מה שאמר שהאוטובוסים לא יכלו להגיע ישירות לשם כרגיל. מסיבה זו, לקחנו מונית מהשדה למלון. כפי שכבר ציינתי, מומלץ מאוד להזמין מונית מראש כי העלות מהשדה מאוד גבוהה (למדנו בדרך הקשה). במלון אמרו לי שהם יכולים להזמין לכם מראש מונית ואז זה עולה 20 יורו (בניגוד ל-34 יורו שעלה לנו). עוד אופציה היא כמובן Taxify כפי שציינתי למעלה (קוד להנחה לשימוש ראשון עד 6 יורו: 15H1A).

היום השני – ארמון קובנה, העיר הישנה, Town Hall Square ומוזיאון האשליות

התחלנו את היום בעיר הישנה של קובנה ובארמון קובנה. רוב הארמון נהרס במלחמת העולם השנייה ושוחזר במלואו.

בקומה התחתונה יש את בית הכלא הישן, כולל כל מיני אביזרי עינוי שניתן לגעת בהם. בפנים יש גם מיצג אינטראקטיבי עם ״שומר״. עמדו על הסימון של הרגליים והרימו את יד ימין (הכינו ילדים קטנים מראש שיהיה קצת סאונד). אחר כל את יד שמאל מספר פעמים. זה מצחיק והילדה מאוד נהנתה מזה.

אחר כך עלינו למעלה, איפה שיש מיצגים משתנים. בביקור שלנו הייתה הפעלה קטנה לילדים בה ניתן לחפור ולמצוא ממצאים ארכיאולוגים, מה שנתן לי זמן לקרוא קצת מידע על המקום. עלינו עוד קומה ומשם אפשר לראות את עיר מלמעלה, כולל הרובע היהודי הישן. מול הארמון ניתן לראות את בית החולים היהודי הישן שכבר לא מתפקד. מסתבר שאחרי המלחמה, שלושה ארגונים יהודיים קיבלו אותו בשותף לידיהם ולא מצליחים לקבל החלטה על מה לעשות עם המקום, שכן השיפוץ יקר מאוד, אז בינתיים הבניין עומד ריק.

מול הארמון ניתן לראות את אחד מציורי הקיר/גרפיטי המפורסמים בקובנה. העירייה מאשרת לאנשים לקשט בניינים עם גרפיטי (כל עוד הם משיגים אישורים) וכך להפריח חיים בבניינים הישנים ולהוסיף אומנות רחוב. למעשה, העירייה ערכה פסטיבל בשם Nykoka בו העיר קושטה באמנות המרהיבה הזאת.

בכל מקום ניתן לראות גרפיטי מהמם, ואף ניתן לקחת מפה של כל הגרפיטי המפורסם ולחפש אותם בעיר. הציור הראשון ספציפית נוצר כשהאפיפיור הגיע לבקר בעיר. 🙂 ליד הארמון יש גן שעשועים ענק שנראה ממש כיפי, בערך 5 דקות הליכה מהארמון – ילד לא יפספס אותו אז אם לא תמצאו – בקשו מהילדים לחפש. 🙂

מהארמון המשכנו ברגל לכיוון Town Hall Square וראינו בדרך מיצגים ממש חמודים. עברנו בין מנזרים באזור שהמקומיים קוראים לו ״הוותיקן״ מכיוון שכל הבניינים שייכים לכנסיה. יש סיפור חמוד המספר שהגברים בבניין שלהם חפרו מנהרות לבניין של הנשים. שנים אחר כך, עשו חיפושים ומצאו שאכן יש שם מנהרות אשר מחברות את שני המבנים! אבל ארכיאולוגים סבורים שזה נגרם מזרימה של מים ולא חפירה של אנשים. אני בוחרת להאמין בגרסה הראשונה של הסיפור.

הגענו לכיכר המרכזית, Town Hall Square, שם יש את עץ הקריסמס הענק והרבה עצים קטנים. קאונס לוקחת את חג המולד צעד קדימה ובעצם בונה את העצים והמיצגים של חג המולד מחומר שניתן למחזר והשנה השתמשו בקשיות. יצא ממש ממש מגניב! אחרי חצי שעה ששיחקנו בכיכר, עלינו ל-Town Hall.

על פניו, לא הייתי חושבת שזה יהיה מעניין, אבל הבניין היה מאוד יפה ומראה את השירותים הראשונים בתוך מבנה ציבורי שהיו בקובנה. כמובן שזה מושב עם חור, אבל הבת שלי חשבה שזה ממש מצחיק. גם פה, ירדנו למטה למרתף, שם היה גם בית כלא ישן, ובחלק מהחדרים היו מיצגים. בדיוק הייתה תערוכה של יהדות ליטא אז עברתי שם מהר בזמן שהבת שלי שיחקה באחד מהחדרים בלוח חול. אני חייבת לשבח את היכולת של כל המוזיאונים והאתרים בקובנה לייצר פעילויות לילדים.

