הגילאים
10 ימי נופש במונטנגרו עם ילדה בת 5 ותינוקת בת שנה בחופשת סוכות (סוף ספטמבר).
מונטנגרו עם ילדים – התכנון
ראוי לציין בתחילת הפוסט שזוהי הטיסה החמישית של התינוקת, הייתה כבר פעמיים בהולנד ופעמיים באוסטריה (פעם אזור זלצבורג ופעם טירול). וזאת הטיסה התשיעית של הילדה, הייתה ביער השחור, פעמיים בצפון איטליה (פעם אזור גארדה ופעם אזור אגם מג'ורה ופארק לאומי גראן פרדיסו), בסלובניה (אזור אגם בלד והמערות), וכמובן גם איפה שהייתה התינוקת. הפעם חיפשנו יעד שהוא טבע נטו ובהחלט קיבלנו את מבוקשינו.
הטיסה הוזמנה חצי שנה מראש, ומאז תוך כדי תכנון הטיול בהולנד, התחלתי לקרוא ולחפש מידע על מונטנגרו (קשה בלי ספר המשפחה המטיילת אבל אפשרי), במהלך הזמן הזה קניתי 2 ספרים עם מידע דל מאוד בכל אחד מהם, וקראתי את כל הפוסטים בלמטייל, את כל הפוסטים בפייסבוק (שהיו מאוד מועטים), ועברתי לדעתי על כל המלונות/דירות בבוקינג שיש במונטנגרו (טיפ: אפשר לשאוב הרבה מידע מהתמונות של מקומות הלינה). כשכבר הגיע הזמן וטסנו הרגשתי מוכנה וידעתי כל מה שרציתי לדעת.
טסנו בטיסת בוקר מוקדמת, נחתנו בעיר בשם Tivat. טיסה ישירה עם חברת ישראייר, המטוס יצא בזמן, הגיע לפני הזמן. קיבלנו מקומות בשורה הראשונה עם מקום לרגליים. חוץ מאיתנו, היה עוד זוג אחד במטוס עם תינוקת. יחס הדיילים היה מצויין!!! לאל על יש עוד הרבה מה ללמוד מחברת הבת שלהם.
מהמטוס הלכנו ברגל לטרמינל (ככה זה שם), כולם נתנו לנו לעקוף כי היינו עם תינוקת. כשיצאנו מהטרמינל חיכה לנו Avi Belov מסוכנות רכב Columbus RENT a CAR Montenegro עם שלט ביד (תמיד חלמתי שיפגשו אותי ככה ביציאה מהטרמינל), ליווה אותנו לרכב שלנו, הסביר הכל ויצאנו לדרך. תוך כדי חיפוש המידע שלי על מונטנגרו, מצאתי את הבחור המקסים הזה ואת הקבוצה הנהדרת בפייסבוק שפתח ובה כל יום כתב טיפ על מונטנגרו. מהטיפים שלו שאבתי הרבה מידע. היה נחמד לדעת שיש מישהו שאם יקרה משהו כשאנחנו שם ניתן לפנות אליו.
טוב, אז נעבור לסיפור המסע המופלא שלנו במונטנגרו:
היום הראשון – מונטנגרו עם ילדים – Budva, תצפית על Sveti Stefan, ו-Virpazar ב-Skadar Lake National Park
קודם כל נסענו לעיירה בשם Budva אשר נמצאת על קו החוף. קנינו שם סים מקומי עם 10 ג'יגה גלישה ב-13 יורו ואכלנו במסעדה על החוף בשם Restoran KRALj אוכל טעים וזול פי 2 ממה שאנחנו רגילים באירופה. טיילנו שם קצת ונסענו לתצפית על האי Sveti Stefan. יפה, אבל לא משהו מיוחד.
לאחר מכן נסענו לעיירה בשם Virpazar אשר נמצאת בכניסה לאחר מהפארקים הלאומיים של מונטנגרו שנקרא Skadar Lake National Park. שכרנו פה חדר נוראי במלון נוראי רק בגלל שזה המלון היחיד בעיירה שנתן עריסה. מלון בשם Pelikan לא ממליצה! בעל המלון איש גס רוח וניסה לשכנע אותנו לשכור סירה ב 100 יורו!!! לא הסכמנו והיינו עייפים (ערים מ 1 בלילה בגלל הטיסה המוקדמת) אז הלכנו לישון.
