עמק הלואר עם ילדים – אטרקציות ומסלול ומדריך לפארק Puy du Fou [מעודכן ל-2023]

עמק הלואר הוא אזור מהמם בצרפת שפחות מוכר לתייר שישראלי, במיוחד כי עד לאחרונה, לא היו טיסות ישירות לאזור. מי שהיה רוצה לבקר היה צריך לנהוג מספר שעות לא מבוטל (בין 4 ל-6) מפריז, מה שדי ביטל את האזור בתור אופציה לרוב המשפחות המטיילות. לאחרונה, איזיג׳ט וטרנסביה פתחו טיסות חדשות לנאנט (Nantes) ועכשיו העמק, וכל הארמונות המרהיבות המעטרות אותו, נגישים לכולנו. בינתיים הטיסות באיזי ג׳ט הן עונתיות, כלומר מאוקטובר ועד אמצע יוני, ולא כוללות את הקיץ. הגענו אל עמק הלואר עם ילדים בחופשת פסח ולדעתי האישית זאת העונה המושלמת – סביר מאוד להניח שגם חגי תשרי יהיו מצויינים במידה ויהיו טיסות.

טיסות לעמק הלואר

כפי שציינתי, יש עכשיו טיסות ישירות לנאנט באיזיג׳ט. לצערנו הרב, הטיסות האלו נפתחו זמן קצר לפני הטיול שלנו, חודשים רבים אחרי שרכשנו כרטיסים הלוך-חזור לפריז. טסנו לשבועיים וחצי, כך שהיה לנו הרבה זמן לעשות את הסיבוב ולחזור, אבל למי שמתכנן גם את פריז, אני ממליצה בחום לנחות בנאנט ולהמריא מפריז או ההפך, וכך לחסוך את הנסיעה הארוכה באחד הכיוונים. יש רכבות ישירות לנאנט מפריז האורכות כשעתיים בלבד, אבל העלויות מאוד גבוהות (כשבדקנו, עלה מעל 100 יורו לאדם ואנחנו חמישה אנשים אז 500 יורו – השכרת רכב ל-10 ימים עלתה לנו פחות מאשר רכבת לכיוון אחד היתה עולה). חשוב לי לציין שבילינו קצת מתחת לשבוע בעמק הלואר ועוד 5 ימים בנורמנדי ובקלות היינו יכולים לבלות שבועיים רק בשני המקומות האלו – ואפילו רק בעמק הלואר. יש המון לראות וממש לא חובה לשלב את פריז. אנחנו בוודאות נחזור לעמק הלואר וכנראה לא נעבור בפריז בדרך.

יוקר המחייה

צרפת לא זולה. בסופרים האוכל קצת יותר זול מאשר בארץ, אבל במסעדות העלויות דומות לארץ והעסקיות אף יקרות יותר לרוב. גם מנות הילדים די דומות במחיר לארץ (אבל תמיד כוללות קינוח). האוכל היה מצויין בכל מקום שאכלנו בו, כולל כשאכלנו באטרקציות עצמן. לנו לרוב באיירבנב, מה שדווקא לא היה יקר בכלל. כלומר, תמיד אפשר למצוא מקומות יקרים, אבל אנחנו מעדיפים לצאת טיפה מהמרכז ולחסוך מאשר להוציא כמויות אדירות של כספים על מקום שרק נישן בו.

מזג האוויר בעמק הלואר

טסנו באפריל בחופשת פסח ומזג האוויר היה מושלם! לא היה חם מדי, לא היה קר מדי וכמעט ולא ירד גשם. לדעתי האישית, זאת העונה המושלמת לטייל בעמק כי הכל פורח ומקסים ונעים מאוד לטייל בחוץ. מצד שני, מחיפוש מהיר בגוגל, גם בקיץ לא מתחמם ברמות של ישראל. אמנם פסח חופף את חופשת הפסחא באירופה, אבל חוץ מדיסנילנד בפריז, לא הרגשנו עומס בכלל.

