את הואה הין הכרנו אך ורק כי היא קרובה ל-Wildlife Friends Foundation Thailand, שם התנדבנו כמה שנים קודם. כשהחלטנו לטוס עם הילדים לתאילנד וסינגפור, היה לנו ברור שאת הטיול אנחנו מתכננים סביב המרכז כדי שנוכל להגיע לטיול יום, מכיוון שהילדים קטנים מדי כדי להתנדב שם. יש המון לעשות בהואה הין למשפחות עם ילדים בכל הגילאים, עיר חוף שנמצאת כששעתיים וחצי דרומה לבנגקוק. הנה הפוסט שלנו על בנקוק עם ילדים ועל סינגפור עם ילדים. אגב, בדיעבד, שבועיים וחצי ממש לא הספיקו לתאילנד וסינגפור ביחד והיתה לנו תחושת החמצה בכל מקום בו ביקרנו. מה שכן, למדנו מהטיול הזה לתכנן יותר טוב ולקחת יותר זמן בכל מקום, גם אם זה על חשבון מיקום נוסף.
תחבורה בהואה הין
בהואה הין אין שדה תעופה, אז מגיעים לשם דרך בנגקוק. אפשר לשכור רכב או לקחת הסעה. אנחנו לא רצינו להתעסק עם הנהיגה המטורפת בתאילנד, אז שכרנו רכב. לשמחתנו, מצאנו בקלות הסעה להואה הין שאפילו כללה כסאות בטיחות לשלושת הילדים! היינו איתם בקשר באימייל עוד לפני הטיול וביקשנו מהם תמונות של הכסאות – אני די בטוחה שהם רכשו אותם לכבודנו. התוספת לעלות היתה מינורית, משהו כמו 20 ש״ח לכסא, אז לגמרי שווה את זה. הילדים שלנו היו בזמנו בני 5 ו-2.8 (תאומים) כך שלא היה מצב בעולם שהיינו נוסעים מרחק כל כך גדול ללא כסאות. לנוחיותכם, זה האתר בו מצאנו אותם וספציפית המייל שלהם הוא: huahintaxiservice@yahoo.com. יכול להיות שהם גם עושים הסעות בתוך הערים עצמן.
אגב, לקחנו מונית גם בהואה הין עצמה כשעשינו טיול יום מחוץ לעיר לעיירה אחרת (צ׳ה אם) וגם להם היו כסאות. שווה לבדוק מראש מה העלות שהנהג יחכה לכם. במקרה שלנו, התוספת עבור כך שישאר איתנו לכל היום היה כל כך קטן שזה יצא די אותו המחיר כמו הלוך חזור, רק שפה הוא חיכה לנו בכל מקום שהיינו ועשה לנו עוד עצירות בדרך. לצערנו, איבדנו את הפתק עם מספר הטלפון שלו, אבל דעו שזאת אפשרות מאוד מקובלת שם.
לינה בהואה הין
אנחנו בחרנו ללון באיירבנב כי רצינו לחסוך בעלויות. מצאנו דירה מדהימה ממש בעלות מגוכחת שהיה בו פארק מים קטן. המינוס: המתחם לא באמצע העיר. הפלוס: נהננו בטירוף, הדירה היתה מהממת, ולא היתה שום בעיה להביא מוניות, טוק טוקים ומשלוחי אוכל. בנוסף, יש למתחם חוף ים משלו! כשירדנו לחוף, ראינו רק עוד זוג אחד – היה לנו חוף שלם לעצמנו. חשוב לציין שהמתחם הזה הוא מתחם שברובו דירות נופש, כך שניתן למצוא עוד דירות באותו המתחם. אנחנו מצאנו עוד אחת שהיתה קצת יותר זולה, אבל המארח היה ממש לא זמין להודעות כששאלנו שאלות וגם לא נחמד במיוחד. אנחנו העדפנו לשלם עוד $10 ללילה ולדעת שיהיה לנו עם מי לדבר, ואכן כך היה. אני מאוד ממליצה לכם לקרוא את הפוסט שלנו על טיפים למציאת דירה באיירבנב אם אתם עוד לא רגילים להזמין דירות אצלם.
בדירה שלקחנו היה חדר עם מיטה קינג סייז (או לפחות הרגיש לנו ככה כי היא היתה גדולה מהמיטה שלנו) ועוד חדר עם מיטת קומותיים. הביאו לנו מזרן נוסף לחדר השינה של הילדים, וגם היה סלון ומטבחון ממש נחמדים. כל כך נהננו במתחם שאשכרה בדקנו כמה עולה לרכוש דירה כדי להשכיר אותה בעצמנו!