היום השני – רציף הסירות, מסעדת Niagara, מפלי הניאגרה, מנזר מורצ׳ה והגעה ל-Kolasin
בבוקר קמנו, אכלנו במלון הזה ארוחת בוקר מוזרה לגמרי וברחנו משם.
נסענו לאזור רציף הסירות המרוחק דקה מהמלון, ולאחר טיול קצר למצודה שהייתה סגורה, מצאנו שייט בעלות 28 יורו (שזה הרבה יותר הגיוני). חלקנו את הסירה עם זוג בחורות. משיט הסירה היה מאוד נחמד, נתן הסברים ונתן אפילו לילדה להשיט את הסירה. ראינו להקות ציפורים וצמחים שונים במים.
לאחר מכן התחלנו לנסוע לעבר מקום הלינה הבא שלנו, ובדרך החלטנו לעצור במסעדה שנקראת ניאגרה Niagara אשר קראנו עליה המלצות לפני. וואו!!! המסעדה באמת שווה! אתה יושב ליד שולחן ליד נהר מהמם בצבע טורקיז, הילדה מאכילה ברווזים, התינוקת ישנה בעגלה. ואנחנו נהנים מהאוכל, לקחנו צלחת לשניים עם כל מיני בשרים ותפוחי אדמה (משהו מקומי) זול וטעים. 30 יורו כולל שתייה וציפס לילדה. ארוחה שקטה ונעימה.
לאחר מכן הלכנו 2 צעדים וראינו את מפלי הניאגרה המקומיים. ברור שהם לא משתווים למפלי ניאגרה אשר בקנדה (שהיינו בהם לפני 6 שנים) אבל גישה קלה ובאמת וואו!! ממליצה בהחלט!!! בנוסף יש שם גם גשר, וגינת משחקים קטנה וראינו אפילו ארנבים. והיו שם מלא משפחות עם ילדים. בקיצור, לא סתם יש המלצות על המקום הזה.
לאחר מכן נסענו למנזר מורצ׳ה בכביש יפיפיה שעובר מעל קניון מורצ׳ה. המנזר לא משהו מיוחד חוץ ממגלשה קטנה שהבנות שיחקו בה קצת. ניסינו למצוא את המפל ליד המנזר אבל חוץ מלראות אותו מרחוק לא הצלחנו. נסענו הלאה, נופים יפיפהים! הכל צבוע ב שלכת, עצים אדומים, כתומים וצהובים. מהמם! עצרנו בדרך לצלם.
הגענו למקום הלינה שלנו בקולשין Kolasin, פה לא קיבלנו עריסה אף שהובטח לנו, אבל גם ככה התינוקת כבר חודש לא מסכימה לישון לבד במיטה וכבר התרגלנו לישון איתה במיטה, אז זה לא כל כך הפריע לנו. הדירה יפה ומהממת! יש כיריים כך שעשיתי לבנות ארוחת ערב דייסת קוואקר ופסטה. סוף סוף אוכל ביתי שהן טרפו. והלכנו לישון.
מונטנגרו עם ילדים – היום השלישי – Biogradska Gora National Park והגעה ל-Zabljiak בפארק הלאומי דורמיטור
לאחר ארוחת בוקר מקסימה במקום הלינה ששמו Apartmani Mirović, (שבה דרך אגב פגשנו משפחה ישראלית נוספת עם תינוק וגילינו שהם כן קיבלו עריסה, והבנו שיש לבעלת הבית רק עריסה אחת, אבל התינוק ההוא יותר צעיר בחודשיים אז בהחלט מגיע להם). נסענו לפארק הלאומי ביוגרדסקיה גרה Biogradska Gora National Park, זהו יער בראשיתי מסביב לאגם יפיפיה, צבוע בצבעי שלכת מהממים. וואו!!! וואו!!! וואו!!!