טיסות לפריז והיום הראשון

נחתנו בפריז ב-23:00, לכן לקחנו מלון בשדה – שהיה ממש ממש מעולה. אני ממליצה בחום רב על המלון למי שמגיע מאוחר או מי שממשיך הלאה. המלון Holiday Inn Express – Paris – CDG נמצא בשטח שדה התעופה במרחק 4 דקות הליכה מהשאטל של השדה. היינו חמשתנו בחדר אחד – הילדים ישנו במיטת קינג ואנחנו בספה הנפתחת. המיטות היו נוחות מאוד והעלות המאוד נמוכה כללה גם ארוחת בוקר לכולנו. יש במלון מסעדה ובר, אבל אין מסביב איפה לאכול (רק בתוך השדה עצמו) לכן מי שצריך קצת אוכל או שתייה צריך להביא מאחת החנויות בשדה התעופה. מכיוון שארוחת הבוקר היתה כלולה, הדבר היחיד שהיינו צריכים היה מים במילא.

תחבורה בעמק הלואר

זאת היתה הפעם הראשונה ששכרנו רכב בטיול עם ילדים. הארמונות פרוסים רחוק אחד מהשני, הנסיעות לרוב שעה לפחות מהמקום בו לנים, כך שרצינו את הגמישות לצאת ולחזור איך שנרצה. בתוך ערים כמו נאנט יש תחבורה ציבורית טובה, אבל התניידנו עם רכב כי רוב הזמן לא היינו בערים. החלק הכי יקר שלא תכננו בטיול היתה העלות של כבישי האגרה בדרך מפריז לעמק. ביום הראשון, בו נהגנו הכי הרבה, שילמנו מעל 100 יורו רק בכבישי האגרה. גם בשאר הזמן שלנו בעמק ובנורמנדי (שיעלה בפוסט נפרד), היו די הרבה כבישי אגרה. הכי מעט ששילמנו היה בסביבות 4 יורו. ללא ספק, זאת היתה ההוצאה שהכי פחות ציפינו לה.

הנהיגה בצרפת מאוד מאוד קלה וממש כיפית (מחוץ לפריז). הכבישים נוחים ונעימים והשילוט לפני כל עיירה מטריף (יש גרפיקה יפהפיה של האטרקציה הכי מוכרת בעיר). והכי חשוב – יש המון המון המון נקודות לעצירה. כל 15-20 ק״מ יש rest stop. חלק מהם רק שירותים (נקיים להפליא) וגן שעשועים קטן. אחרים הם תחנות דלק עם חנויות ומסעדות, והיה ממש נוח לעצור להתרעננות.

את הרכב שלנו שכרנו מהרץ. הרכב הראשון היה לקוי, למרות שהם אומרים שלא, ועברנו גהנום איתם. לקח לנו 4 ימים עד שהחליפו לנו רכב, וזה רק היה בזכות הצוות פה בארץ. בקיצור, אני ממש לא ממליצה על הרץ בצרפת, ומי שרוצה פרטים יכול לקרוא בקבוצה על החוויות שלנו. פה תוכלו לקרוא את המדריך המלא להשכרת רכב בחו״ל עם ילדים.

ובכן, היום הראשון שלנו היה די זוועה. לקחנו רכב בשדה התעופה בפריז ולקח להם שעה וחצי להביא לנו את הרכב, למרות שהזמנו חודשים מראש. התור היה קצר (היו רק שני אנשים לפנינו) אבל לקח מעל חצי שעה לטפל בכל לקוח וכשהגיע תורנו, הודיעו לנו שאין להם בכלל את הרכב עבורנו. בסוף לקח מעל שעה וחצי לקבל את הרכב וכך פספסנו את העצירה הראשונה שתכננו ליום הראשון. היינו אמורים לעצור כמה פעמים בדרך, אבל יצא שבמקרה נפלנו על יום של מירוץ בפריז, וגם ככה לקח לנו שעה וחצי לצאת מהעיר, מה שביטל גם את השנייה. עצרנו מחוץ לפריז להתרעננות ואז היתה תקלה ברכב וכל היום הלך לנו. במקום לעצור בדרך בנאנט ובעוד מקום כמו שתכננו, בסוף נסענו ישירות פארק Puy du Fou. בנקודה הזאת אני הייתי מוכנה לחזור הביתה לארץ, הייתי עצבנית ברמות שלא חוויתי בחו״ל מעולם.