אחרי המרתף עלינו לקומה העליונה ביותר והיה לנו את הכבוד להיות מהאנשים הראשונים אי פעם שעלו למגדל השעון שנפתח ממש באותו היום לתיירים – אפילו המקומיים לא היו שם קודם! מהחלק העליון ביותר (אליו ניתן להגיע) יכולנו לראות את כל הכיכר מלמעלה וכמובן שהיה יפה כפליים כי זה מתצפת על עץ האשוח הגדול והשוק של קריסמס.

אחרי ארוחת צהריים במסעדה איטלקית טובה בעיר הישנה, Buon Giorno Taverna, חזרנו למלון כדי לנוח קצת. אני מאוד ממליצה לחזור למלון אחרי ארוחת צהריים כשאפשר, גם אם הילדים לא ישנים, כי לפחות הם פיזית נחים קצת וזה מקל על המשך היום.

אחרי מנוחה קצרה, לקחנו Taxify לקניון Akropolis והלכנו למוזיאון האשליות. זהו בעצם מיצג זמני שרק יהיה פתוח עד סוף 2018 והמיצגים בהשאלה ממוזיאון האשליות בווילנה. אני ממליצה בחום לשלב את שתי הערים גם ככה, אז רשמו לכם את מוזיאון האשליות בווילנה לכשתגיעו.

הבת שלי מאוד התלהבה מהכל, וגם היו דברים שלי היו חדשים. בילינו שם קרוב לשעתיים, למרות שהמקום היה קטן. להבנתי זה היה חצי מהגודל של וילנה, אבל היה מקום אחד ספציפי בו היינו איזו חצי שעה אז לדעתי 2.5 שעות זה מספיק בווילנה, אולי אפילו קצת פחות. הסתובבנו קצת בקניון הגדול, אכלנו ארוחת ערב וחזרנו למלון לישון.

קובנה עם ילדים – היום השלישי – העיר החדשה, הפיל הוורוד, Yard Gallery, (רכבת) Aleksotas Funicular,  מוזיאון המוזיקה, מוזיאון CurioCity, Mega Zoo Park, מסעדת פיראטים

היום השלישי בקובנה היה עמוס ומהמם. התחלנו את הבוקר בחיפוש אחר גרפיטי והגענו לציור המפורסם של הפיל הוורוד. הפיל הורוד צוייר כסימן לאהבה ארוכה, ומספרים שאת הפיל הוורוד ציירו דווקא בכלל הגרפיטי לידו שבו מישהו רשם את אהבתו לחברתו. אף אחד לא יודע מי הזוג והתעלומה כנראה תישאר לעד.

באותו הרחוב, ממש כמה דקות משם, יש את ה-Devil’s Museum אבל הוא רק נפתח ב-11 והיה מוקדם מדי. גם ככה הרגיש לי שאולי זה יפחיד קצת את הבת שלי, אבל אם הילדים שלכם גדולים יותר, ממש מומלץ ללכת כי המקום אמור להיות מהמם. המשכנו ל-Yard Gallery, אוסף בתים עם חניון משותף בו דיירי הבניינים החליטו יחד לקשט את החצר המיושנת. יש מגוון ציורים על הקירות, כולל תמונות של יהודים מתקופת המלחמה ולפניה.

הכל מקושט ממש יפה, ואמנם החצר המשותפת (חניון, תכלס) מאוד קטנה, יש הרבה לחפש ולמצוא.

הציור הכי גדול ומשמעותי הוא של ילד יורד במדרגות ומשחק עם משחקים (אמיתיים). מסתבר שמי שצייר את הציור הזה גם בבניין ממול בקומה העליונה והציור הוא בעצם דיוקן עצמי. אז זה גילינו במקרה כשהסתכלנו על הציור ואיזה תושב מבוגר עבר לידנו סיפר לנו את הסיפור. על הקיר של הבניין בו הוא גר עכשיו יש דיוקן עצמי עדכני של הגבר (מצד ימין של התמונה).

מספר מטרים מה-Yard Gallery נמצא בית הכנסת היחיד שעדיין פעיל בקובנה. ההערכות הן שנותרו בסביבות 300 יהודים בעיר, אבל אפילו הרב בבית הכנסת לא בטוח לגמרי.