מול המתחם היו חנויות ומסעדות, וגם המסעדה של המתחם היתה טעימה ולא יקרה. ממש ממול למתחם יש Family Mart, רשת של חנויות נוחות שיש בה הכל מהכל, שם קנינו אוכל לארוחת בוקר בדירה. בנוסף, היו ימים שהיינו עייפים מדי כדי לצאת לאכול או אפילו לקנות אוכל אז הזמנו אוכל ולא היתה שום בעיה להגיע אלינו.
אם אתם לא רוצים דירה ומעדיפים להתפנק במלון, הנה מלונות מומלצים בהואה הין למשפחות עם ילדים.
הואה הין עם ילדים – היום הראשון – נהנים בפארק המים של המתחם, השוק הלילי ומפגש עם חברה
עזבנו את בנגקוק די מוקדם בבוקר כדי שנוכל להספיק לחוות את הואה הין כבר באותו היום. הגענו לאיירבנב, הילדים התחפרנו מאושר, וירדנו למטה. בחלק מהדירות יש גם יציאה ישירה לבריכות, אבל כולם יכולים להכנס לאינספור הבריכות שיש במתחם. הילדים שלנו עוד לא שחו ומשום מה לא מצאנו את המצופים שלנו, אבל היו בחנות ממול כך שהסתדרנו בקלות.
לגבי פארק המים במתחם, אמנם הוא פתוח מהבוקר עד הלילה, אבל המים לא זורמים כל היום, אז צריך לבדוק בקבלה מהן שעות הפעילות. בלתי אפשרי להתגלש כשהמים לא זורמים (מניסיון מר מאוד). בילינו שעות בפארק המים עד שבקושי הצלחנו להשאר ערים. חזרנו לחדר, התקלחנו, ונחנו לקראת הערב.
בערב יצאנו לשוק הלילי שעמוס באנשים, אז אם יש לכם יכולת להמנע מעגלה – עשו זאת. אנחנו לקחנו טוק טוק מהאיירבנב לשוק ובחזרה (מצאנו משהו בחוץ). השוק יפהפה על הכל מהכל למכירה ומגוון גדול של מסעדות ודוכני רחוב. האמת היא שהוא הרבה יותר גדול משציפינו ואפילו לא הגענו לקצה. אני ממליצה להגיע רעבים כי היו כל כך הרבה דברים מהממים שראינו בדרך, כולל המון סוגי מתתוקים שכל ילד היה אוכל.
אכלנו ארוחת ערב במסעדה בה התלהבו בטירוף מהילדים והביאו להם כמה נדנדות לשחק עליהם. בכלל, בתאילנד עפו לנו על הילדים, במיוחד הקטנה וכל התלתלים שלה. תכלס בכל מקום שאכלנו היה טעים. חזרנו בכוחותנו האחרונים לאיירבנב ונשפחנו במיטות, עדיין בג׳ט לג כי רק הגענו יומיים קודם לתאילנד.
היום השני – צ׳ה אם (Cha-Am), פארק סנטוריני, 1000 Sook Food and Farm, הבודהה Wat Huay Mongkol
בבוקר הזמנו מונית מהמתחם כדי לקחת אותנו לצ׳ה-אם (Cha-Am), עיירת חוף שצמודה להואה הין. כשהגיע הנהג, הוא הציע להשאר איתנו ליום שלם בעלות זניחה נוספת, וכך יצא לנו נהג פרטי לכל היום, בלי שנצטרך לדאוג למצוא מוניות במקומות הבאים. לא ממש טרחנו לבדוק את התחבורה הציבורית באזור לאור המחירים של המוניות, האמת. התחנה הראשונה שלנו היתה פארק סנטוריני, פארק גדול שנראה ממש כמו – סנטוריני שביוון. אתחיל עם השלילי יותר: הפארק לא מציע הרבה לילדים קטנים. המתקנים השונים מחולקים לפי גובה, אז לבת החמש היה די הרבה לעשות, אבל לתאומים כמעט כלום. זה היה בטיול הזה שלימדנו אותה לעמוד מאוד ישר כדי להגיע ל-1.10 מטר שהיא היתה צריכה 🙂
הפרק בעצם מחולק לשני פארקים, פארק שנראה ממש כמו סנטוריני ופארק מים צמוד Waterventure. לפארק המים לא הגענו כי הם היו קטנים מדי וגם ככה היה לנו פארק מים חמוד באיירבנב. פארק סנטוריני היה די ריק, האמת, אבל נהננו ממנו, אולי דווקא כי היה ריק. העלות מגובה מטר הוא כמו של מבוגרים, ומתחת, כפי שציינתי, אי אפשר לעלות על רוב המתקנים. העלות היתה בין 120-150 באט לכניסה לפארק ולא כלל את רוב המתקנים. הפארק היה חביב והיה גם ג׳ימבורי (חובה גרביים, אחרת אי אפשר להכנס) ופארק שעשועים גדול. היינו נהנים בו יותר אם הילדים היו גדולים יותר, אבל חוץ מהמראה המקסים, זה לא משהו שממש שווה לצאת מגדרכם כדי לבקר, בעיניי. אכלנו גלידה מצויינת ויש מלא אפשרויות לצילומים מהממים והוצאת אנרגיות, אבל לא מעבר.