עמק הלואר עם ילדים – היום הראשון – פארק השעשועים Puy du Fou פווי דה פו

המזל הכי גדול שלנו הוא שהעצירה הראשונה שלנו היתה פארק השעשועים המדהים Puy du Fou. איך שהגענו התאהבנו לגמרי במקום. ארחיב על אפשרויות הלינה בפארק ומסביבו אחרי ההסבר על הפארק הנמצא כשעת נסיעה מנאנט.

הפארק עצמו שונה מכל פארק אחר שחווינו – וסביר להניח שגם רובכם. זה לא פארק שעשועים סטנדרטי עם מתקנים כמו דיסנילנד, Six Flags, יוניברסל וכ״ו. הפארק הזה, שמעוצב בסגנון ימי הביניים, הוא פארק מבוסס הצגות בלבד – אין מתקנים. גם אני לא הבנתי איך אפשר כל היום ללכת להצגות, ואיך הילדים יהנו מזה, אבל Puy du Fou לא סתם זכה בפרס הנחשק של פארק השעושועים הטוב בעולם. ההצגות מרהיבות, מושקעות, עם המון סטים שונים שמתחלפים תוך כדי ההופעות. היינו עם תאומים בני 4.8 וילדה בת 7 וההורים של בעלי, וכולנו נהנו מכל דקה בפארק. הוא לגמרי מתאים לכל גיל אפשרי (למרות שחלק מההצגות יכולות להלחיץ ילדים קטנים), והייתי חוזרת בשנייה גם בלי הילדים.

תכנון היום ב-Puy du Fou

כשמגיעים לפארק, מקבלים תוכנייה עם כל ההצגות של היום. מומלץ מאוד לשבת על התוכנייה 10 דקות ולתכנן את היום. אין צורה לראות את כל ההצגות ביום אחד – עברנו מהצגה להצגה עם הפסקה רק לארוחת צהריים מהירה וביום וחצי לא הספקנו הכל. מי שישן בפארק יכול לקבל את התוכנייה יום קודם ולתכנן ברוגע. ההצעה שלי: תראו קודם כל לאיזה הצגות יש מספר מצומצם של מופעים ותכננו סביבם. שעות ההצגות משתנות כל יום, לכן אל תסמכו על התוכנייה של היום הקודם.

הפארק עצמו יחסית גדול, אבל לא צריך יותר מ-10 דקות כדי להגיע ממקום אחד לשני, לרוב. בשלב שני, בחרו את ההצגות לפי המיקום שלהם על המפה. כלומר, נסו לשלב את כל ההצגות של החלק הצפוני של הפארק ביום אחד והדרומי יותר בשני, או לחלק את היום בצפון ודרום בבלוקים. זה לא חובה ואנחנו הספקנו לעבור בין הכל, אבל זה יצמצם הליכות. חשוב לי לציין שבניגוד לפארקים כמו דיסני, שאתם כל היום על הרגליים, פה אתם רוב היום יושבים, אז גם כשיש הליכה של רבע שעה, יש אחר כך מנוחה ארוכה לכן לא מתעייפים באותה הצורה. אנחנו פשוט הקפנו בעיגול כל הצגה אליה התכוונו להגיע. ההצגות בין 7 דקות ל-42 דקות כשהרוב בסביבות חצי שעה אז צריך לחשוב מתי כל הצגה מסתיימת על מנת לראות מתי אפשר לראות עוד הצגה. בקיץ יש מופע ענק מרהיב בערב שכמובן לא ראינו אבל אמור להיות גולת הכותרת של הפארק.

בנוסף, יש הרבה ״שׁכונות״ בפארק עם כל מיני נושאים שונים ואפשר לעבור דרכן בין הצגות ולעבור בחנויות בסגנון ימי הביניים. אפרופו, כמעט כל מי שעובד ב-Puy du Fou מקומי והפארק מלמד אנשים להתמחות בתחומים בהם הם עובדים (כמו ניפוח זכוכית, למשל) וכך הם לא תלויים באף אחד מבחוץ.