לקחנו מונית חזרה לכיוון העיר הישנה ועלינו ברכבל/רכבת Aleksotas Funicular למצפה ממש מהמם על העיר הישנה. בדיוק עכשיו משפצים את המצפה ונראה שהוא יהיה עוד יותר מקסים. ישנן מדרגות איתם ניתן לטפס אם לא רוצים לעלות ברכבל, אבל העלות כל כך נמוכה, ואמנם המרחק קצר, הבת שלי מאוד נהנתה מהנסיעה. הרכבת הזאת שם בעצם כדי לעזור לאנשים לעלות למעלה כדי ללכת לעבוד. יש עוד רכבל כזה בצד השני של עיר (בעיר החדשה), אבל היא לא פעלה בזמן שאנחנו היינו. הוא כבר טכנית פועל, אבל מתכוונים לשנות אותו קצת, כנראה כדי שיפעל עצמאית וללא מפעיל. הוא אמור לחזור לפעילות מלאה בינואר או פברואר.

חזרנו לעיר הישנה ונכנסנו למוזיאון המוזיקה – Kaunas City Museum – Folk Music Branch. המוזיאון קטן אבל מקסים וניתן לנסות המון סוגים שונים של כלי נגינה, הרוב לא מוכרים לנו בכלל. במוזיאון יש את ההיסטוריה של המוזיקה הפולקלורית הליטאית, וגם ניתן להקשיב לכל מיני סוגים שונים של מוזיקה.

גם פה הבת שלי מאוד נהנתה, במיוחד מכלי הנשיפה המעניינים. אכלנו ארוחת צהריים במסעדה באזור וחזרנו למלון לנוח. למרות שנשמע שעשינו המון, הכל היה מאוד קרוב אחד לשני כך שחזרנו די מוקדם למלון (סביבות 13:30) והיה לנו הרבה זמן לנוח.

אחרי שנחנו, נסענו לקניון Mega העצום בגודלו. בקומה השנייה יש את מוזיאון CurioCity לילדים. שם המקום הוא משחק מילים על המילה curiosity – סקרנות – ובאמת שזה אחד המקומות המגניבים ביותר שהייתי בהם, ואנחנו מטיילים המון.

המקום מחולק להמון חדרונים ובכל חדר יש נושא מסוים – חוש המגע, ראייה, אורות, מוזיקה וכ״ו. כל השילוט וההסברים רשומים גם באנגלית כך שלא תהיה בעיה לעזור לילדים כשיש צורך. המקום בה ללמד ילדים על כל העולם סביבו – זה לא בדיוק מוזיאון מדע אלא למידה.

יש גם חלק של ״העולם האמיתי״ עם כיבוי אש, בניית בניין וכ״ו והילדה בילתה שעה רק באיזור הזה.

יש גם אזור ממש מגניב לילדים מגיל 6 ומעלה בהם הם סוכנים חשאיים וצריכים לפתור תעלומה. יש מחשב בו אפשר לקבל קוד סודי (זה גם באנגלית) וצריך כל פעם לפתור בעיה ולחזור להקיש את התשובה כדי לקבל עוד רמז. בחדר עצמו מראים כל מיני דברים מעניינים שקשורים לעולם הבילוש.ֿ

בהמשך יש גם חדר על החלל החיצון, כולל חללית חמודה מאוד. הבת שלי ממש נהנתה בו, הוא גם מדבר אנגלית ומסביר מה קורה (אז דוברי עברית פחות יבינו את הדיבור, אבל הילדים ייהנו בכל זאת לדעתי). אנחנו היינו במוזיאון באמצע השבוע, אבל בסופי שבוע יש גם שיעורי בישול לילדים (כלול במחיר), והחדר ממש מגניב. על הקירות אפשר ללמוד על סוגי האוכל והחשיבות שלהם בגוף שלנו. בילינו שעתיים וחצי במוזיאון וממש הוצאתי אותה משם בכוח – יכולנו להיות שם בקלות 4 שעות.

מול המוזיאון יש את ה-Mega Zoo Park. בכללי, אני לא חובבת גני חיות גדולה ואנחנו לא הולכים בכלל, בעיקר כי החיות בדרך כלל נראות במצב לא טוב. אבל פינת הליטוף הזאת זה משהו מיוחד.

קודם כל, בכניסה מקבלים כיסוי לנעליים ומתבקשים לרחוץ ידיים. בכל המתחם יש מכשירים של חומר חיטוי לידיים – מאוד חשוב להם הניקיון שם והם ממש שומרים על החיות. בכללי, החיות נראות מדהים. הן נקיות ומקסימום ובריאות וניכר מאוד שהצוות של מפגין המון אהבה כלפיהם. יש צוות שמסתובב ועוזר עם החיות – אין פה שום מצב בו ילד יכול ״להתעלל״ בחיה כלשהי.