התחנה הבאה שלנו היתה כמה מאות מטרים מפארק סנטוריני, שם גם אכלנו את אחת הארוחות הטעימות ביותר שאכלנו בתאילנד. 1000 Sook Food & Farm הוא חווה עם מסעדה מעולה וזולה ובחוץ יש חיות. בכללי, הן מתרוצצות שם חופשי והן לא בתוך מתחמים סגורים והילדים יכלו ללטף את החיות. הילדים נהנו בטירוף כי אנחנו לא ממש בקטע של פינות ליטוף או ספארי, אז פחות יוצא להם לחוות את זה. הצוות מאוד שמר על החיות וגם אנחנו וידאנו שהילדים מאוד נזהרים איתם.
חזרנו לרכב, מלאים ומרוצים, ובעיקרון התכוונו לחזור כבר לאיירבנב. הקטנים נרדמו בשנייה וחצי והנהג הציע לנו לעצור בדרך כדי לראות את הבודהה המפורסמת של הואה הין, מה ששמחנו לעשות. בדרך הוא הסביר לנו קצת על הרקע של הבודהה, וכשהגענו יצאנו בנפרד לעשות סיבוב כדי לא להעיר את הילדים. אחר הצהריים בילינו שוב בבריכות ובפארק המים שבאיירבנב ודי נחנו אחרי יום ממש עמוס בחוויות.
היום השלישי – מרכז ההצלה לחיות בר Wildlife Friends Foundation Thailand
היום שסביבו תכננו את כל תאילנד. ב-2010, רוני ואני התנדבנו במרכז ההצלה, אחרי שרוני כבר היה שם כמה שנים קודם לכן. אני התנדבתי עם הפילים ורוני עם הדובים, בעיקר. לזמן שלנו ב-WFFT היתה השפעה אדירה עלינו ואיך שאנחנו רואים את העולם והיה לנו ברור שלשם עוד נחזור. יש מגוון עצום של חיות שמשתקמות במרכז, כשיש הכי הרבה קופים, פילים ודובים. חלק מהחיות הן חיות שנפגעו בתאונות למיניהן, ובמרכז משקמים אותם (יש חדר ניתוח במרכז עצמו) ומשחררים אותם בחזרה לטבע. חיות אחרות עברו התעללות והיו חלק מתעשיית התיירות בתאילנד, ואלו חיות שנשארות במרכז עד יום מותן מכיוון שהן מעולם לא חיו בטבע ולא ישרדו. מרכז ההצלה נותן להם מרחב לחיות – ולמות – בו בכבוד ומתבסס על מתנדבים שמגיעים מכל העולם.
הילדים שלנו עוד היו מאוד קטנים ולא יכולנו לבוא להתנדב במשך שבוע שלם, אבל אפשר להגיע למרכז לטיול של חצי יום או יום. מכיוון שעדיין הכרנו שם אנשים, ובעיקר מספר 1 ו-2 במרכז, לא עשינו את הסיור הרגיל בבוקר והחבר שלנו לקח אותנו לבד לסיבוב כדי להראות לנו מה השתנה מאז שהיינו שם 5.5 שנים קודם (חוץ משלושת הילדים שהתווספו אלינו). ראינו את החיות שטיפלנו בהן, את המתחמים החדשים, ובעיקר את אלו שנפטרו מאז שהיינו, כולל שני הפילים שהייתי כל כך מאוהבת בהם.
בסיור הרגיל של חצי היום, שלגמרי מתאים לילדים, אבל כמובן שמועבר באנגלית, עוברים במתחם ופוגשים את החיות ושומעים חלק מהסיפורים שלהם ואיך הם הגיעו למרכז. אחרי הסיור, אוכלים ארוחת צהריים במתחם. אמנם הארוחה טכנית בשרית, אבל יש הרבה אפשרויות לצמחוניים וגם לטבעוניים. עדיף לוודא מראש אם יש לכם העדפות כאלו. אנחנו יכולים להעיד שהאוכל במרכז מהמם – היינו אוכלים אותו פעמיים ביום (ארוחת בוקר היה שונה).