כפי שציינתי, יש מספר מופעים שפחות מתאימים לילדים קטנים. פשוט שאלנו בקבלה ודילגנו על השתיים העיקריות. מבחינת השאר, ברוב ההצגות יש לחימה מסוג זה או אחר אז אם הילדים שלכם רגישים, יכול להיות שיהיו חלקים שקצת ילחיצו אותם גם בהצגות הקלילות יותר כמו על זאן ד׳ארק (לא רואים איך סיימה את חייה). כל המופעים בצרפתית, אבל לרוב המופעים יש תרגומים לאנגלית שאפשר להוריד לטלפון. לא הפריע לי בגרוש שלא הבנתי מה שקורה כי הכל מהמם. הילדים שלי דוברי צרפתית אבל השפה היתה די גבוהה אז הם לא הבינו הרבה וזה לא הפריע להם להנות.

אוכל בפארק Puy du Fou

יש מגוון מסעדות בפארק מכל מיני סוגים. האוכל במסעדות קצת יקר, אבל בהמשך הטיול גילינו שאלו מחירים די ממוצעים באזור הזה של צרפת כך שכנראה לא היינו חוסכים הרבה לו היינו אוכלים בחוץ (אני לא בטוחה שיש איפה). כמובן שניתן להביא אוכל איתכם לפארק. האוכל עצמו היה ממש ממש טעים בכל מקום שאכלנו, וספציפית ממש נהננו מהמסעדה רוי הנרי. אפשר להזמין מקומות אונליין לכל המסעדות וממש ממש מומלץ – גם חוסכים כסף (ניתנת הנחה בהזמנה מראש) וגם לא תאלצו לחכות בתורים. בנוסף, יש ברחבי הפארק כל מיני ביתנים של קרפים, נקניקיות ועוד מקומות בהם אפשר לאכול משהו מהיר.

Emotion Pass

הגענו בעונה יחסית רגועה ולרוב ההצגות היה מספיק מקום ישיבה לכולם. אבל זה לא היה המקרה לכל ההצגות ואני מניחה שבקיץ ובעונה החזקה ממש, יהיו מצבים בהם כבר לא יהיה מקום אם תגיעו רק כמה דקות לפני תחילה המופע. לשם כך, ניתן לשדרג את כרטיס הכניסה עם Emotion Pass שנותן מקום ישיבה מוגדר מראש בשבעת המופעים העיקריים ואלו תמיד המקומות הכי טובים במקום. הפאס עולה 15 יורו ליום לאדם ולגמרי שווה את הכסף. היו פעמיים שהגענו למופע 10-15 דקות לפני תחילת המופע ולא היה מקום, אבל עדיין היה מקום למי שהיה Emotion Pass. בכלל, לששת המופעים הגדולים (רשום במערכת השעות שמקבלים) כדאי ורצוי להגיע 20-30 דקות מראש כדי לוודא שיהיה לכם מקום.

יש בפארק כל מיני בונוסים קטנים ומגניבים. לדוגמא, מעבר למשטחי החתלה בכל הפארק, אפשר לשכור עגלה במחיר ממש נמוך של 8 יורו ליום. בנוסף, הם מציעים שעון GPS מיוחד שניתן לשים על הילדים למקרה שילכו לאיבוד, גם הוא בעלות נמוכה של 7 יורו לילד ליום. למי שמתקשה ללכת, אפשר לשכור כסא גלגלים ידני ב-8 יורו ליום או חשמלי ב-25 יורו ליום. כמו כן, יש שתי רכבות בפארק שאפשר לקחת בחינם ממקום למקום. הרכבת עוברת כל 20-30 דקות. אי אפשר לעלות עליה עם כסא גלגלים או עגלה, אבל אפשר לקפל עגלה. לגבי המופעים, חלקם בחוץ וחלקם בפנים. המופעים בנויים להתקיים בכל מזג אוויר, ואכן ירד עלינו קצת גשם חלק מהזמן והכל עבד כרגיל. יש בפארק ווי פיי חופשי, ולמרות שהוא לא תמיד עבד ב-100%, הוא בהחלט מספק ויכולנו לשלוח וואטסאפים בלי בעיה אחד לשני.