גם פה בילינו איזו שעה וחצי (כשהיינו קרוב לחצי שעה עם העטלפים!). המקום באמת מקסים ומאוד נהנינו. היו גם חיות פחות מוכרות ומהממות.

בשטח בין פינת הליטוף והמוזיאון יש מסעדה פיראטים ושם התיישבנו לאכול ארוחת ערב. יש מקומות ישיבה ליד הספינה כך שהילדים יכולים לשחק כמה שבא להם בזמן שאנחנו יושבים לאכול. יש גם לגו ועוד כמה צעצועים שם. האוכל עצמו היה טעים ולא יקר, ויש תפריט ילדים די עשיר שלא מתורגם לאנגלית, אבל מלווה בתמונות, ובמילא המלצרים דוברי אנגלית טובה מספיק כדי לעזור לתרגם. מנת מבוגרים, מנת ילדים, ושני מיצים עלו לנו 10 יורו, לא רע בכלל. חזרנו למלון מותשות והתמוטטנו במיטה.

קובנה עם ילדים – דונאטס ליטאים מעולים, שדרת העצמאות Laisves, Raudondvaris Manor, החלקה על הקרח

למחרת החלטנו לעשות יום באיזי. קמנו מאוחר, אכלנו ארוחת בוקר במלון, ופשוט נשארו קצת בחדר. במקור התכוונו לטייל בשדרת העצמאות Laisves המפורסמת אבל היא כרגע עוברת שיפוצים ופחות כיף לטייל שם. מה שכן, הלכנו לקנות דונאטס/סופגניות מעולות ב-Spurgine המפורסמת ברחוב זה. הסופגניות זולות מאוד ויש מתוקות ומלוחות. בהמשך יש גם את החנות האהובה עלי בעולם Flying Tiger – קשה לי לעבור ליד אחד ולא להיכנס והמקום תמיד מהמם וזול. בכלל, בשדרה יש המון חנויות ומסעדות ולגמרי שווה לעשות שם סיבוב.

בלילה ירד שלג (!) אז חזרנו ל-Town Hall Square כדי לראות את הכל מקושט ויפה ונתקלנו בסנטה קלאוס! הבת שלי שאלה אותו אם הוא אמיתי או סתם גבר מחופש והוא אמר שהוא לא רוצה לענות אז היא כעסה ולא הסכימה להצטלם איתו. 🙂

משם נסענו ל-Raudondvaris Manor. במרחק בערך 20 דקות/חצי שעה מהעיר הישנה. המקום מקסים ובבניין המרכזי יש תערוכות שונות מתחלפות. גם פה הייתה פעילות (צביעה) לילדים.

בבניין אחר, יש פעילות של אומנות ממש נחמד. רוב השנה, הילדים יכולים להכין צמידים מענברים, שזאת האבן המקומית שלהם (הם גם מכינים תה עם האבנים). אבל עכשיו, בגלל קריסמס, אפשר גם לקשט מלאך (שבעיקרון אמורים לתלות על עץ האשוח אבל כמובן שאפשר גם בכל מקום אחר). מאוד נהנינו מהפעילות ויצאו לנו מלאכים מתוקים להפליא.

יצאנו חזרה החוצה וכבר היה חשוך אז כל קישוטי הקריסמס היו מרהיבים ביופיים. אבל היה לנו קשה לצלם כי הילדה ראתה את המשטח של החלקה על הקרח. המשטח לא ענק, אבל בהחלט גדול מספיק, במיוחד לאור העובדה שרק היינו אנחנו ועוד שני ילדים, אז היה המון מקום לזוז. הילדה הייתה בעננים. זאת הייתה הפעם הראשונה שלה על הקרח ותוך שנייה היא רצה – איזה כיף להיות ילד ולחיות בלי פחד. בטח היינו על הקרח שעה וחצי עד שלא יכולתי לעמוד יותר על הרגליים. חזרנו למלון וארזתי כי למחרת טסנו הביתה. חשוב לציין שיש אוטובוסים מיוחדים לשדה התעופה כל הלילה, אבל כמובן שכשצריך לצאת ב-5 לפנות בוקר, יותר קל לקחת מונית.