ארוחת הצהריים היא הסוף של סיור הבוקר למי שרק הגיע לבוקר, ומי שנשאר לשאר היום עושה סיור לפילים, שם מאכילים ורוחצים את הפילים. התאומים שלי נרדמו כבר עלינו אז רוני חזר לאיירבנב איתם בזמן שאני וסופי המשכנו לפילים. המרכז מארגן גם את ההסעה הלוך חוזר למי שרוצה בתוספת תשלום שזניחה ממש למי שנמצא בצ׳ה-אם או הואה הין. אפשר גם לקחת הסעה מבנגקוק, ואני זוכרת שהעלות היתה ממש נמוכה יחסית, אבל זה היה לפני 10 שנים כך שאני כבר לא יכולה להגיד את זה בוודאות. בעיניי זה לגמרי שווה טיול יום, אבל לשיקולכם.
לא אכנס לגמרי לפרטים על ה-WFFT מכיוון שכתבתי עליו פוסט מלא, אותו תוכלו לקרוא פה: התנדבות בתאילנד עם ילדים.
בערב אכלנו במסעדה של המתחם והופתענו ממש לטובה. האוכל היה מאוד טעים (וכמובן זול) ואפילו הצלחנו לעשות תמונה זוגית ביחד (שצולמה על ידי ילדה בת חמש).
היום הרביעי – בריכה, חוף הים ופסטיבל הסונגקראן (חג המים)
ביום הרביעי עדיין התאוששנו קצת מהיום השלישי והמרגש שהיה לנו. בבוקר בילינו קצת בבריכה ואז ירדנו לחוף הים הפרטי של המתחם. היינו לבד! ממש ממש לבד! לקח מלא זמן עד שמישהו עבר כדי שנוכל להצטלם ביחד. לקחנו את היום באיזי – בכל זאת, אנחנו בחופשה! אין סיבה להרוג את עצמנו רק כדי לעשות עוד וי. התכוונו ללכת לטיול בטבע אבל היינו תשושים מכמה ימים עמוסים במיוחד אז ויתרנו ואמרנו שבמילא עוד נחזור.
אחרי ארוחת צהריים באחת המסעדות שקרובות לאיירבנב ומנוחה קצרה (געגועינו לימים שהילדים ישנו צהריים), הלכנו ברגל לשוק Cicada שם החלו חגיגות ה-Songkran. הסונגקרן הוא חג המים התאילנדי שקורה באפריל ואם אתם טסים בפסח, אני ממש ממש ממליצה לכם לבדוק את התאריכים כדי לוודא שלא תפספסו את החגיגות.
חלק מהחג הוא בעצם להשפריץ מים על אחרים ובאמת בבנגקוק, שם ממש היה החג, השפריצו עלינו לא מעט. מומלץ להסתובב עם בגדים נוספים וגם בכל מקום תוכלו לרכוש רובי מים ועוד אביזרים.
השוק עצמו הוא שוק לילי נוסף שקצת שונה מהשוק הלילי הרגיל של הואה הין. פה הוא יותר מרווח וגם הרבה יותר אומנות מאשר השוק הלילה. היו פה הופעות רבות (לא בטוח אם זה תמיד ככה או בגלל החג), המון אוכל טעים וביתנים מעניינים. זה גם היה קל״ב אז בכלל נהננו.
למחרת חזרנו לבנגקוק וטסנו לכמה ימים לסינגפור. פה תוכלו לקרוא את המסלול שלנו בנגקוק עם ילדים וגם את סינגפור עם ילדים.
נפלו בעריכה
מכיוון שהיינו זמן קצר מאוד בהואה הין ועם ילדים קטנים, היו מלא אטרקציות בהן לא הספקנו לבקר. הנה רשימה שכוללת גם מקומות בהם ביקרו חברי הקבוצה. חרוב הטיולים בפארקים (של הטבע) עדיף בעיניינו להזמין טיול מאורגן:
- פארק המים Vana Nava שאמור להיות הטוב ביותר בתאילנד – דילגנו רק בגלל גילאי הילדים
- Venezia Hua Hin – פארק שעשועים קטן שבנוי כמו ונציה. הדעות עליו חלוקות אז אני ממליצה לבדוק ביקורות עדכניות
- הפארק הלאומי Sam Roi Yot – ממש רצינו להגיע וביטלנו כי היינו ממש עייפים
- מערת Tham Khao Luang
- פארק Kaeng Krachan ומפל Pala-U
- השוק הצף Sam Phan Nam