כשהגענו ירד שם גשם רציני, ובכל זאת לבשנו מעילים, העלנו את התינוקת על מנשא, לקחנו מטריה והתחלנו את הטיול מסביב לאגם. יש אנשים שלוקח להם שעה, לנו לקח לדעתי שעתיים וחצי להקיף את כל האגם, אבל עשינו את זה!!! המראות והנופים שראינו שווים בהחלט את כובד משקלה של התינוקת עלי…
תוך כדי הטיול סביב האגם, הגשם הפסיק, והתחיל ממש להתבהר עד שהשמים נהיו כחולים, ובעלי סחב עוד ועוד מעילים (שהורדנו לאט לאט). לקראת הסוף הייתה סככה אפילו די יבשה שהתינוקת יכלה לזחול ולאסוף עלים בצבעים שונים. בהחלט מסלול מומלץ ויפיפיה! נראה לי זה המקום שהכי הרשים אותנו והכי נהנינו בו מהטיול.
לאחר מכן נסענו והבנו ששכחנו את האייפד במקום הלינה, ונאלצנו לבזבז שעה ולחזור לקחת אותו. אחרי זה עצרנו לארוחת צהרים במסעדה Hotel Ravnjak ליד נהר זורם ביער יפיפיה בצבעי שלכת, שלידה היה גם מסלול הליכה עם גשרוני עץ ומפל קטן אבל רק הצטלמנו שם כי היינו עייפים והייתה לפנינו עוד נסיעה לא קצרה, וכך לקראת ערב הגענו למקום הלינה השלישי שלנו Apartments Millenium בעיירה שנקראת Zabljiak, אשר נמצאת בפארק הלאומי דורמיטור.
היום הרביעי – רפטינג בנהר טרה, Tara Bridge, שמורת פארק דורמיטור ו-Crno Jezero
היום הרביעי שלנו במונטנגרו התחיל בארוחת בוקר בבית קפה במרכז Žabljak. אחרי זה הלכנו ללשכת התיירות לשאול האם נוכל לעשות רפטינג בנהר טרה עם תינוקת, שזאת נחשבת האטרקציה מספר אחת פה. בכל מקום כתוב שלוקחים לרפטינג רק מגיל 4, אבל לשאול תמיד אפשר.
לשמחתינו, הבחורה בלשכת התיירות אמרה, כן, יש לי מישהו שרק לפני כמה ימים גם לקח תינוק. קראה לבחור, וסגרנו איתו שיוצאים עוד 20 דקות לרפטינג בג׳יפ שלו (הוא נסע בינתיים להביא את הציוד). במחיר 45 יורו למבוגר, 30 לילד. 150 יורו לארבעתינו! אבל שווה את זה בהחלט!!!
אז ירדנו עם הג׳יפ שלנו לנהר הטרה (25 דקות נסיעה), בדרך הוא אסף בחור שיסיע את הג׳יפ לנקודת סיום הרפטינג. כשהגענו למקום נתן לנו חליפות מיוחדות ונעלים מיוחדות, קסדות וחגורות הצלה. הוא ביקש את לרשום את השמות שלנו (כנראה שיידע מי אנחנו אם נטבע..). לילדה נתן גם חליפה וגם קסדה וגם חגורת הצלה. לתינוקת נתן רק חליפה.
יצאנו לדרך, היה כיף כיף כיף!!! רפטינג אמיתי! היו קטעים שפחדתי אפילו. הנופים מהממים, צבעי שלכת נפלאים!!! 
? הגשר Tara Bridge מעל ראשינו מהמם! אין דברים כאלה!!! שווה כל יורו! מומלץ בהחלט! גם עם תינוקות…
הבנות כמובן פחדו, הילדה בהתחלה נהנתה והתינוקת בכתה מפחד כל פעם שהסירה הגיעה לזרם חזק. לאחר מכן התינוקת נרגעה, והילדה התחילה לפחד, או שאולי נמאס לה. רפטינג של מעל שעה. לאחר שהגענו לנקודת הסיום, המדריך עוד נסע בג׳יפ שלו בדרכים שרק בג׳יפ אפשר לנהוג בהם, מין טיול ג׳יפים בנוסף לרפטינג. הצטלמנו גם בנופים מלמעלה וגם על הגשר עצר לנו להצטלם.