וילנה עם ילדים  – היום הראשון – נסיעה מקובנה, שוק חג המולד, מרכז העיר

קמנו מאוחר בבוקר ואחרי ארוחת הבוקר נסענו לתחנת הרכבת כדי לקחת רכבת לווילנה. ניתן ורצוי להזמין מקומות מראש. הרכבת לא הייתה מלאה, כנראה כי זאת לא שיא העונה, אבל בקיץ לא הייתי לוקחת סיכון. יש שני סוגים של כרטיסים, מחלקה ראשונה ומחלקה שנייה. הפרש המחיר הוא בערך שני ש״ח אבל במחלקה ראשונה יש מקומות שמורים כך שתדעו שבוודאות תשבו יחד. כמובן שזה לא חובה, אבל זה נוח. הרכבת עולה רק כמה יורו לכיוון לאדם, באמת שזול, ומאוד נוח. יש המון אוטובוסים מהתחנה בווילנה, כך הגענו למלון שלנו שם, אבל כמובן שניתן להזמין מונית ב-Taxify. אני מניחה שיש מוניות בחוץ כשמגיעים, אבל תכלס יצא הכי זול באפליקציה ממה שחוויתי. ברכבות שלנו היה ווי פיי וגם מקום להטעין טלפונים/מחשבים (הבנתי שאין עדיין ווי פיי בכל הרכבות) והנסיעה הייתה מאוד נוחה וארכה בסביבות שעה וחצי.

הגענו למלון המדהים Radisson Blu Lietuva (הנה הלינק בבוקינג ובאתר הרשמי). זהו מלון ארבעה כוכבים ענק ומפנק. הצוות במלון מקסים וממש נהננו מהשהות שלנו שם. היה לנו חדר גדול (במקור היינו אמורים להגיע כל המשפחה) עם שתי מיטות יחיד (אפשר שיהיה זוגי) פלוס ספה נפתחת ואני בטוחה שיש שם מקום לעוד מיטה על גלגלים. בחדר יש מכונת קפה של נספרסו (וקפסולות, כמובן) וגם תה וקפה רגילים. הבת שלי נהנתה במיוחד מהאמבטיה (במיוחד לאור העבודה שלא היו עוד ילדים שהיו צריכים להתקלח אחריה וכך יצא שנשארה באמבטיה מעל שעה!)

ארוחת הבוקר ענקית ומגוונת וגם טעימה מאוד. לגבי מיקום, יש שני מלונות של רדיסון, אחד ליד העיר הישנה ואחד בצד השני של הנהר. מבחינת מרחק הליכה, זה די אותו הדבר, והמיקום מבחינתנו היה אחלה. המלון צמוד לקניון קטן בו יש את כל מה שצריך, כולל סופר, בית מרקחת, בתי קפה, מסעדות ועוד.

יש תחנה מרכזית ענקית של אוטובוסים וטראמים כ-6 דקות הליכה מהמלון (20 דקות אם יש שלג והילדה עוצרת כל 8 מטר כדי לזרוק עליך כדורי שלג). יש מסך גדול עליו ניתן לראות מתי יגיעו האוטובוסים הבאים וזה מאוד נוח. בפעם הראשונה שהלכנו למרכז הלכנו ברגל ולקח בערך רבע שעה, אבל אחר כך השתמשנו בתחבורה ציבורית כדי לשמר כוחות.

אחר הצהריים, יצאנו לעיר הישנה והעצירה הראשונה שלנו – והמומלצת מאוד!! – הייתה ב-Tourist Information Center. אני ממליצה בחום רב רב רב ללכת לשם ישר כשאתם מגיעים. קודם כל, סיפרו לנו על דברים שלא היינו יודעים אחרת, כמו רכבת הקריסמס החמודה. במרכז ניתן לאסוף את הכרטיס של וילנה – Vilnius City Card. הכרטיס מקנה כניסה חינם להמון אתרים והנחות לאחרים. אפילו מקבלים 24 שעות באוטובוס hop on hop off! ממש שווה לדעתי. שימו לב שחוץ מהכרטיס מקבלים חוברת עם קופונים אותם צריך לתת בכניסה לאתרים, לכן חשוב להשאיר אותו בתיק (למעשה, אף אחד לא ביקש לראות את הכרטיס שלנו אלא רק את הקופונים). חשוב: צריך להפעיל את הכרטיס של התחבורה הציברית בפעם הראשונה שנוסעים בה, אחר כך פשוט שיהיה עליכם למקרה שיגיעו לבדוק.

כמו שאמרתי גם על הכרטיס בברלין ומקומות אחרים, שווה לבדוק את עלות הכרטיס מול המקומות אליהם אתם מתכננים להגיע. ניתן לרכוש את הכרטיס עם או בלי תחבורה ציבורית. באופן אישי, אני חושבת שהתוספת של התחבורה הציבורית בכרטיס מיותרת (זה עולה עוד 10 יורו, אם אני לא טועה) מכיוון שנסיעה אחת עולה יורו ולרוב עם ילדים אנחנו לא נעלה על 10 אוטובוסים/טראמים ביום. מה שכן, זה מאוד נוח כי לא צריך כל פעם לקנות כרטיס. ניתן לרכוש את הכרטיס של וילנה ל-24 שעות, 3 ימים או שבוע.