לינה בפארק Puy du Fou

אפשר ללון בפארק עצמו באחד מהמלונות שלהם כשלכל אחד מהם יש סגנון אחר, מטירה ועד לבקתות בסגנון ימי הביניים. היינו בבקתה משפחתית ובה מיטה זוגית, מיטת קומותיים ומיטת יחיד. העיצוב עצמו מהמם בעיניי, במיוחד חדר האמבטיה. היינו ממש קרובים לכניסה לפארק כך שהיה מאוד נוח. במקור חשבנו שנרצה לחזור לנוח בחדר, אבל בפועל, לא התעייפנו כי ישבנו המון ופשוט הלכנו מהצגה להצגה עד סביבות 17:30 בערב ואז כבר לא יכולנו יותר.

מי שמעדיף ללון מחוץ לפארק, במרחק 3 ק״מ בלבד יש צימרים ממש מעולים. צימר לשבעה אנשים עלה 140 יורו ללילה! יש כמובן גם קטנים יותר. במקור, היינו אמורים להיות עם ההורים של בעלי (לכן לקחנו צימור ל-7 אנשים), אבל בסוף ישנו בפארק.

היום השני – חצי יום בפארק פוי דה פו, ארמון Château de Villandry, נסיעה לטור (Tours)

חצי היום השני הוקדש גם הוא לפוי דה פו. אחרי ארוחת צהריים, יצאנו לארמון הראשון שלנו. עמק הלואר מוכר בעיקר בזכות הארמונות המפוארים בכל העמק. אפשר בקלות לבלות שבוע באזור בלי לראות את כל הארמונות השווים. התחלנו בארמון וילונדרי Villandry המפורסם, בעיקר, בזכות הגנים המרהיבים שלהם. הגענו אחר הצהריים והארמון עצמו כבר היה לקראת סגירה.

בכללי, הרבה מהארמונות סוגרים כבר ב-17 אז כדאי לבדוק מראש את שעות הפתיחה בכל מקום כשמתכננים את הביקור.

הארמון עצמו ממש מרשים, אבל אין ספק שהגנים הן גולת הכותרת ובעצם הסיבה שהארמון הזה מפורסם. יש גם מבוך חמוד אליו לא הגענו, אבל שילדים בטוח יהנו בו. בגנים עצמם אפשר להשאר עד 19, כך שלמרות שהעיפו אותנו די מהר מהארמון (היו לנו איזה 20 דקות), בגנים יכולנו להסתובב עוד הרבה זמן. אפשר לקנות כרטיס משולב לארמון ולגנים או לקנות כרטיס רק לגנים עצמם. מהגנים נסענו ישירות לעיירה טור (Tours) שם בילינו את הלילות הבאים.

היינו בדירה מקסימה בלב טור, עם רחובות מעניינים והמון מסעדות, סופרים ופאבים בסביבה (הרשמו פה כדי לקבל $40 הנחה בהזמנה ראשונה). בדיעבד, קצת התבאסנו שרק היינו יומיים בטור ושלא לקחנו יום לטייל בעיר עצמה שהתגלתה כמאוד חמודה. הדירה עצמה בת שני קומות כשחדר ההורים למעלה ולמטה יש סלון, מטבח, חדר אמבטיה ועוד חדר עם מיטה גדולה. הילדים שלנו ישנו שלושתם ביחד במיטה למטה אבל אפשר גם לישון על אחת מהספות בסלון. המינוס היחיד של הדירה הוא שהדירה ממקומת בקומה שלישית ללא מעלית. לנו זאת לא היתה בעיה, אבל זה מאוד מקשה למי שיש עגלה. בכל מקרה, הדירה גן עדן לילדים עם המון משחקים ואמבטיה מדהימה עם נורות לד שמחליפות צבעים ומלא סבונים בריחות מגניבים כמו תות או שוקולד. הילדים שלנו בחיים לא ביקשו להתקלח כל כך הרבה כמו כשהיינו בטור.

