מלטה למשפחות עם ילדים – אטרקציות במלטה לילדים, מסלול והמלצות [מעודכן ל-2023]

איי מלטה הם בעצם מקבץ של מספר איים כשהגדולים מבינם הם מלטה, גוזו וקומינו כשהמוכר ביותר הוא, כמובן, מלטה. את מלטה לא ממש הכרתי עד לפני שנה וחצי ומאז שראיתי תמונות – והקרבה המצוינת לארץ – הרצון להגיע לנופש באי רק גבר עם הזמן. אנחנו טיילנו במלטה במשך שבוע והאמת היא שלא הספקנו חצי ממה שרצינו – ואפילו לא יצא לנו לעשות הרבה בטן-גב. יש המון אטרקציות לילדים במלטה, אבל גם הרבה תרבות והיסטוריה הרבה יותר עשירה משידעתי עד שהגענו. אם תחליטו לטוס אל מלטה עם ילדים בקיץ, במיוחד באוגוסט, זכרו שמזג האוויר די דומה לארץ, כלומר יהיה מאוד חם ולח. היו מספר חברי קבוצה שטסו אל מלטה עם ילדים בפסח – אם אתם לא מחפשים חופשת בטן-גב קלאסית, אז פסח זה די אידאלי כי מזג האוויר יהיה קריר, אבל לא קפוא, ומצד שני גם לא יהיה חם מדי. בניגוד לדעה הרווחת, יש הרבה אטרקציות לילדים במלטה, למרות שחלקם (כמו כפר פופאי) סגור בחורף אז חשוב לבדוק תאריכים לפני הטיסה. פה תוכלו לראות רשימת מלונות מומלצים במלטה למשפחות.

מלטה בדקה

מלטה החליפה ידיים המון במשך השנים ומסיבה זו הארכיטקטורה משתנה ממקום למקום – מהצלבנים והעותומנים ועד לבריטים שמהם קיבלו עצמאות. השפה הרשמית היא מלטית, שהיא שפה שמית המבוססת ב-75% על ערבית ונשמעת כמו ערבוב של ערבית ואיטלקית. אנגלית היא גם שפה רשמית באי, ולא רק שהכל כתוב באנגלית, אלא שמאוד מקובל לשמוע מקומיים מדברים באנגלית לילדים שלהם – ואותם עונים בחזרה, למרות המבטא. אין ממש מקום ספציפי שהכי כדאי לישון בו, לדעתי. בגלל התחבורה הציבורית פה (עוד בהמשך) לוקח המון זמן להגיע לכל מקום, כך שלא משנה איפה תישנו, תבלו הרבה זמן בדרכים כדי להגיע לצד השני של אי. מה שכן, אני ממליצה לבדוק איזה אטרקציות הכי מעניינות אתכם ולקבל על פי זה החלטה. עוד דבר: המון אטרקציות נסגרות בסביבות 17 בערב אז מאוד חשוב לבדוק שעות פתיחה מראש ולתכנן בהתאם.

טיסות למלטה

החברה היחידה שמציעה טיסות ישירות למלטה היא אייר מלטה. אייר מלטה היא חברת לאו קוסט, לכן בהרבה מקרים שעות הטיסה אינן נוחות במיוחד. מצד שני, הטיסות יותר זולות ישירות דרכם כשמזמינים מראש והגם די קצרות – קצת מתחת ל-3 שעות בהלוך ושעתיים וחצי בחזור. כלומר, האיים נותנים מענה לטיסה קצרה וקרובה עם הרבה ים, נופים ואטרקציות. הטיסה עברה מהר, הצוות היה אדיב, יש להם תפריט במטוס כדי להזמין אוכל אבל בטיסה כזאת קצרה פשוט הבאנו כמה דברים מהבית אז לא ראינו מחירים. הכיסאות כן יכולות להישען אחורה (בניגוד לרוב טיסות הלאו קוסט) ולא היה הרבה מקום לרגליים, אבל שוב – טיסה קצרה אז זה לא באמת כזה חשוב. הצ׳ק אין במלטה היה מאוד מהיר – מהשנייה שנכנסו לשדה ועד שעברנו ביטחון עברו אולי 10 דקות. עוברים דרך הדיוטי ויש שם כמה חנויות ובתי קפה (קוסטה קופי), למרות שחנויות היו סגורות כי הייתה לנו טיסת לילה, ואז בדרך לשער יש ביקורת דרכונים מאוד מהירה.

עלות המחייה במלטה

קשה לי להגדיר את עלויות המחייה במלטה. מצד אחד, המלונות לא ממש יקרים, מצד שני המסעדות די דומות לארץ מבחינת מחירים (אולי קצת יותר זולים במלטה), ומצד שלישי – העלויות בסופרים ובקיוסקים לא גבוהות במיוחד. אני די בטוחה שיש פיקוח על מוצרי בסיס כמו מים.

מזג האוויר במלטה

אנחנו טסנו בסוכות. ביום שהגענו היה 31 מעלות רותחות, ויומיים אחר כך היה 25 מעלות מלאות ברוח. כשהיה 31 מעלות היה די חם – כלומר אוגוסט בטח מאוד קשה פה. אם אתם מתכננים טיול בטן-גב קלאסי, אני ממליצה באמת לטוס באוגוסט או יולי. בסוכות עדיין היו לנו ימים חמים, אבל חלק מהזמן היה אפרורי. זה לא הפריע לנו לטייל כי אנחנו לא תכננו ימים בלי סוף בבריכה ובים, אבל באמת לא הספקנו להגיע לכל החופים שרצינו. לכן, אם התכנון הוא שילוב – לדעתי, סוכות ממש מתאים כי קצת פחות חם. מה שכן, מלטה עם ילדים בקיץ יכול להיות קשוח כי מזג האוויר דומה לארץ ויהיה ממש חם.