לאחר שחזרנו לזבליאק, החלטנו ללכת לשמורת פארק דורמיטור, ולהקיף את האגם השחור Crno Jezero ברגל. לקח לנו שעתיים. בדרך לשם וגם בחזרה קנינו פירות יער. בשביל שמוביל לפארק מצאנו מגרש משחקים קטן שניקול נהנתה לטפס בו. באגם השחור כמעט ואין שלכת, אז פחות התלהבנו ממנו, אבל בכל זאת נהנינו מטיול נעים ביער.
לסיום היום אכלנו במסעדה במרכז זבליאק בשם Oro, ונכנסנו לסופר היחיד בעיירה כדי לקנות מצרכים לארוחת בוקר למחר. בסופר יש הכל מהכל, אפילו עגלת תינוקות למכירה. במקום זה אציין כי יש בכל מקום במונטנגרו טיטולים ומגבונים וכל מה שאנשים רגילים שיהיה בסופר – יש הכל, אין שום בעיה מהבחינה הזאת. מונטנגרו עם ילדים לגמרי אפשרי. יום מהמם!!! אין כמו רפטינג!!!
היום החמישי – מונטנגרו עם ילדים – האגם השחור Crno Jezero ו-Zminje Jezero
היום עשינו יום יחסית רגוע בשמורת דורמיטור, הלכנו לאגם השחור Crno Jezero וממנו המשכנו ביער לאגם נוסף בשם Zminje Jezero, כשלוש שעות. האגם השני יותר קטן ויותר יפה. חזרה לקח לנו כשעתיים, סה״כ טיילנו כחמש שעות עם התינוקת במנשא עם הפסקות מדי פעם לנוח כמובן. אחרי הטיול הלכנו למסעדה של אתמול Oro, מסעדה נקייה, הבנות אפילו התגלגלו שם על הרצפה. וחזרנו הביתה עייפים ומרוצים.
היום השישי – הגעה ל-Pluzine, מעבר ההרים Sedlo, נהר פיבה ו-Waterfall Rafting Center
בבוקר עזבנו את Žabljak ונסענו דרך Durmitor Nacionalni Park לכיוון Pluzine, למקום הלינה הבא שלנו (רביעי במספר בטיול זה). עברנו את מעבר ההרים Sedlo, ראינו כבשים בדרך, ראינו אגמים קטנים וחמודים, ראינו כבשים מטיילות בהרים.
לאחר שיצאנו משמורת דורמיטור נתגלו לעינינו מראות מהממים של נהר הפיבה Piva Lake. מראה בהחלט מהמם נגלה לעינינו!!!
כשהגענו ל Pluzine, מצאנו את מגרש המשחקים שראיתי בתמונות לפני הטיול והבנות שיחקו בו, אחרי זה אכלנו ארוחת צהרים, קיבלנו את הדירה Bed & Breakfast Bosnjak שמסתבר שזאת דירונת קטנטונת בבניין דירות ולא מלון קטנצ׳יק של B&B כפי שחשבתי, אבל בעלת הבית מאוד נחמדה ויצאה מגדרה כדי שיהיה לנו נעים.
לאחר מכן נסענו לאורך נהר הפיבה עד לסכר Piva Dam, Brana Piva, מראות מהממים, כל הדרך מלאה מנהרות קטנות, אחרי הסכר עוד המשכנו הלאה עד למקום שנקרא Waterfall Rafting Center, שזה לא באמת מפל אלא שם של מקום, שם עשינו טיול הליכה קצרצר ונסענו חזרה לדירה לפני שיחשיך, לבסוף הגענו כשהחשיך לגמרי.
יום יפה, עמוס במראות יוצאי דופן!!!
היום השביעי – אגם פיבה
בבוקר המארחת של המקום שבו שהינו הביאה לנו ארוחת בוקר כולל דייסות וחלב לבנות!!! שזה וואו כי בדרך כלל מביאים למבוגרים ואף אחד לא טורח לשאול מה הילדים יאכלו. לאחר מכן רצינו לשוט בסירה פה באגם פלוזין, אבל אמרו לנו שמפלס המים נמוך מדי וזה לא אפשרי.
