בקיץ 2019, הגענו ליפן בפעם השלישית. הפעם הראשונה היתה לפני שהתחתנו, הפעם השנייה היתה עם תינוקת בת שנה, ובפעם בשלישית, התינוקת היתה בת 7.5 ואליה הצטרפו תאומיקס שחגגו יום הולדת 5 ביפן. מכיוון שהגענו לחודש שלם, את הפוסטים שלנו על אטרקציות ביפן למשפחות מחולקים לפי אזורים. את כל הפוסטים שיש לנו באתר על יפן תוכלו לראות בעמוד שלנו על יפן עם ילדים. בנוסף, יש לנו פוסט ממש מעולה עם 56 דברים שאתם צריכים לדעת לגבי יפן לפני שאתם טסים, אני מאוד ממליצה לקרוא. אני רושמת את כל הימים פה ברצף, אבל בפועל בילינו מספר ימים בטוקיו, טסנו צפונה לשבועיים, ירדנו חזרה לאוסקה וקיוטו, ואז חזרנו לטוקיו. בפברואר 2023, חזרנו בפעם הרביעית ביפן כשהתינוקת כמה שבועות לפני גיל 11 והתאומיקס בני 8. את המעט שהספקנו לעשות בטוקיו הוספתי בסוף הפוסט בתור ימים נוספים – אל תבהלו כשהילדים יראו שהם פתאום התבגרו ב-3.5 שנים. אגב, בזמן שהיינו ביפן ב-2023, עדיין היתה דרישה ברוב המקומות להיות עם מסכות, לכן התמונות נראות כך.
טיסות לטוקיו
ב-2019, טסנו ליפן עם אירופלוט (שכמובן לא רלוונטני נכון ל-2023) וב-2023, טסנו לטוקיו עם חברת Turkish Airlines עם קונקשן טוב בהלוך (2.5 שעות) וקצר בחזור (1.5 שעות). הטיסות שלנו היו טיסות לילה כך שיצא שישנו לא מעט והאמת היא שלא סבלנו במיוחד מג׳ט לג בהלוך או בחזור. אמנם טסתי בטורקיש בעבר, ומאוד התרשמתי מהמטוסים והשירות, אבל זאת היתה הפעם הראשונה שטסנו עם הילדים בטורקיש, והטיסות הקודמות היו לאינסנבול ולאמסטרדם, כך שלא חווינו את הטיסות הארוכות מקודם.
כפי שציינתי, טסתי עם טורקיש בעבר ומאוד נהנתי איתם (והמלצתי עליהם לא מעט בקבוצה בעבר), אבל הטיסות הפעם היו מהטובות שחווינו בטיסות ארוכות. המטוסים נוחים מאוד (בכל זאת מטוס), יש יחסית לא מעט מקום לרגליים (שלי ארוכות), והאוכל היה ברובו ממש מצוין. השירות היה פנומנלי בכל ארבעת הטיסות. לצערי הרב, אחד מאיתנו הקיא בדרך לטוקיו, והטיפול בנו היה מהמם.
יש גם מערכת בידורית עם מסך גדול מאוד עם המון סרטים ותוכניות טלויזיה, וגם המון אפשרויות צפייה לילדים, כולל מלא משחקים. ממה שראיתי, אין דיבוב לעברית, אבל בחלק מהסרטים של המבוגרים יש תרגום לעברית (לא כולם). הילדים שלי דוברי אנגלית שפת אם כך שהם נהנו מאוד מהסרטים גם, אבל בכל מקרה לכל אחד מהם יש טאבלט לטיסות עליו שמנו כמה דברים מנטפליקס מראש כדי לוודא שיהיה להם מה לעשות בטיסות. בתמונה שרואים את בעלי ושתי הבנות יחד משחקים – הם התחרו במשהו במערכת.
אני מודה שאני גם ממש – אבל ממש – אוהבת לקבל מתנות, אפילו אם זאת מתנה שאני לא באמת צריכה 🤭. בטיסות הארוכות, כל הנוסעים במטוס קיבלו ערכה קטנה עם גרביים, נעלי בית, מברשת שיניים ומשחה, שפתון (טבעוני!) ממש נחמד, וכיסוי עיניים.