תחבורה ציבורית במלטה 

יש באיי מלטה במצטבר קרוב ל-400,000 תושבים ומעל 280,000 רכבים על הכביש, מה שאומר שבשעות העומס – ממש ממש עמוס. למרות זאת, יש באי מערכת אוטובוסים ממש מצוינת שמגיעה לכל מקום בערך, פשוט לקוח זמן להגיע. ניתן לשכור רכב במלטה, אבל זה פחות מומלץ כי אמנם זה ייתן קצת יותר גמישות עם התוכניות, בפועל מכונית פרטית לא תחסוך זמן רב בדרכים – אבל כן תעלה הרבה יותר. בנוסף, במלטה נוהגים בצד שמאל של הכביש, מה שיכול מאוד להקשות על הנהג הישראלי. חוץ מאשר עיר הבירה ולטה, כמעט ואין רמזורים באי, אבל יש המון כיכרות אליהם נכנסים בכיוון ההפוך (שמאל ולא ימין). העלות של נסיעה באוטובוס עד שעתיים בחורף היא יורו וחצי ובקיץ שני יורו. עד גיל 4 הנסיעות חינם. מה שכן, הנהגים מאוד אדיבים פה, גם נותנים לרכבים אחרים לעבור וגם עוצרים להולכי רגל, ובקושי צופרים לנהגים אחרים.

חשוב לי לציין שכשיצאנו אחר הצהריים נגד התנועה לא הייתה לנו בעיה, אבל ביום שניסינו ב-10 בבוקר לעלות על אוטובוס לכיוון ולטה חווינו עצבים שמסוגם לא חוויתי מעולם בחו״ל. כשהאוטובוסים מלאים, הנהגים בכלל לא עוצרים, ומכיוון שהרבה מהקווים רק מגיעים פעם בחצי שעה – זה מתווסף. על בסיס ניסיון ממש מר שהיה לנו בטיול, אני חושבת שעדיף לקחת מונית למרחקים ארוכים כי אמנם זה יעלה יותר (אני לא יודעת כמה), אבל תגיעו משמעותית מהר יותר ליעד. (ראו את היום השישי למטה בשביל הפירוט של הבאסה שלנו). אם בכל זאת תרצו לשכור רכב במלטה, אני ממליצה לקחת לימים שנוסעים למרחקים ארוכים ולאו דווקא לכל התקופה. כמו כן, שוב לבדוק ולוודא מראש שיש חניונים באזורים אליהם אתם מגיעים.

אפשרות נוספת היא האוטובוס Hop On Hop Off שמאפשרת לכם לטייל בין האתרים השונים בעיר ללא הגבלת נסיעות ביום. זאת אפשרות מצוינת, לדעתי, עבור ימים שנוסעים רחוק יותר ולמספר מקומות. בניגוד לאוטובוסים, שיכולים לעצור ב-30 תחנות, האוטובוס הזה עוצר בחלקיק מהתחנות, מה שאומר שהנסיעה תהיה קצר יותר. העלות היא 20 יורו למבוגר ו-10 יורו לילד מגיל 5. יש גם כרטיסים ליומיים בהנחה קטנה. האוטובוס עוצר מול המלון שלנו וגם הרבה אחרים, ויש לו גג עליו אפשר לשבת ולראות את כל האי. האוטובוס עוצר ב-35 מקומות ברחבי האי ואם אתם מתכוונים לבקר בכמה מקומות באותו היום, זה יכול להשתלם.

המלון – Seashells Resort at Suncrest

לקחנו חדר משפחתי במלון Seashells Resort at Suncrest על בסיס ארוחת בוקר בלבד. החדר הזה עולה בסביבות 220-280 יורו ללילה, תלוי בעונה. יש גם חדר משפחתי שלא פונה לים שעולה פחות, וגם יש חדרים מתחברים (שעולים בסביבות 370 יורו ללילה ביחד). יש גם אפשרות לחצי פנסיון או הכל כלול, אבל מכיוון שאנחנו תכננו להיות רוב הזמן מחוץ למלון, לא ראינו ממש סיבה לשדרג מעבר. מה שכן, ההפרש במחיר זעום – 27 יורו ליום לחמישה אנשים וקצת יותר להכל כלול. המלון הינו מלון 4 כוכבים שנמצא בצפון-מזרח האי כמה דקות הליכה מהאקווריום ומזרקות לילדים (חינם).

היה לנו חדר פונה לים והנוף היה מטריף. היה כל כך כיף לקום ככה בבוקר, ואמנם הילדים שלנו (בני 6.5 ו-4) כבר לא מתעוררים ממש מוקדם, הם כן מתעוררים מוקדם מספיק שזכינו לראות את סוף הזריחה יותר מפעם אחת (בסביבות 7:15). לאזור קוראים Qawra ויש בסביבה מלא מסעדות וברים וגם מינימרט במרחק כמה דקות הליכה מהמלון. ממש מעבר לכביש יש מסעדה עם ג׳ימבורי, מה שהיה ממש נחמד כי הילדים שיחקו ולנו יצא להיות קצת לבד באור יום.

ארוחת הבוקר היא בסגנון בופה ויש המון אפשרויות – דגני בוקר, ביצים מכל מיני סוגים, מאפים, נקניקים וגבינות, לחם וריבות, יקרות, סלטים ופירות. יש גם מכונות קפה ומכונות מיץ, כמובן. לא אכלנו במלון בארוחת צהריים או ערב, אבל הבנתי שיש שם תחנה מיוחדת לילדים שבגובה שלכם, לכן יוכלו להגיש לעצמם אוכל.

יש בכניסה למלון תוכניה מלאה בפעילויות כמו תחרויות ומסיבות, גם של ילדים, אבל שלנו כבר ישנים ב-20:30 בזמן הדיסקו אז לא יצא לנו לראות איך זה. בהחלט יש מספיק פעילויות כל יום למשפחות.