עמק הלואר עם ילדים – היום השלישי – ארמון שננסו (Château de Chenonceau), שיטוט ברחובות טור, ארמון קלו לוסה – ביתו של לאונרדו בה וינצ׳י Château du Clos Lucé

בבוקר היום השלישי יצאנו לארמון שננסו – Château de Chenonceau. אי אפשר להכניס אוכל למתחם הארמון ואכן בודקים את התיקים וליד השומר יש ערימה גבוהה של אוכל. אפשר להכנס עם מים. בכניסה לארמון היה תור ארוך ומסתבר ללא סיבה – יש גם מכונות בהם אפשר לרכוש כרטיסי כניסה ובכך לעקוף את התור הארוך.

ברוב הארמונות רק משלמים כניסה מגיל 7 ויש גם כרטיסים משפחתיים. כשעוברים את השומר, יש מעמד עם המון מדריכים על הארמון – כשיצאנו גילינו שיש מדריכים גם בעברית! אז דעו שתוכלו לקחת מפה ומדריך בעברית, ואפילו תוכלו לקרוא אותו מראש באתר של הארמון. יש גם הדרכה קולית עצמאית שלא לקחנו במספר שפות, אבל לא בעברית כרגע.

בדרך לארמון עוברים דרך שביל יפהפה בין עצים. מצד שמאל יש מבוך חמוד שהילדים שיחקו בו רבע שעה עד שהכרחנו אותם להמשיך הלאה. הארמון עצמו הוא הארמון השני הכי מבוקר בצרפת אחרי ארמון ורסאי. הוא עבר מספר שדרוגים ותוספות כל פעם שהחליף ידיים, אבל חלקים ניכרים מהמקור נותרו.

נהננו מהביקור בארמון, אבל החלק שכולנו הכי אהבנו היה המטבח. המטבח פרוס על פני מספר חדרים ומלא בציוד מימי הביניים. הילדים למדו הרבה (כמו איך עובד משקל מאזניים) ובילינו שם הכי הרבה זמן. גם אנחנו, המבוגרים, ממש נהננו מהמטבח.

מחוץ לארמון יש גנים מקסימים, אמנם קטנים משמעותית מוילונדרי שראינו יום קודם, אבל מיוחדים לא פחות. הארמון עצמו בנוי מעל נהר, ומהגנים יש זוויות מהממות ממש של הארמון.

בדרך חזרה בשביל, עצרנו בגינת הירקות והפרחים. אמנם זה כאילו ״רגיל״, אבל הילדים מאוד נהנו לראות איך נראים הצמחים של חלק מהירקות שהם אוכלים. בנוסף לכל אלו, יש עוד כל מיני דברים שניתן לראות בארמון, אבל קבענו לאכול ארוחת צהריים עם ההורים של בעלי והיינו צריכים כבר לעזוב כדי להגיע בזמן.

בצהריים חזרנו לטור ואכלנו באחת מהמסעדות במדרחוב. האוכל היה מאוד טעים, וכפי שציינתי, היו המון אפשרויות לאכול בסביבה. הלכנו קצת ברחובות המקסימים ואז סוף סוף יכולנו להחליף רכב (שימו לב שזה כבר היה היום הרביעי עם הרכב – פשוט ביומיים בפארק לא היינו צריכים להשתמש בו). את טור בחרנו בגלל המיקום שלו ובכלל לא חקרנו את העיר מראש. בדיעבד, זאת היתה טעות כי העיירה עצמה ממש חמודה ויש גם הרבה לעשות בה ובסביבה. מילא, בפעם הבאה.

כשסיימנו את המנהלות, נסענו כולנו לביתו האחרון של לאונרדו דה וינצ׳י, ארמון Clos Lucé. הגענו יחסית מאוחר, בסביבות 16, ולא היה לנו המון זמן במקום. לו היינו מתכננים עכשיו מחדש, היינו הולכים בבוקר לקלו לוסה, מבלים שם את כל הבוקר, ואז ממשיכים לארמון אמברוז Ambrose שבכלל לא הספקנו לראות. אבל בחזרה לדה וינצ׳י.