מצאנו פה עוד מגרש משחקים, והבנות שיחקו בו קצת, לאחר מכן החלטנו להקיף את אגם פיבה מהצד השני שלו שלא מסומן במפה, אז נסענו ועצרנו וראינו נופים יפים ושלכת יפה, ויצאנו וטיילנו וראינו נחל זורם, וראינו כבשים וראינו פרות, ונסענו ופתאום הכביש נגמר והתחילה דרך עפר, אז הסתובבנו ונסענו חזרה..
חזרנו לארוחת צהרים למסעדה של אתמול, נקי וטעים, וכבר התחיל לרדת גשם אז לא יכולנו ללכת למגרש משחקים, אז הסתובבנו קצת בעיירה וחזרנו הביתה.
היום השמיני – מערה Lipska Pećina, מפרץ קוטור והגעה ל-Žabljak
בבוקר עזבנו את Pluzine ונסענו דרך Podgorica למערה Lipska Pećina אשר נמצאת בקרבת העיירה Cetinje. המערה הזאת Lipa Cave נפתחה רק ב-2015. לקחנו את הסיור הרגיל שאורכו חצי שעה. בהתחלה נוסעים ברכבת צבעונית ויפה למערה ואז מטיילים במערה, וחוזרים באותה הדרך. המערה מאוד מוארת ומאוד נוחה לביקור, אפילו התינוקת טיילה בה ברגל. אחרי המערה הלכנו לאכול במסעדה בקרבת המערה בשם Belveder, אוכל טעים ונוף יפה. היה יום גשום אז ישבנו בפנים.
לאחר מכן נסענו לכיוון Kotor למקום הלינה האחרון שלנו דרך העיירה Njeguši. פגשנו הרבה טרקטורים בדרך כי הם סוללים/מתקנים שם את כל הכביש, ובחלקו נסענו בדרך עפר. בכלל, הדרכים במונטנגרו מעולות, כבישים חדשים, מסלול לכל כיוון, חוץ מהכביש הזה, אבל בטח אחרי שיסיימו לעבוד עליו הוא גם יהיה מעולה.
לאחר שנסענו ועברנו את Njeguši, נגלה לעינינו מפרץ קוטור היפיפיה!!! כמעט ברמה של פיורד נורבגי (והיינו בנורבגיה לפני כמה שנים אז ראינו כבר פיורדים בחיינו)! ועוד היה מזג אוויר גשום וערפל, אבל ביום יפה זה בכלל יהיה מראה מהמם! היה רגע שנכנסנו לתוך ענן. נסענו 25 פיתולים והצטלמנו ואז ירדנו לקוטור והגענו לדירה שהזמנו Apartments Bogdanovic, זהו מין מלון דירות שמכין גם ארוחות בוקר. הדירה די קטנה, אין סלון, רק מטבח ופינת ישיבה. אבל לפחות יש 2 חדרי שינה.
מכל 5 המקומות שבהם ישנו, לדעתי ב Žabljak הייתה הדירה הכי טובה אפילו שהיא היחידה שבה לא היה ארוחת בוקר, אבל היה סלון גדול, מטבח, 2 חדרי שינה, מדיח, מיקרוגל, קומקום. חדר אמבטיה גדול (בשאר המקומות היה ממש קטן).
היום התשיעי – העיר העתיקה של קוטור, שיט במפרץ קוטור ל-לאי Our Lady of the Rocks וקניון Shopping Centre Kamelija
היום טיילנו בעיר העתיקה של קוטור. אנחנו פחות אוהבים ערים אז אין הרבה מה להגיד, עיר תיירותית כמו כל עיר תיירותית, הכל יקר כמו בכל אירופה, מלא תיירים. רגיל בקיצור. לאחר מכן עשינו שייט של שעתיים וחצי במפרץ קוטור לאי Our Lady of the Rocks. התינוקת נרדמה בסירה (פתחנו את העגלה והיא ישנה בה תוך כדי השייט עד שעצרנו באי ואז הילדה העירה אותה, בדרך חזרה הן שיחקו על רצפת הסירה). נופים מהממים!!!