מכיוון שברוב הביקור שלנו היה סוער, מעבר ליום הראשון לא הייתה לנו אפשרות לבקר בבריכות בחוץ. יש בחוץ מספר בריכות ויש גם בריכה למבוגרים בלבד, מה שאומר שאתם יכולים לתת לילדים לשחק גם בבריכה של הגדולים ללא חשש. יש למלון מין בריכה פנימית שאפשר ללכת אליה שמעבר לכביש (כמה דקות הליכה), אבל היא רק פתוחה לילדים עד 11 בבוקר ומ-16-18 כך שזה לא משהו שממש אפשר להשתמש בו ולבנות עליו אם מתכננים חופשה כזאת בעונה קרירה.

מלטה עם ילדים – היום הראשון – כיף בבריכה והמסעדה עם הג׳ימבורי

הטיסה שלנו הייתה ב-7 בבוקר, מה שאומר שאנחנו קמנו בסביבות 3 לפנות בוקר. הקטנים ישנו קצת בטיסה, הגדולה בכלל לא, ואנחנו טיפה. הגענו למלון בסביבות 10:30 וכמובן שהחדרים לא היו מוכנים. לילדים דווקא הייתה קצת אנרגיה אז התכוונו ללכת לפארק, אבל היה 31 מעלות וחם רצח, אז עשינו אחורה-פנה והלכנו לבלות כמה שעות בבריכה של המלון. הבריכות הן בריכות עם מי מלח, מה שאנחנו עוד לא חווינו אבל הבנתי שזה מאוד מקובל ביוון וקפריסין גם. יש בריכת פעוטות קטנה אבל לגמרי מספקת ומגלשה אחת, שמסתבר היא המגלשה היחידה במלון בכל האי. יש גם משחקייה קטנה לקטנטנים (שלי היו גדולים מדי). למי שלוקח הכל כלול, יש גם אוכל ושתייה חופשי בבר של הבריכה. לא בדקנו מחירים, האמת, כי לא היינו שם לארוחת צהריים אף פעם אז אני לא יודעת מה המחירים למי שלא בתוכנית הכל כלול.

בקבלה ידעו שבאנו מוקדם (בעיקרון עשינו צ׳ק אין כשהגענו) אז הם ממש השתדלו לנקות את החדר כמה שיותר מהר עבורנו, ואחרי כמה שעות בבריכה החדר היה מוכן ועדיין היינו צריכים למשוך את הילדים מהבריכה בכוח. 🙂

נחנו קצת בחדר, הילדים ראו סרטים מצוירים בערבית, ואז יצאנו למסעדה מעבר לכביש Luzzu. יש להם תפריט ילדים במחירים קצת יותר נמוכים מארוחות הילדים בארץ, והמנות הרגילות היו גם הם טיפה מתחת למחירים ישראלים. 3 מנות ילדים, 2 מנות עיקריות, מנת פתיחה, בירה אחת ושתי כוסות קולה עלו בערך 265 שח.

הופתענו מאוד לטובה לראות תפריט מלא בהודעות על אלרגנים וגם במלון היו שלטים שמבקשים מאורחים עם אלרגיות להודיע לצוות כדי שיוכלו לעזור. בכלל, יצא לנו די הרבה פעמים לראות הודעות כאלו במסעדות ברחבי האי.

השוס במסעדה, כפי שציינתי קודם, הוא הג׳ימבורי (חובה להביא גרביים!) אז הילדים שיחקו שם והיה לנו קצת זמן איכות לבד, מה שלא קורה הרבה בחו״ל. רק בשביל זה שווה לחצות את הכביש 🙂 חזרנו לחדר וכולם כבר ישנו בשעה 19.

היום השני – האקווריום וכפר פופאיי

היום השני שלנו התחיל קל״ב. אחרי ארוחת בוקר בבופה של המלון, יצאנו לאקווריום הקרוב. הוא נפתח ב-10 והגענו קצת לפני אז הילדים שיחקו בגן השעשועים החמוד בחוץ. מה שכן, המתקנים פה ובכל שאר האי לא מקורים, כך שבשיא הקיץ הם בטח מאוד חמים, במיוחד המגלשות שברובן ממתכת. לכן אני ממש ממליצה לכם לבדוק עם היד אם המגלשות חמות מדי לפני שהילדים מתגלשים על מנת להימנע מפציעות.

נכנסו לאקווריום ולמרות שהוא לא ענק, אני חייבת לציין שהוא ממש ממש יפה. הוא מחולק לכל מיני חדרים שונים ורובם מקושטים בנופים ממלטה. כל ההסברים רשומים גם באנגלית ויש בכל חדר טאבלטים עם מידע לגבי כל החיות, אז גם אם אתם כמוני ולא יודעים כלום מהחיים שלכם, תוכלו להראות חכמים מול הילדים.

גולת הכותרת מבחינת הילדים הייתה הגקו, ומי שלא שר עכשיו את שיר הפתיחה של כוח הפי׳גיי רבע ילד לא היה לו. למעשה, כל ילד שעבר ליד הגקו באקווריום שר את שיר הפתיחה וכך יצא ששמענו את השיר במגוון שפות וגילינו שכל הילדים שלנו בול אותו הדבר.

יש גם אנשי צוות שמסתובבים בחדרים ושמחים לענות על שאלות. הביקור היה קצת מעל שעה ומאוד נהנינו. בדיעבד, מכיוון שיצא שהיה הרבה מזג אוויר סוער, היינו צריכים לשמור את זה ליום פחות יפה, אבל לא יכולנו לדעת שיהיה ככה (וכן, בדקנו מראש את מזג האוויר, אבל הוא ממש השתנה על בסיס יומיומי בגלל ההוריקן ליד כרתים). פה תוכלו לרכוש כרטיסי כניסה לאקווריום מראש.