השאטו עכשיו הפך למוזיאון. ניתן לראות בחלק מהחדרים את המראה המקורי של הבית, ובחדר העבודה של דה וינצ׳י אפשר לראות כמות מטורפת של כלים בהם השתמש. באחד החדרים יש המחשה ממש מדליקה של דה וינצ׳י כשצייר את המונה ליסה. אין לי מושג מה אמר כי היה בצרפתית, אבל היה מגניב לצפות.

שאר החדרים הוקדשו לכמות המטורפת של ההמצאות שלו. בתוך הארמון עצמו היו דוגמאות של עשרות המצאות מדליקות שלו וההסברים גם רשומים באנגלית.

כשסיימנו בתוך הארמון, יצאנו החוצה והילדים יכלו לנסות את ההמצאות הרבות שלו. האמת היא שהיו מלא דברים שגם אני לא ידעתי שהיו המצאות של דה וינצ׳י כך שיצא שזאת היתה חוויה לימודית עבור כולנו.

טיילנו גם בגינה המקסימה שלו עם מוזיקה מרגיעה וכל מיני צמחייה מעניינת מסביב. בשארית כוחותנו עזבנו כשסגרו את המתחם ב-19 בערב, חזרנו לדירה והתמוטטנו מעייפות.

היום הרביעי – נאנט, ארמון Château de Goulaine

בבוקר עזבנו את טור ונסענו לנאנט. במקור, היינו אמורים לבלות חצי יום בנאנט בדרך ל-Puy du Fou, מה שכמובן לא קרה בגלל הבעיות ברכב. ואיכשהו גם הפעם יצא לנו הפוך. אחת האטרקציות המפורסמות ביותר בנאנט היא החיות המכניות Les Machines de l'île. יש מתחם עם מגוון חיות מכאניות והסברים, וממול יש פיל מכאני עליו ניתן לרכב. יצא שהיינו בנאנט בדיוק בפסחא וכולם היו בחופש – וכולם היו בתור לחיות המכאניות. אחרי קרוב ל-40 דקות בתור, הגענו לקבלה וגילינו שיש כרטיסים לפיל – רק ב-18 בערב. השעה היתה בערך 11 בבוקר וב-18 כבר היינו אמורים להיות באיירבנב החדש שלנו. ויתרנו על המתחם השני כי הוא היה עמוס עד אפס מקום ויצאנו בעצבים, שכן יכלו להגיד לנו בתחילת התור שיש רק כרטיסים לערב.

יצאנו לכיכר גדולה ליד המתחם וראינו מרחוק את הפיל המכאני אז התקרבנו. הפיל פשוט עצום! הוא הולך לאט לאט לאט ומשפריץ מים מהחדק על עוברים ושווים. בילינו מעל חצי שעה ברדיפה אחרי המים המושפרצים. בדיעבד, הילדים נהנו משמעותית יותר מלראות את הפיל המכאני מבחוץ מאשר לו היינו רוכבים עליו במשך שעה. בסופו של דבר, אני לא בטוחה מה היינו עושים שעה שלמה על הפיל הזה שזז מטר וחצי ב-10 דקות, אבל זה כן משהו שמומלץ. היה עולה לנו 8.5 יורו לאדם, כלומר 170 שח (למרות שהיה כרטיס משפחתי כלשהו שחסך קצת), כך שזאת ממש לא חוויה זולה. ניתן להזמין כרטיסים אונליין מראש לחלק מהרכיבות, מה שאני ממש ממליצה בעונות החזקות יותר.

אחרי עצירה מהירה לאוכל, נסענו לארמון Goulaine, בו יש את המוזיאון של Lu, חברת העוגיות ופתי בר המפורסמת בצרפת. לפני שאמשיך, חשוב לי לציין שאני נשואה לצרפתי, שיש לו קשר קצת יותר רגשי לעוגיות ממני, ושהילדים שלנו דוברי צרפתית.