הילדים קיבלו גם הם ערכה דומה אבל מעוצבת קצת יותר חמוד ובגודל שלהם, ואפילו קיבלו אוזניות מותאמות לילדים במקום הגדולות שמקבלים בטיסה. הילדים הקטנים יותר קיבלו גם ערכה קטנה ומתוקה של כובע טייסים ממש חמוד ובובה ונראה שיש כמה סוגים שונים שאפשר ״לאסוף״.
מבחינת האוכל, אנחנו המבוגרים לא הזמנו מנות מיוחדות, אבל לילדים הזמנו מנות ילדים. הירקות והפירות היו ממש ממש טריים והאוכל היה ברובו טעים מאוד. אני מסייגת שלא אכלנו את ארוחת הערב שקיבלנו בהלוך מכיוון שכולנו נרדמנו לפני ההמראה מאיסטנבול, אז אני בעיקר מסתמכת על החזור ועל ארוחות הבוקר. מכיוון שישנו בארוחה בהלוך (איזה כיף לנו), הילדים התעוררו ממש רעבים, והצוות אסף לנו כל מיני דברים והגיש לילדים כדי שלא יצטרכו לחכות שעתיים לארוחת הבוקר, כולל לחמניות וממרחים, סלטים, ירקות ופירות, קרקרים, חומוס ועוד. מעבר למנות הילדים, יש מנות מיוחדות ממלא סוגים: ללא גלוטן, מנות לסוכרתיים, מנות כשרות, צמחוניות, טבעוניות ולתינוקות (גרברים).
טיסת ההלוך יצאה מהארץ ב-21:00 עם קונקשן בטורקיה כשהטיסה יצאה ב-2:30 לפנות בוקר שעון טורקיה, 1:30 שעון ישראל. הילדים שלנו גדולים יחסית (בני 11 ו-8.5) אז לא היתה לנו בעיה עם זה והם החזיקו מצוין – לילדים קטנים אני מאוד ממליצה להביא טיולון, גם אם הם יחסית גדולים (4-5) שכבר לא משתמשים בעגלות. שדה התעופה גדול מאוד ויש הליכות מרובות. בהלוך לא היתה לנו שום בעיה להגיע לקונקשן, אבל מכיוון שהשדה באמת גדול, אני מאוד ממליצה להגיע ישר לגייט ואז לחפש מקומות לאכול אם צריך, פשוט כדי לא להיות לחוצים.
בחזור היה לנו קונקשן קצר של שעה וחצי שצנח ל-40 דקות כי המראנו מאוחר מטוקיו. חשוב לי לציין שההמראה היתה בגלל רעידות האדמה שהיו בטורקיה כי חיכינו לצוותי חילוץ והצלה יפנים שהיו איתנו על הטיסה לאיסנטבול, שטסו כדי לעזור לחלץ ניצולים מההריסות. בנוסף, בטורקיה ירד שלג, מה שגרם לנו לנחות טיפה באיחור. היינו מאוד לחוצים כי בשלב הזה ראינו שיש לנו 40 דקות להגיע לטיסת הקונקשן. בפועל, הגענו בזמן, וחלק מזה הוא בזכות מחשבה גאונית של שדה התעופה (או חברת התעופה, אני לא באמת יודעת).
מכיוון ששדה התעופה הוא מוקד לקונקשנים, כשחלקם קצרים מראש, יש להם מסלול מיוחד לקונקשנים של שעה ומטה. מכיוון שבשדה התעופה עוברים שוב שיקוף מזוודות וביטחון, יכולים להווצר תורים בעונות החזקות. הפתרון הוא תור מיוחד עבור הקונקשנים הקצרים, אותו עברנו מאוד מהר. יש שילוט מאוד ברור כשיורדים מהמטוס, אבל צריך לדעת לחפש אותו. התור שם היה קצר מאוד, היו רק 2 אנשים לפנינו, והעבירו אותנו מהר מאוד. עדיין היתה לנו הליכה לא קצרה כי השער שלנו היה בצד השני של השדה, אבל זה עדיין היה משמעותית קצר יותר מהתור הרגיל. למרות שהגענו בלי בעיה, ולהבנתי מחכים לנוסעים בקונקשנים הקצרים האלו, בפועל אני אבחר בפעם הבאה את הקונקשן הארוך יותר כי זה היה מאוד מלחיץ עבורנו, ובעיניי זה שווה את תוספת המחיר, אם יש, בשביל להגיע למטוס בלי לחץ, אבל שוב – זאת העדפה אישית שלנו. לא היינו אפילו האחרונים להגיע לטיסה והכבודה שלנו הגיעה למרות הקונקשן הקצר.