מהאקווריום נסענו לכפר של פופאיי. ב-1979 דיסני צילמו את הסרט פופאיי במלטה בכיכובם של רובין וויליאמס המהמם ושלי דובל. ההפקה בנתה סט במשך 7 חודשים והממשלה החליטה לשמר את הסט ולעשות ממנו פארק. כל הסט המקורי (כך נראה) עדיין שם והאמת היא שזה ממש מגניב לדעתי.

איך שנכנסנו לפארק פגשנו את פופאיי, מה שקצת הפחיד את הקטנים שלי (שהתאוששו אחר כך). הלכנו ישר למים כדי לעלות על הסירה לשייט קצר של 10 דקות בערך בים. התור יחסית ארוך, אבל שווה ללכת ישר כשמגיעים כי בשעות הצהריים המאוד מוקדמות (היה בסביבות 12 כשהיינו) הם סוגרים את השייט כי הגלים כבר גבוהים מדי. בימים סוערים הם בטח לא פותחים בכלל. אנחנו בעיקרון שלחנו מישהו לעמוד בתור ואז הסתובבנו קצת עם הילדים.

אפשר להיכנס לים עצמו (למרות שאנחנו לא נכנסנו) ויש במים מסלול מכשולים מתנפח כזה שמזכיר מאוד את זה שהיה לנו בורשה. אבל פה זה ממש באמצע הים ולא מרחק שחייה מהקצה (לשחיינים צעירים) ויותר חשוב – אין פה חגורות הצלה, אז לא נתנו לגדולה לטפס הפעם כי היא עוד לא שחיינית חזקה מספיק.

מה שממש מגניב הוא שבאזור הים יש המון מיטות ואפשר פשוט לפרוס מגבת ולנוח. זה ממש עזר לנו אחר הצהריים כשהקטנים (והגדולים) היו שפוכים.

ניתן להיכנס לכל הבתים, כמעט, כולל הבית של אוליב אויל ששם יש גם פעילות בסוף היום. בכלל, יש הצגות והדגמות במשך כל היום (מקבלים בכניסה תוכניה). בסוף הפארק יש גם בריכת ילדים עם מגלשות וגם בריכה למבוגרים. אפשר בקלות לבלות שם שעתיים-שלוש (אפילו יותר אם מנצלים את הים, מה שלא עשינו).

אנחנו אכלנו ארוחת צהריים במסעדה של הפארק בכניסה. בעיקרון יש להם מספר מנות ילדים, אבל למבוגרים יש רק המבורגרים. במסעדה הזאת גם יש ג׳ימבורי אז הילדים שיחקו שם ושוב היה לנו קצת זמן לבד.

בפארק יש גם מיני גולף והילדים שלנו מאוד נהנו לשחק. היה הרבה צוות בפארק וכולם היו מאוד אדיבים ובכללי היה כיף להיות שם. חשוב לי לציין שפגשנו עוד משפחה ישראלית בבית המלון שלא התלהבה מהפארק בכלל כך שכמו הכל, זה לגמרי תלוי בטעם. ההרגשה שלהם הייתה שלא מטפלים בפארק, אבל אנחנו דווקא הרגשנו שזה שימור של המבנים בדיוק כמו שהיו בסרט. יש בפארק גם עמדות אוכל בקטנה וגם מקומות שאפשר לקנות גלידה ושתייה. פה תוכלו לרכוש כרטיסי כניסה מראש כולל הסעה ישירה מהמלון.

מלטה עם ילדים – היום השלישי – מעבורת לאי גוזו, מקדשי Ggantija, מערת  Calypso, והמצודה (Citadel) בויקטוריה

בבוקר יצאנו למעבורת שלקחה אותנו לגוזו. לוקח חצי שעה להגיע לאי במעבורת די גדולה בה יש מזנון קטן עם אחלה מחירים (יורו לאספרסו, פחות מיורו לאצבעות קינדר). בחזור היה סופר קטן שבכלל היה מגניב. אפשר כמובן להיות על הסיפון אבל היה הרבה רוח אז היינו בחוץ קצת אבל לא המון.

הגענו לעיר ונסענו ישר לאתר יונסקו – מקדשי Ggantija. אלו מקדשים שכנראה נבנו עוד לפני הפירמידות. בעוד שהסיפור מאחוריהם מעניין, בפועל זה לא התאים לילדים שלנו (שכן אוהבים כל מיני מבנים ישנים, אבל פה היה פחות לראות). ליד המקדשים יש גן שעשועים קטן אז פינקנו אותם בקצת זמן למשחקים שם ונתנו להם לרוץ קצת, מה שהיה חשוב אחרי 20 דקות נסיעה למעבורת, עוד חצי שעה במעבורת עצמה, ועוד 15-20 דקות נסיעה בגוזו.

משם המשכנו למערת קליפסו עם המצפה המהמם על חוף רמלה (זאת לא טעות). האגדה מספרת שזה המקום בו הנימפה קליפסו החזיקה את אודיסאוס במשך 7 שנים (מתוך ״האודיסאה״ של הומרוס). לצערי הרב, ועוד יותר של תושבי גוזו, בגלל תזוזה גיאולוגית, המערה עצמה נסגרה למבקרים לפני מספר שנים כי היא כבר אינה בטוחה. אוטובוס ה- Hop On Hop Off של גוזו מגיע לשם ובדיוק הגיעו איתנו – נראה שספציפית פה האוטובוס מחכה שכולם יחזרו שכן אין בסביבה שום דבר אחר לעשות או איפה לטייל (אבל יש שירותים נקיים!)

הלכנו לאכול ארוחת צהריים ומשם המשכנו למצודה בעיר הבירה ויקטוריה. ה-Citadel ממש יפה והיה ללא ספק החלק הכי טוב של גוזו עבורנו. המקום גדול ויש הרבה לראות ומרחבים לרוץ. הרחובות צרים מאוד, מזכיר קצת את העיר העתיקה, והנופים ממנה מרהיבים. אפילו היה רובע יהודי. יש שילוט רב עם הסברים כך שגם אם מגיעים בלי מדריך, אפשר ללמוד על המקום. יש גם כנסייה אבל אליה לא נכנסנו.