הכי חשוב, במרכז התיירות יש מפה מהממת לילדים, כמו זאת שבקובנה, בה ילדים יכולים לחפש כל מיני אתרים. בצידו השני של המפה יש גם הפעלות, מה שהוסיף לבת שלי המון התרגשויות כל פעם שמצאנו משהו מהמפה. (לדוגמא, הייתה שאלה: באיזו כיוון מצביע הזנב של הכלב השלישי בפסל, וחיפשנו את הכלבים ורשמנו את התשובה). בעיקרון, מי שממלא את כל התשובות יכול לחזור למרכז ולקבל מתנה, סט מדבקות חמודות. אנחנו לא עשינו את הכל אז לא חזרנו. יש מספר מרכזים בעיר ואנחנו הלכנו לזה שהיה ממש ליד שוק חג המולד.

מרכז התיירות נמצא ממש בלב העיר הישנה מול ה-Palace of the Grand Dukes. גם הוא מואר (נראה שזה ככה באופן קבוע) ולמרות שכבר נראה מאוד חשוך בתמונות, בפועל עדיין היה מספיק אור כדי להתרשם מהמבנה מבחוץ. המשכנו לכיוון הקתדרלה של ליטא ולכיוון הכיכר כדי לבלות קצת בשוק חג המולד בוילנה.

עץ האשוח בווילנה גם הוא היה מהמם. מסתבר שיש סוג של תחרות סמויה בין קובנה לבין וילנה על מי מרים את העץ הכי יפה. בעיניי שניהם היו מהממים.

שוק הקריסמס בוילנה קצת יותר גדול מאשר בקובנה – והעומס בהתאם. אני ממליצה להגיע כמה שיותר מוקדם – ב-18 היו משמעותית פחות אנשים מאשר ב-20. יש הרבה דוכני אוכל ושתייה (כולל שוקו חם ויין חם) וגם המון דוכנים ממש מגניבים של מתנות מיוחדות לחג ובכלל.

מכיוון שירד שלג לילה קודם, הכל היה לבן ומהמם ושיחקנו מלא בשלג. בכלל, יצא שבילינו המון זמן בזריקת כדורי שלג ובניית אנשי שלג ונראה לי שזה היה החלק הכי אהוב עליה בכל הטיול.

היום השני – מגדל Gediminas, מגדל הפעמונים, רכבת הקריסמס, וקצת שופינג בקניון Akropolis

התחלנו את היום השני בהליכה בעיר הישנה באור יום. עלינו בטעות על טארם במקום אוטובוס ויצא שירדנו רחוק ממה שתכננו, אז ניצלנו את המפה המהממת שלנו בדרך. לדוגמא, במפה היה רשום שעל בניין מסויים יהיו דובים, ונתבקשנו לרשום כמה דובים מצאנו. היא ממש התלהבה כשמצאנו אותם ומילאה את כל החלקים במפה בהם ביקרנו.

הביקור הראשון שלנו היה במגדל Gediminas המקסים. בדרך כלל יש רכבת קטנה שיכולה לקחת אותך למעלה, אבל הוא לא פעל כשהיינו וטיפסנו ברגל. בגלל השלג והקרח, החלקנו קצת והעלייה לא הייתה לגמרי קלה אבל גם לא קשה נורא. לא הייתי מוותרת על הטיפוס, אבל התאומים שלי, בני הארבע, היו מאוד מתקשים לעלות בחורף לכן אני ממליצה על הרכבת או להתפצל. במגדל עצמו יש מוזיאון שנשמע משעמם אבל בנוי בצורה מרתקת גם לילדים.

יש הרבה קומות לטפס ובכל קומה יש מיצגים שונים, אבל הכי מעניין לבת שלי היה הווידאו. אמנם התמונות היו ישנות, אבל הן התפרשו על פני כמה חלונות (שפעם היו פתוחים) וזה ממש יפה. ֿ

טיפסנו עד לקומה העליונה ביותר של המגדל, שם ניתן לראות את כל וילנה ב-360 מעלות. היה קפוא ומהמם.