חשוב לדעת שיש שלושה סוגי טיסות ליפן: ישירה באלעל (שמתחילה ב-1.3.23 בתקווה), קונקשנים באירופה (שהם בעצם נגד כיוון הטיסה, ובכך הטיסה מאוד מתארכת), וקונקשנים בכיוון הטיסה, כמו זאת שלקחנו דרך איסטנבול. ברמה האישית, אין לנו בעיה עם קונקשנים ודווקא ההפרש במחיר מאוד שווה לנו מכיוון שכשמכפילים בחמישה אנשים, ההפרש יכול להיות רוב הלינה שלנו ביפן, אבל לאחרים עדיפה הטיסה הישירה עם פחות התעסקות והגעה יותר מהירה. מה שכן, ההבדל בין טיסה דרך אירופה לבין טורקיה, האמרויות, הונג קונג וכ״ו גדול מאוד מבחינת זמנים: דרך טורקיה לקח לנו בסביבות 16-17 שעות כולל הקונקשנים, בעוד שדרך אירופה זה יותר כמו 22-23 שעות במצטבר כי טסים אחורה כדי לטוס קדימה. השיקול הוא לגמרי של כל משפחה וכמה חשוב להם החסכון הכספי על חשבון שעות הטיסה ואין פה תשובה נכונה או לא נכונה.
אנחנו לקחנו רכבות מהשדה להוסטל שלנו, אבל אם אתם מגיעים בשעה פחות נוחה, או שמעדיפים הסעה ישירה, יש את אוטובוס הלימוזינה שלוקח לכל מיני מלונות בעיר. פה תוכלו לרכוש כרטיסים ולבדוק איפה האוטובוסים עוצרים כדי לראות אם יש מקום שקרוב אליכם ואפשר גם לקחת שאטל קטן יותר.
תחבורה ציבורית בטוקיו
התניידנו בטוקיו רק ברכבות, והאמת היא שהעלויות היו גבוהות משזכרנו ועלו במקצת ב-2023. עד גיל 6 אין צורך לשלם על תחבורה ציבורית. יש מספר חברות שונות המפעילות את הרכבות, כך שלפעמים צריך להחליף רכבת ולשלם מחדש במקום לשלם על כרטיס אחד לכל הדרך. יש מספר קווים של JR בטוקיו שכלולים בפאס, אבל העלות לא מצדיקה את הפאס אלא אם כן זה בסוף ההפעלה או תחילתה ממש לפני שיוצאים למרחקים. יש פאסים יומיים אבל צריך לבדוק שהם כוללים את כל הקווים בהם אתם מתכוונים להשתמש.
הרבה אנשים חוששים מהתחבורה ביפן וחבל – היא מסודרת, מהירה, בזמן, והכל גם כתוב באנגלית. לא היתה לנו שום בעיה להתנייד באף עיר, וגם כשהיינו צריכים עזרה, תמיד היה מישהו בתחנה שיכל לעזור. לא רק שכל השלטים כתובים באנגלית, אלא שלכל תחנה יש מספר, אות לטינית וצבע לכל קו שעובר בה. למשל, בתחילת הטיול ב-2019, לקחנו דירה ליד תחנת Kurame.
הקו עצמו אדום ומספר התחנה הוא A17, כך שמאוד קל לדעת גם לאיזה כיוון לנסוע. אם אנחנו בתחנה מספר 15, אז צריך לקחת את כיוון שעולה כדי להגיע ל-17. המערכת הזאת עובדת בכל הערים בהן היינו, כולל בספורו באי הצופני, הוקיידו. יש בטוקיו כרטיסים יומיים לעד ל-72 שעות שניתן לרכוש שכולל חלק גדול מהתחבורה הציבורית. שווה לבדוק איזה קווים הם כוללים (אם המלון/איירבנב שלכם על אחד הקווים אז יש סיכוי טוב שישתלם ה-72 שעות). גם בערים אחרות יש כרטיסים כאלו, אבל חשוב לזכור שיש מספר חברות שמפעילות את הרכבות, לכן יכול להיות שהכרטיס לא יכלול הכל ושווה לבדוק כל יום בפני עצמו.