המצודה החליפה ידיים מספר פעמים במשך השנים כל פעם הוסיפו לה חלקים או שינו אותה (היא התחילה, למעשה, לפחות בעידן הברונזה בתור אקרופוליס שאז הוסבה לארמון). בכלל, ההיסטוריה המלטית מעניינת בטירוף ושווה לקרוא קצת מראש.

מהמצודה כבר חזרנו למעבורת, אבל עברנו קודם דרך Belvedere לתצפית מקסימה בא אפשר לראות את האי Comino ואת האי מלטה. קומינו הוא אי שבו יש את הלגונה הכחולה (ועוד לגונות שאמורות להיות יפות), אבל מתגוררים בכל האי רק שלושה אנשים. למעשה, במצודה של קומינו צולמו סצנות הכלא של הרוזן ממונטה קריסטו. בכלל, במלטה צולמו סרטים רבים, כגון טרוי, צופן דה וינצ׳י וגלדיאטור, וגם תוכניות טלוויזיה כשהאהודה ביותר היא ללא ספק העונה הראשונה של משחקי הכס.

מלטה עם ילדים – היום הרביעי – כפר הדייגים Marsaxlokk, ולטה (Valleta), מרכז המדע Esplora, St. John’s Co Cathedral, וה- Upper Barracca Gardens

בגלל המדיקן/הוריקן שהיה בדרכו ליוון, גם אנחנו פה במלטה סבלנו ממזג אוויר אפרורי וסוער.

התחלנו את הבוקר בכפר הדייגים המהמם ביופיו  Marsaxlokk. היינו אמורים לעשות שייט קצר בספינת דייגים מסורתית, אבל זה בוטל בגלל הרוחות החזקות. פה תוכלו לרכוש כרטיסים לסיור משולב של שתי האטרקציות ביחד.

המשכנו לעיר הבירה של מלטה – Valletta. ולטה הוכרזה בתור בירת התרבות האירופאית לשנת 2018 ואני יכולה להבין למה: היא משלבת בניינים בני מאות שנים עם תרבות עכשווית, ואפשר לבלות בה כמה ימים בכיף. לנו היו יומיים ב-ולטה. בגלל המראה הייחודי והישן של העיר העתיקה, בעיקר, היא נבחרת שוב ושוב לצילומי סרטים כגון גלדיאטור, טרוי ועוד. למזלנו, היום התבהר קצת בשעות הבוקר המאורות אז יכולנו להנות מקצת יותר צבע.

בעיתוי מושלם למזג אוויר אפרורי, הלכנו למוזיאון המדע Esplora. היינו בסביבות 10 מוזיאוני מדע בעולם לילדים ואני חייבת לציין שזאת הייתה אחת הטובות אם לא הטובה ביותר בה היינו. אנחנו לא תכננו מספיק טוב את הזמן שלנו ורק היה לנו שעה וחצי (פגשנו מישהי לארוחת צהריים), אבל אפשר בקלות לבלות של 3-4 שעות. היו חלקים שבכלל לא הספקנו להגיע אליהם ואת הילדים גררנו משם בכוח.

יש במוזיאון מיצגים שדומים לכאלו שיש לנו בארץ או שראינו בחו״ל, אבל גם המון שהיו לנו חדשים – ולפעמים שכחנו שאנחנו ההורים ולא הילדים ושיחקנו בעצמנו. בכלל, אני חושבת שאם היו יותר מוזיאונים כאלו כשאנחנו היינו ילדים, אני הייתי יודעת יותר על מדע והיסטוריה.

המוזיאון מחולק כמובן לכל מיני חלקים שונים – חשמל, גוף האדם, מראות ועוד מלא דברים. יש מספר קומות וגם עוד חלק בחוץ שבכלל לא הגענו אליו. כל המיצגים מלווים בהסברים, גם על התפעול וגם על מה שנלמד, וגם פה הכל רשום גם באנגלית.

החרטה הגדולה שלנו מהטיול הזה היא שלא היינו מספיק זמן במוזיאון הזה. היו מקומות שלא הגענו אליהם בגלל מזג האוויר, כמו הלגונה הכחולה, אבל זה כוח עליון ולא קשור אלינו כמו התכנון הלקוי לגבי המוזיאון. עשו לעצמכם טובה – תכננו שם 3-4 שעות. יש גם מסעדה במתחם.

אחרי ארוחת צהריים ארוכה מאוד ראינו פסל ממש מעניין של ראש של אדם עם אצבע שנכנסת מאוזן אחת ויוצאת מהשנייה. מסתבר שיש ב-ולטה פרויקט בו בנו פסלים שמסבירים מלא ביטויים מקומיים (זה ספציפית דיבר על זה שמשהו נכנס מאוזן אחת ויוצאת מהשנייה – חלק מהפסלים גם עובדים בעברית או אנגלית).

הלכנו לבקר ב- St. John’s Co Cathedral במרכז ולטה. מבחוץ הקתדרלה נראית מטופחת אבל לא מרשימה במיוחד, אבל בפנים העיצוב פשוט עוצר נשימה. בנויה בסגנון הבארוק, הקתדרלה מקושטת ליטרלי מכף רגל ועד ראש ומלאה באינסוף קישוטים.

את הילדים זה טיפה פחות עניין, אבל לא הכל צריך להיות סביבם, ואותנו זה כן עניין. מה שכן, ניתן לעלות למעלה ולראות את כל הקתדרלה, אז אספנו את הילדים ואמרנו להם לבדוק אם, אכן, יש 45 מדרגות. עדכון מהשטח: הילדים אומרים שיש 43 מדרגות בדרך למעלה ו-52 בדרך למטה. שמחנו לעזור. ביציאה מהקתדרלה היו עוד מהפסלים החמודים של הביטויים וזה נהיה פרוייקט צד שלנו למצוא עוד פסלים מהסדרה.