אחרי השייט הלכנו לקניון של קוטור Shopping Centre Kamelija ושם הן קצת שיחקו במשחקייה שיש שם.
היום העשירי – סוף חופשה במונטנגרו – Nacionalni Park Lovcen, הר לובצ׳ן, Jezerski vrh, המאוזוליאום, Perast ו-Risan
ביום האחרון שלנו פה ביקרנו בפארק הלאומי הרביעי (והאחרון) במונטנגרו ששמו Nacionalni Park Lovcen. נסענו במעלה הר לובצ'ן אל פסגתו גזרסקי ורה (Jezerski vrh), שפירושה: "פסגת האגמים", בגובה 1,657 מטר. בדרך ראינו שוב את מפרץ קוטור המרהיב!
חנינו בחניה לרגלי המאוזוליאום, ועלינו 461 מדרגות (הילדה עלתה 470 כי ירדה ועלתה שוב סתם בשביל הכיף..). ממש לא היה קשה כפי שאנשים מספרים, במקומות אחרים כבר קרה שהלכנו ועלינו פי 2 ואפילו פי 3 יותר מדרגות.
היום הר לובצ׳ן היה בתוך ענן אז לא ראינו נוף בכלל מסביב למדרגות, חלק מהמדרגות עוברות בתוך מנהרה שזה היה נחמד כי אין שם רוח.
לאחר שעלינו ביקשו מאיתנו עוד 3 יורו לאדם כמו בכניסה לפארק לובצ׳ן. טוב שלא ביקשו על הילדים. סך הכל שילמנו 12 יורו כדי לעלות על המדרגות, אבל שווה את זה כי זאת נחשבת אחת האטרקציות העיקריות פה במונטנגרו.
הצטלמנו ליד פסל האבן הענק של נייגוש, כארבעה מטר גובהו, עשוי אבן מגרניט ירוקה כהה, יושב במעין ישיבה מזרחית ונשען על דמות נשר ענק. ואז המשכנו החוצה עד למין מעגל כזה שממנו ביום בהיר בטח רואים נוף יפה אבל אנחנו היינו בתוך ענן ולא ראינו כלום. הילדה עשתה שם כמה סיבובים התינוקת הלכה קצת ברגל והלכנו לרדת את כל המדרגות למטה חזרה. ממש לא קשה! קלי קלות בשבילינו.
לאחר מכן ירדנו את כל הדרך חזרה לקוטור, בדרך ראינו שספינה גדולה עגנה בנמל והיינו חייבים לצלם שוב. לאחר שירדנו, אכלנו במסעדה ממש ליד המים וממש מול הספינה. ואז הלכנו למגרש משחקים והבנות שיחקו במגלשות ונדנדות. אחרי זה נסענו להקיף את מפרץ קוטור. עברנו בעיירות Perast, Risan, ראינו מפל גדול ושטנו במעבורת מצד אחד של המפרץ לשני, ממש כמו בנורבגיה, רק ממש קצר.
כשחזרנו חזרה לקוטור כבר היה חושך והיינו חייבים לצלם את חומת העיר העתיקה המוארת ואת הספינה היפיפיה המוארת. יום אחרון נפלא, היה חבל לחזור הביתה.
בשמחה הייתי ממשיכה כרגע לעוד עשרה ימים ליעד נוסף 
היום האחד עשר – עוזבים את מונטנגרו
קמנו בבוקר מוקדם, אכלנו ארוחת בוקר אחרונה במלון הדירות ונסענו לשדה התעופה, החזרנו את הרכב ל Avi Belov שחיכה לנו, עזר לנו עם המזוודות, וליווה אותנו לטרמינל. קיבלנו שוב מקומות בקדמת המטוס עם המון מקום לרגליים שהתינוקת יכלה ללכת שם בחופשיות (ראוי לציין שלמדה ללכת בערך באמצע הטיול שלנו במונטנגרו!). בשדה התעופה הקטנצ'יק הזה ב Tivat יש דיוטי פרי אבל אין מסעדה/בית קפה, אז טוב שאכלנו במלון הדירות.