הארמון עצמו ממש יפה, באמצע שום מקום כזה, וכמעט ולא היו אנשים. בכניסה גילינו שיש עמדה לשכור שמלות של נסיכות ותחפושות של אבירים בשני יורו לתחפושת, אז הקטנה התחפשה לנסיכה שנולדה להיות, והבכורה והבן לאבירים שהם. מבחינתם, הביקור כבר היה מושלם. בארמון יש סדנאות לילדים קצת יותר גדולים (רק לבת השבע) אבל במקרה באותו היום לא היה. בכניסה לארמון יש מוזיאון שמדבר על ההסטוריה של Lu, מה שכמובן רק יעניין את מי שמכיר את המותג. (תחשבו שמישהו שלא ישראלי לא ממש יתעניין במוזיאון על אסם). בנוסף, יש מין ״חפש את המטמון״ ממש חמוד בארמון, שבאמת שדרג את הביקור עבור הילדים, אבל כל הרמזים היו בצרפתית, כך שזה לא רלוונטי לרוב המשפחות הישראליות. לכן, למרות שמאוד נהננו בארמון הזה, אני פחות ממליצה עליו למשפחה שלא דוברת צרפתית.

נפלו בעריכה

במקור, תכננו להיות רק יום אחד בפארק Puy du Fou. בפועל, היה כל כך הרבה לעשות שהארכנו את הביקור שם, מה שהוריד לנו ארמון שרצינו לראות. יש המון ארמונות בעמק הלואר אליהם לא הספקנו להגיע, כולל הרבה ארמונות מאוד מפורסמים. יש גם כרטיסים משולבים לחלק מהארמונות, אבל זה רק משתלם למי שבוודאות יגיע לכל הארמונות. למרות שתכננו 3-4 ארמונות ביום, בפועל רק הגענו לשניים וכך יצא שראינו רק חצי מהארמונות שתכננו.

ארמונות בעמק הלואר שפספסנו

• ארמון אמברוז Ambrose – הארמון הזה נמצא ליד הארמון של דה וינצ׳י והוא מהמפורסמים ביותר באזור
• ארמון Cheverny
• ארמון Langeais – רק אם מגיעים בפסחא כי יש אירועים מיוחדים
• ארמון Azay-le-Rideau
• ארמון Chambord
• מיני ארמון – כמו מיני ישראל – Mini chateaux

עוד אטרקציות בעמק הלואר ונאנט

• Futuroscope – פארק שעשועים ממש מגניב שמתאים יותר לילדים מגיל 8-9 בערך
• Les Chateau des Aventuriers – עוד פארק שעשועים שנראה ממש כיפי ומחולק לפי נושאים וגילאים
• Parc Orientalde Maulevrier – הגנים היפנים הגדולים באירופה. ראינו את הגנים בדרך ל-Puy du Fou ליד Cholet, ואם לא היינו מאבדים את כל היום הראשון ההוא, כנראה שהיינו עוצרים שם לרענון
• Acrocime – פארק חבלים כמה דקות מחוץ לנאנט
• Bioparc – נראה כמו סוג של ספארי בו החיות מסתובבות בחופש ולא בכלובים, ועוברים ממקום למקום במנהרות מדליקות. אנחנו לא חובבי גני חיות במיוחד, אבל זה נראה ממש מגניב. נמצא די קרוב ל-Puy du Fou.
• Terra Botanica – פארק שעשועים בנושא צמחייה. יש מתקנים שקשורים כולם לטבע
• La Vallee des Korrigans – פארק חבלים משולב עם עוד פעיוליות כמו פיינטבול ולייזר טאג. הפארק ממוקם חצי שעה מחוץ לנאנט
• טירת הדוכסים בנאנט
• הגן הבוטני Jardin des Plantes – גנים בוטנים עם גן שעשועים בחוץ, בית קפה, מפל ועוד
• שוק Talensac וחנות "פתי בר" Confiserie la Friand
• Trentemoult – כפר דייגים חמוד וצבעוני אליו מגיעים בשייט
• תצפית ב- Tour de Bretagne – LE NID