יצאנו חזרה לרחוב השופינג הידוע Republic ואחרי ביקור מהיר בחנות המהמם Flying Tiger (עליה דיברתי גם בפוסט על לטביה עם ילדים) עלינו ל-Upper Barracca Gardens.

לפני שאדבר על הגנים, אני רוצה לקחת רגע כדי להודיע לכן, חברות יקרות, שיש חנות של נקסט בסוף הרחוב בדיוק לפני האופרה. שמחתי לעזור.

בחזרה ל-Upper Barracca Gardens, הנותנים מצפה מרהיב על שלושת הערים ממול (The Three Cities). היינו אמורים להגיע לשלושת הערים ביום השישי שלנו, אבל לא הספקנו בסוף. כל יום ב-12 בצהריים וב-16 אחר הצהריים ניתן לראות ירי של תותח. באותו היום, בגלל מזג האוויר, הירי בוטל, אז לא הספקנו לראות.

בלי קשר, המקום עצמו מאוד יפה ונהננו להסתובב שם. וגם מחוץ לגנים יש עוד מספר פסלים מהסדרה של הביטויים המלטיים. בנקודה הזאת היינו כבר שפוכים אז חזרנו למלון למרות שהיו עוד דברים שרצינו לראות.

היום החמישי – יום מנוחה, בריכה ואמדינה (Mdina)

אחרי כמה ימים אינטנסיביים, היקום ארגן לנו סערה ורוחות מטורפות אז בילינו את הבוקר במלון ללא מעש והיה נהדר. במקור התכוונו ללכת לבריכה הפנימית, אבל כפי שציינתי, היא רק פתוחה לילדים עד 11 אז עד שהתארגנו כבר לא הייתה באמת סיבה ללכת. אכלנו ארוחת צהריים שוב במסעדה עם הג׳ימבורי והילדים הוציאו שם קצת כוחות במשך קרוב לשעתיים.

אחר הצהריים הרוחות קצת נרגעו אז התפצלנו: בעלי, שיבדל לחיים ארוכים, לקחת את הילדים לבריכה ואני נסעתי לאמדינה (Mdina). אמדינה היא גם עיר עתיקה עם רחובות צרים מהממים ותצפיות מטריפות.

למי שהולך עם ילדים, יש מגוון ידיות מגניבות על הדלתות של הבתים – הילדים שלי בוודאות היו נהנים לחפש כל את הזמן את הידיות המיוחדות.

הסתובבתי בעיר במשך שעה וחצי בערך, שוטטתי ברחובות הקטנים ונהנתי מהשקט. אמרו לי שהעיר מדהימה בלילה כי היא מוארת, אבל הייתי ממש עייפה והרוחות היו מאוד חזקות והיה לי קר אז עזבתי בסביבות 19 וחזרתי למלון.

היום השישי – בחזרה לולטה, רחוב השופינג רפובליק (Republic), Lower Barracca Gardens, ירי התותחים ב-Shooting Battery, נסיעה ב-Fun Train ופסטיבל מדע בהפתעה

עזבנו את ולטה יומיים קודם לכן בהרגשה שממש לא הספקנו לעשות ולראות את כל מה שרצינו. תכננו הרבה דברים ליום הזה, אבל מה לעשות, החיים קורים ובזבזנו מעל שעתיים בדרכים. רצינו לעלות על אוטובוס ישיר של 10:10 בבוקר ל-ולטה, מה שהיה אמור לקחת בסביבות שעה. בפועל, האוטובוס איחר ב-10 דקות ואז פשוט עבר את התחנה בלי לעצור! ולצערנו הוא לא היה הראשון – גם האוטובוס הבא לא עצר. בסוף עלינו על אוטובוס שלישי, די עצבנים כבר (חלק מהשיקול לצאת ב-10:10 היה להימנע מהפקקים של הבוקר). האוטובוס לא היה ישיר אז ירדנו בתחנה בה היינו צריכים להחליף לאוטובוס אחר ופה לא פחות מחמישה אוטובוסים (אני לא מגזימה) לא עצרו לנו. בפועל, לקח לנו מעל חצי שעה לעשות את ההחלפה, ובסופו של דבר הגענו ל-ולטה יותר משעתיים אחרי שעזבנו את המלון. המסקנה שלי: אם אתם עולים על נסיעה ארוכה, בררו כמה יעלה לכם מונית או קחו את האוטובוס Hop On Hop Off שמאפשרת לכם לטייל בין האתרים השונים בעיר ללא הגבלת נסיעות ובמשמעותית פחות עצירות מאשר האוטובוסים הרגילים. בכללי, כל האוטובוסים הרגילים הם מאספים אז יכולות להיות עשרות תחנות בדרך. רוב הזמן לא הייתה לנו בעיה עם האוטובוסים אבל כשכן זה היה ממש קיצוני.

הגענו למזרקת טריטון (Triton Fountain) בכניסה ל-ולטה ועשינו סיבוב לראות עוד מהפסלים המדליקים שמייצגים ביטויים מלטיים.

עברנו בשער הראשי (הכניסה היחידה למתחם) וכמובן שראינו עוד פסל מגניב ונכנסנו פנימה. שוטטנו ברחובות בלי מטרה מסוימת ממש, פשוט נהנינו להסתובב.

יש את ה-Fun Train שזה מין רכבת (על גלגלים) שעושה סיור של חצי שעה בכמה אזורים. באתר כתוב שזה כל שעה עגולה עד 16, אז הגענו קצת לפני 15, אבל בפועל כשהגענו היה רשום שהבא יוצא ב-15:45 אז ויתרנו כי רצינו להגיע לירי התותחים.