ירדנו חזרה למטה והתכוונו ללכת לאכול, אבל אז עברנו ליד מגדל הפעמונים והילדה ביקשה לעלות. זה היה חינם עם הכרטיס, אז עלינו למעלה וגם זה היה ממש יפה. באחת הקומות היו הרבה פעמונים בכל מיני גדלים שניתן לנגן עליהן וכמובן שהילדה נהנתה מהרעש, כלומר המוזיקה, שהיא עשתה. ניתן לעלות ממש עד למעלה ולראות את כל הפעמונים במגדל (אסור לגעת). בנוסף, יש חדר שבו ניתן לשלוט על מלא מצלמות שנמצאות על המגדל ולעשות זום ולראות אנשים ודברים כמו עץ האשוח הגדול.

הלכנו סוף סוף לאכול ארוחת צהריים. כשיצאנו מהמסעדה, ראינו את רכבת הקריסמס אז עלינו עליה (2 יורו לאדם מגיל 7). הרכבת נוסעת בכל העיר הישנה ליד כל מיני מקומות מוכרים עם מלא מוזיקת קריסמס. זאת הייתה הפוגה נחמדה מהקור והמסע אורך כחצי שעה. הרכבת יוצאת כל שעה ו-10 דקות ואת המידע קיבלנו ב-Tourist Information אבל זה גם נמצא באינטרנט. קיבלנו מפה וראיתי שהרכבת עוברת ממש ליד הגשר הצמוד לבית המלון שלנו אז ביקשנו לרדת שם והגענו למלון למנוחה ממש נחוצה אחרי כל העליות של הבוקר.

בערב נסענו לקניון אקרופוליס, שהוא הקניון הגדול במדינות הבלטיות. במרכז הקניון של משטח של החלקה על הקרח, אבל כשהגענו היו ילדים בחוג הוקי קרח, מה שריתק את הבת שלי שמעולם לא ראתה את המשחק. אכלנו במסעדה שמשקיפה על הקרח. כשאני אומרת אכלנו, אני מתכוונת שאני אכלתי והיא הייתה צמודה למגרש, מרותקת לכל מה שהיה שם.

וילנה עם ילדים – היום השלישי – מוזיאון האנרגיה והטכנולוגיה, מוזיאון המשחקים ובחזרה לקובנה

המוזיאון לאנרגיה וטכנולוגיה נמצא מרחק הליכה מהמלון שלנו, אבל רק נפתח ב-10 בבוקר אז התחלנו את היום באיזי. אחרי שביקשנו צ׳ק אאוט מאוחר (וקיבלנו), יצאנו למוזיאון. בכניסה תמצאו טורבינות חשמל וצינורות רבים מלווים בהסברים באנגלית שניתן לשמוע באתר (או להוריד לטלפון). לצערי, בקומה הבאה שום דבר לא היה באנגלית ולא הבנו דבר אז עלינו עוד קומה די מהר. בקומה השלישית שוב היו תרגומים לאנגלית (חלקיים) אבל המיצגים היו מובנים יותר והילדה נהנתה במיוחד לראות איך פעם היו מדפיסים ספרים וכתבה את השמות של שתינו במכונה.

שני החדרים הבאים היו השוס הגדול של המקום. חדר קטן ועוד חדר גדול יותר מלא בכל מיני מיצגים אינטראקטיביים (ומתורגמים לאנגלית) בהם למדנו המון על חשמל, אנרגיה, וכל מיני סוגי טכנולוגיה. מבחינתי, אפשר לעלות ישר למעלה כדי לבלות בחדרים האלו. אנחנו מגיעים להרבה מוזיאונים של מדע בכל העולם ותמיד מרגש אותי לראות כשרוב הפעילויות שונות מאשר במקומות אחרים. ואכן, חוץ ממספר מאוד קטן של מיצגים, כמעט הכל היה חדש לנו, כך יצא לנו להישאר די הרבה זמן.

אכלנו ארוחת צהריים, חזרנו למלון ועשינו צ׳ק אאוט. התחנה הבאה והאחרונה שלנו בווילנה היתה במוזיאון הצעצועים. המוזיאון נמצא צעד וחצי מה-Tourist Information Center וארבעה צעדים ממגדל Gedinimas, אבל אי אפשר לעשות הכל בבת אחת. ביררנו מראש שנוכל לאכסן את שני הטרולי שלנו במוזיאון מכיוון שזה היה כבר בדרך לתחנת הרכבת וחבל לבזבז זמן בלחזור למלון.

מזל שקיבלנו את ההחלטה הזאת כי, אמנם המוזיאון קטן, אבל הוא ממש מרתק. בילינו בו מעל שעתיים והסיבה היחידה שעזבנו הייתה כי כבר רכשנו כרטיסים לרכבת לקובנה. המוזיאון מחולק לחדרים כשכל חדר מייצג זמן אחר בתולדות המדינה. בחדר הראשון יש משחקים מימי הביניים ודוגרי לגמרי – שתינו נהנינו מהחדר הזה יותר מכל השאר, וזה כולל את אלו עם מחשבים!