נגישות בטוקיו
ברוב תחנות המטרו יש מעליות ובכמעט כולן יש מדרגות נעות (שלרוב מספיקות עם עגלות יחיד אבל לא תמיד תאומים). אפשר לראות באתרי המטרו איזה תחנות מונגשות ואפילו איפה נמצאות המעליות. סליחה מראש על איכות התמונה, אבל בכל תחנת רכבת בה ראיתי את המפות האלו, הן היו על עמודים ולא במצב טוב לצילום. אבל כפי שאפשר לראות, הם רושמים איזה שירותים נמצאים בכל תחנה: שירותים, מעליות, מדרגות נעות ועוד, ואפילו מראים את הקרבה לאיזה קרון. העלייה לכל הרכבות קלה וחלקה – זה לא כמו בארץ שיש מדרגות, אפשר פשוט לעלות בקלות. חשוב לציין שאומרים שהיפנים לא קמים עבור אלו שצריכים (מבוגרים, נשים בהריון וכ״ו) אבל מהניסיון שלנו, קמו המון כדי לפנות מקום לילדים. מצד שני, הם עשו הרבה רעש אז יש מצב שברחו מאיתנו.
מבחינת אטרקציות, כמעט הכל מונגש ומה שלא ב-100%, כמו TeamLab Planets עליו כתבנו למטה, יש להם פתרונות ללכת מסביב. בלי קשר, מי שמטייל עם תינוקות ימצא שעדיף שתמיד יהיה מנשא בעגלה. חשוב לדעת שביפן אין פשע ואין גניבות ואין בעיה להשאיר את העגלה בכניסה לאטרקציות ולהמשיך במנשא. ברחובות תוכלו בקלות לראות בכל מקום אופניים שבכלל לא נעולים.
המדרכות ביפן לרוב רחבות ובמצב מושלם כך שאין בעיה להתנייד ברחובות העיר.
אוכל בטוקיו
הרבה אנשים דואגים (בצדק) לגבי הילדים שלהם והאוכל ביפן. אנחנו הופתענו מאוד לטובה שהילדים היו מאוד פתוחים לדברים חדשים, והם מאוד אהבו את הנודלס הדקים יותר (הם פחות התחברו לאודון, אבל גם אמא שלהם לא אוהבת, אז היא מבינה). אצלי גם ממש ממש אהבו את האורז וקארי בביקור השני שלנו. לגבי עלויות, כמובן שהכל תלוי בכם והמקומות בהם תבחרו לאכול. לקחנו לרוב דירות או הוסטלים עם מטבח וקנינו לחם, ממרחים, קורנפלקס וחלב, וככה אכלנו ארוחת בוקר בזמננו ובזול.
ארוחת צהריים תמיד אכלנו בחוץ, ואת ארוחת הערב לרוב רכשנו בחנויות הנוחות (קונביני conbini) שיש ממש בכל פינה. הרשתות הגדולות הן 7Eleven, Family Mart, ו-Lawson. בצפון יש גם את רשת Seicomart.
בחנויות הנוחות אפשר למצוא את כל מה שצריך, מאוכל ועד סבון וחיתולים. אין ביפן תרבות של ״לדפוק מחיר״ כמו שיש בארץ ובהרבה מקומות בעולם, והמחירים בחנויות הנוחות יהיו כמעט זהים למחירים בסופר. מה שאנחנו הכי אוהבים בחנויות הנוחות הוא האוכל הטרי. אפשר למצוא אוכל מוכן כמו פסטה, סלט, סושי, נודלס, כריכים ועוד, והאמת היא שיותר זול לרכוש סלט בחנויות אלו מאשר לרכוש את כל הירקות בנפרד ולהכין סלט בעצמכם. רוב הארוחות האלה עולות בין $5-7 למנה וחוסכות את הצורך ללכת למסעדה, וגם נוחות יותר לסיום היום. בחלק מהמקומות גם יש איפה לשבת לאכול. הכי חשוב, האוכל תמיד טרי מאותו היום: יש חוק ביפן שהאוכל חייב להיות מאותו היום, כך שתמיד יהיה טרי, ובערב גם תוכלו לפעמים למצוא את האוכל במחירים מוזלים (לרוב אחרי 20:00, לפעמים 21:00). כמובן שיש גם סופרים גדולים בטוקיו, וגם בהם יש אוכל מוכן (ומוזל בלילה). הרשת שהיתה ליד ההוסטל שלנו היתה Life וראינו אותה במספר מקומות בעיר.