ירדנו ל-Lower Barracca Gardens עם תצפית דומה לשל הגנים הגבוהים, אבל מקום שונה. הגנים עצמם מאוד יפים, כמו גם התצפית. אחרי שמיצינו, הלכנו (מהר) לקראת הגנים העליונים כדי לראות את ירי התותחים ב-Shooting Battery. חשוב לציין שהמרחק ביניהם הוא בסביבות 10 דקות הליכה פלוס טיפוס של מדרגות רבות.

יש אפשרות לראות מלמעלה את ירי התותחים או לשלם כניסה של כמה יורו לכל מבוגר ולהיות ממש בקומה של הירי. בחרנו לשלם ולהיות קרובים יותר (בעיקר כי אני לא הייתי שורדת את העלייה עד הסוף כבר ויש סבירות גבוהה שהיינו מפספסים את הירי, מה גם שכבר היה עמוס למעלה ולא היינו רואים דבר). הטקס עצמו חביב מאוד והירי מאוד רועש – שניים מהילדים שלי היו סבבה, אחד מהם נלחץ בטירוף. היו מאחורינו עוד משפחה עם ילדים שאצלם הילדים גם מאוד נלחצו (גדולים משלנו) אז אם שלכם מפחדים מרעש חזר, תזהירו אותם מראש, אבל תשקלו לעלות למעלה איפה שיותר שקט. אם אתם בוחרים לעלות למעלה, אני ממש ממליצה לכם להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום כי באמת היה מלא שם לגמרי. הנה הוידאו שצילמתי כדי שתוכלו לשמוע ולראות את התהליך.

עלינו חזרה לגנים העליונים ויצאנו חזרה לעיר, שם ראינו את הרכבת שלא עלינו עליה. למרות שהיה כתוב שהנסיעה האחרונה ב-16, וכבר היה 16:15, החלטנו לשאול את הנהג אם תהיה עוד נסיעה – והתשובה הייתה כן!

אז ב-16:30 עלינו על ה-Fun Train שלקח אותנו לכמה מקומות מאוד מעניינים בעיר. הרכבת עוצרת בדרך אבל לא יורדים ממנה. הנסיעה עולה 5 יורו למבוגר, והילדים שלנו לא שילמו אז אני לא בטוחה מאיזה גיל זה אבל זה פחות מ-5 יורו לילד, כנראה. הילדים מאוד נהנו, במיוחד הבכורה (איזה כיף). יש ברכבת הסברים על כל מקום באנגלית אז גם למדנו קצת אבל בעיקר שמחנו לשבת אחרי כל ההליכות והטיפוסים של הצהריים. משלמים על הרכבת עצמה ומכיוון שהשעות לא תאמו למה שרשום באתר, אני לא ממליצה לרכוש כרטיסים מראש במידה וזה אפשרי.

הרכבת החזירה אותנו לנקודת המוצא והמשכנו לטייל ברחוב רפובליק (Republic) שזה רחוב שופינג ארוך בעיר עם הרבה רשתות מוכרות. לא נכנסנו לחנויות אז אני לא יכולה להעיד על המחירים. במשך כל היום ראינו במות נבנות ואורות מותקנים, ואז לקראת הערב פתאום ראינו גם שלטים – פסטיבל המדע של ולטה! וזה היה היום! זאת הייתה הפתעה ממש ממש מדליקה שבמקרה נפלנו על הפסטיבל הלילי הזה.

היו מלא תחנות בכל העיר העתיקה מכל מיני סוגים. באזור בו היינו ראינו מספר מופעים (למשל אקרובטיקה שהסבירה על גוף האדם – זה היה באנגלית) ומקום שהילדים למדו שכריש פטיש צד את הטריגון (סטינגרייז) בעזרת חושים. פה הילדים קיבלו בובת כריש פטיש ו״צדו״ את הסטינגרייז על ידי חיישן מובנה בתוך הבובה שצפצפה כל פעם שהתקרבו. היו גם עמדות על מחזור והמון דברים אחרים.

משכנו את הילדים משם בכוח ב-20:30 בערב וכמובן שכולם נרדמו באוטובוס בדרך (הארוכה) הביתה.

מלטה עם ילדים – היום השביעי והאחרון – שוק איכרים, פארק ההרפתקאות BOV בפארק Ta Qali, מצוקי Dingli, וגני סן אנטון (San Anton)

התחלנו את הבוקר האחרון בשינוי תוכניות טוטאלי ממה שהתכוונו לעשות. נסענו לשוק האיכרים שנמצע כמה דקות מפארק Ta Qali כדי לראות מה המקומיים מוכרים וקונים. היה חמוד כזה, אבל לא הייתה שם הרבה סחורה מיוחדת חוץ מפלפלים סגולים ופירות לא היו בכלל.

העצירה הבאה שלנו הייתה פארק ההרפתקאות בפארק הלאומי. המתקנים היו מאוד חמודים, הילדים בילו שם שעה וחצי בערך. יש במתחם שירותים נקיים (למרות שלא היה נייר טואלט) וגם מזנון עם מחירים לגמרי סבירים. בעיקרון ראינו באינטרנט שיש מין פארק אתגרי כמו פארק חבלים אבל זה היה סגור. למעשה, המתחם ההוא נראה כאילו שחודשים רבים כבר לא פעל, כך שזה כנראה לא קשור לכך שהגענו בשבת.

מהפארק נסענו לתצפיות המהממות בצוקי דינגלי (Dingli Cliffs). ממה שהבנתי ממקומיים, השקיעה בנקודה הזאת מהממת, אז למי שלא לחוץ בשעות השכבה שווה לנסות גם בערב.