כמובן שזה מוזיאון ש-100% מותר לגעת ולשחק ויש הסברים באנגלית על הכל.

נפלו בעריכה – קובנה

• שדרת העצמאות Laisves – כפי שציינו מקודם, הרחוב היפה של השופינג כרגע עובר שיפוצים נרחבים ולא הכי נעים להסתובב שם כרגע, למרות שיש מלא חנויות מצוינות ומסעדות מעולות בשדרה. בגלל הגבלת הזמן, החלטתי שעדיף לוותר הפעם ולחוות משהו אחר. יש בשדרה עוד מסעדה מעולה של רשת Talutti בשם Tex Mex, שזה אוכל טקסני-מקסיקני. בתור טקסנית שמתמחה בטקס מקס אני יכולה להגיד שהאוכל שם היה מצוין, וגם היה עוד תייר טקסני שאמר גם הוא שהאוכל ממש טוב.
• מוזיאון העיוורים – קצת כמו מרכז נא לגעת ביפו, זה מוזיאון קטן וחשוך שאמור ללמד אנשים איך מרגיש להיות עיוורים.
• פארק החבלים Uno – היה פשוט קר מדי אחרת לגמרי היינו הולכים.
• הגן הבוטני
• מוזיאון השדים – אמור להיות ממש מדהים, אבל לא לילדים קטנים מדי שאולי יפחדו (אני ממליצה לבדוק תמונות באינטרנט קודם)
• Nine Fort– המבצר בו נרצחו עשרות אלפי יהודים. במקום יש אנדרטה חזקה. לו הייתי מגיעה עם כל המשפחה, הייתי מתפצלת כדי ללכת לשם, אבל המקום בהחלט לא מתאים לילדה בת 6.5 (הוא נמצא קרוב לקניון Mega)

נפלו בעריכה – וילנה

• טראקאי והטירה – מבחינתי, זה הפספוס הכי גדול של הטיול. הנה הוכחה לתכנון גרוע: הגענו מאוחר מדי ביום ראשון ויום שני הטירה סגורה. ביום שלישי אמנם פתוח, אבל זה שעה+ לכל כיוון ואז היינו מפספסים את המוזיאונים האחרים. אני ממש מבואסת מהפספוס הזה וממליצה בחום לתכנן את הימים סביב טראקאי.
• מוזיאון האשליות בווילנה – לא הלכנו למוזיאון.
• מוזיאון הרכבת – בעיקר מציג רכבות ואי אפשר ממש לגעת בהם לכן החלטנו לוותר, אבל לחובבים מושבעים של רכבות תהיה הנאה גדולה מהמוזיאון.
• פארק החבלים Uno – גם בווילנה היה קר מדי ובעיקר קצר מדי לפארק החבלים
• פארק הדינוזאורים – לא לגמרי במרכז העיר אבל לא ממש רחוק, הפארק נראה ממש מגניב. לא הגענו מפאת חוסר זמן
• פארק המים Vichy – פארק המים מקורה וניתן להגיע גם בחורף

לסיכום, אני ממש ממליצה על ליטא עם ילדים. את קובנה ו-וילנה ניתן לחבר יחד לטיול של 7-10 ימים. לי הרגיש שהיה לי קצת קצר מדי בשני המקומות, בעיקר כי עם ילדים אי אפשר לרוץ ולסמן וי על כל מקום. אידאלית, הייתי רוצה עוד יום בקובנה ועוד יומיים בווילנה. כמובן, ניתן לשלב את לטביה המהממת ו/או אסטוניה לטיול ארוך יותר. אמנם היינו בחורף וכמעט הכל היה מכוסה בשלג רוב הטיול, אבל ניכר שהמדינה ממש יפה ואין ספק שמשפחות שירצו עוד טבע יוכלו לטייל הרבה בטבע הליטאי.

קראו עוד:

• אם אתם מתעניינים בזווית המורשת היהודית בקובנה, קראו את הפוסט המצויין באתר מטיילים בכיפה.
• לעוד אטרקציות וטיול למבוגרים, בקרו בפוסט של רואה עולם על קובנה ועל וילנה.

הכותבת הייתה אורחת העיר הקובנה מטעם לשכת התיירות Kaunastic, של מלון Radisson Blu Lietuva וקיבלה את כרטיס Vilnius City Card מלשכת התיירות המקומית. תודה נוספת מגיעה לדקטלון על הביגוד המהמם והמחמם.