אכלנו ארוחת צהריים במסעדה הקרובה ואז נסענו לגני סן אנטון (San Anton Gardens) שנמצאים די קרוב לצוקי דינגלי ולפארק מהבוקר. הגנים הוקמו כבר במאה ה-18, כלומר יש להם היסטוריה של מאות שנים. מעבר לפרחים, יש בגנים מספר מזרקות ובריכות ובהם חיות כגון צבים, ברווזים, ברבורים, טווסים ועוד.

בתוך הגנים שוכן המעון של ראשת הממשלה. כל אחד יכול להיכנס לארמון הישן (כמובן שלא לאיזור המגורים) ולעבור דרכו. בצדו השני של המבנה יש בית קפה וגן שעשועים שמחולק לשניים – חלק אחד מגודר לפעוטות ועוד חלק מגודר לילדים גדולים יותר, שם שיחקו הילדים שלי.

בסביבות 16 פרשנו וחזרנו למלון והעברנו קצת זמן עד שהגיע הזמן לנסוע לשדה התעופה, כולל כמה שעות שינה על הספות בלובי של המלון 🙂

לסיכום, איי מלטה עשירים בהיסטוריה ואטרקציות, חלק מותאמות לכל הגילאים ואחרות פחות. אנחנו תכננו במקור חופש שמשלב קצת יותר מנוחה בבריכה מהרגיל (הרגיל אצלנו זה בלי בריכה), אבל חוק מרפי ורוב התקופה הייתה סוערת או, במינימום, קרה מדי כדי להיכנס למים. ועדיין, לא הספקנו לעשות המון ממה שרצינו לעשות. חלק היה בכלל מזג האוויר (כמו החופים בהם רצינו לבקר) ואחרים פשוט כי היה יותר לעשות משהשבוע היה נותן לנו. למי שמחפש חופשת בטן-גב קלאסית יותר, עדיף לטוס ביולי-אוגוסט כדי להקטין את הסיכוי שירדו גשמים חזקים ויהיו סערות. למי שמגיע יותר לחקור את האי ולבקר בו, אני ממליצה בכל זאת להגיע בסביבות סוכות כי קצת פחות חם (וגם פחות עמוס).

נפלו בעריכה – אטרקציות במלטה לילדים

היו המון דברים שלא הספקנו לעשות בעיקר בגלל מזג האוויר. הנה רשימה חלקית של דברים שיכולים לעניין אתכם:

• הלגונה הכחולה באי קומינו – מבחינתי זה אחד הפספוסים הגדולים של הטיול. המקום נראה מדהים, אבל לא יכולנו להגיע בגלל מזג האוויר הסוער. באי עצמו רק גרים 3 אנשים, אין המון לעשות באי עצמו מעבר לחופים. אם תרצו, תוכלו להצטרף לשייט וסיור של האי ועוד אטרקציות, כולל ציוד לסנורקל. פה תוכלו לעשות סיור משולב של גוזו וקומינו (כולל הלאגונה הכחולה)
• Mellieha Bay – חוף שאמור להיות נחמד
• שיט בסירת דייגים מסורתית ב- Vittoriosa – גם זה בוטל בגלל הרוחות העזות
• Golden Bay – עוד חוף שלא הספקנו להגיע אליו בגלל מזג האוויר. היום האחרון טכנית היה יפה (אבל לא חם ממש) אבל כבר עשינו צ׳ק אאוט ולא היה לנו איפה להתקלח כשהיינו חוזרים למלון לפני הטיסה
• Fort Rinella – מבצר שנראה נחמד. יש מעבורת חינם מה-Shooting Battery ב-Upper Barracca Gardens אבל רק ב-12:15 בצהריים אחרי ההופעה של השעה 12
• בית החרושת של פליימוביל – בעיקר לא הגענו כי זה היה ממש בצד השני של האי ולא היה משהו אחר קרוב מספיק שהיה שווה לנו את הנסיעה כי הילדים שלנו פחות מתחברים בינתיים. המקום נראה ממש מקסים ויש משחקייה גדולה שם לילדים. זאת אחת האטרקציות היחידות שפתוחות מאוחר – עד 20 בערב. זה די קרוב לשדה התעופה אז קלאסי לעצירה בדרך לשדה
• החלפת המשמר – זה לא כי לא הספקנו כמו שבאתר כתוב שזה ביום השישי האחרון בחודש אבל בפועל זה היה ביום חמישי. אני ממליצה לשלוח מייל לכתוב הזאת כדי לברר מראש אם יהיה בתאריכים שלכם: delceppo@gov.mt
• מערת Għar Dalam – מערת נטיפים
• מזרקות Bugibba – זה מרחק הליכה מהמלון שלנו אבל שוב, בגלל מזג האוויר לא ביקרנו
• פארק המים Splash and Fun – מעבר למזג האוויר, נראה לנו מהתמונות שזה רק מתאים לילדים גדולים יותר משלנו
• The Three Cities – שלושת הערים מול ולטה
• Knights of Malta – מופע שנראה מגניב אבל הילדים שלנו קטנים מדי
• 5D Malta – האמת היא שהתכוונו ללכת אבל אז היה את ערב המדע והעדפנו אותו
• The Malta Experience – גם חוויה לימודית על ההיסטוריה של מלטה שיכולה להיות מגניבה לילדים גדולים יותר משלנו (זה 45 דקות וקצת ארוך מדי לילדים קטנים, לדעתי)

מלונות במלטה למשפחות עם ילדים

פה תוכלו לקרוא רשימת מלונות מומלצים במלטה למשפחות על ידי חברי הקבוצה.

רוצים לקרוא עוד?

• הנה המסלול של מיכל מרואה עולם
• הנה עוד מסלול אצלנו באתר של קטי רוטמן

הכותבת הייתה אורחת האיים המלטיים, מטעם Malta Tourism Authority וחברת התעופה אייר מלטה המפעילה כיום טיסות יומיות ישירות בקו ת”א-מלטה.