לגבי המסעדות, כמו בכל מקום יש מסעדות יקרות ויש זולות יותר. לרוב הוצאנו 800-1200 ין למנה (25-40 ש״ח) ובכל מסעדה תוכלו לראות את התפריט בחלון המסעדה מלווה בדוגמאות מפוסלות של האוכל. לפעמים אנחנו ממש בוחרים את האוכל לפי מה שראינו בחלון! אם בא לכם אוכל מערבי, תוכלו למצוא בקלות רשתות מוכרות כמו מקדונלדס, KFC ועוד, וכמובן שגם מסעדות איטלקיות ואחרות.
הכי חשוב: אוכל יפני זה לא רק סושי ונודלס: נצלו את הביקור כדי לטעום את המאכלים המקומיים כמו אטריות סובה ואודון, טונקאצו (Tonkatsu) שזה כמו שניצל, אוקונומיאקי (שזה סוג של פנקייק מלוח), יקיטורי, ירקות ופירות ים בטמפורה, ראמן, גיוזה ועוד. כשלא היינו בטוחים איך משהו יתקבל, הזמנו מנה או שתיים, נתנו להם לטעום והזמנו עוד (או משהו אחר) בהתאם.
לינה בטוקיו
יש מספר אפשרויות לינה ביפן בכללי: דירות, הוסטלים, מלונות, וריוקנים. כמובן שיש קומבינציות של הנ״ל. אנחנו בחרנו ללון בהוסטלים ובדירות במהלך הטיול, גם מטעמי חסכון כספי וגם נוחות. יש לנו שלושה ילדים וקשה למצוא חדרים משפחתיים בעל הולם, אבל ביפן עוד יותר. בסיבוב הראשון שלנו ביפן היינו באיירבנב וכשחזרנו היינו בהוסטל ממש מעולה K’s House Tokyo Oasis. ההוסטל מרשת K’s House, היינו אצלם בקיוטו שלוש פעמים וגם היינו בעוד כמה אחרים. המיקום פצצה, 3 דקות הליכה מ-Sensoji עם מלא אוכל, סופר, חנות נוחות ממש למטה, מסעדות וחנויות ודברים לעשות בסביבה. יש בחדרים ל-4 שירותים ומקלחת פרטיים, שזה בכלל מעולה. יש להם חדרים לעד 5 אנשים כשרוב המיטות שהם הן מיטות קומותיים, אבל בחדר לחמישה המקלחת לא בתוך החדר. כשחזרנו ב-2023, חזרנו לקיי׳ס לחדר של 5 המיטות. לגבי דירות, המקום בו היינו היה נחמד, אבל קצת באמצע שום מקום (חוץ מחנות נוחות) לכן אני פחות ממליצה עליו.
המלונות והוסטלים בטוקיו קטנים מאוד – זה נכון לכל יפן, אז קחו את זה בחשבון כשאתם מזמינים. שימו לב שבהוסטלים יש שני סוגי לינה: מיטות רגילות או לינה יפנית. אני אישית ממליצה לחוות את זה לפחות פעם אחת – אנחנו היינו בכזה מקום באוסקה והילדים ממש ממש התלהבו. פה תוכלו לראות מלונות וההוסטלים המומלצים למשפחות בטוקיו.
חותמות מיוחדות
יש ביפן בכל מקום, בערך, חותמות מקסימות – בתחנות הרכבת יש של האטרקציות המרכזיות, באטרקציות עצמן יש, ואפילו בחלק מחנויות הנוחות. אנחנו קנינו לכל ילד מחברת קטנה בחנות של 100 ין (הכל בדולר) והם היו אצלי בתיק כל הטיול. כל פעם שהגענו לתחנת רכבת, הילדים הלכו לחפש את החותמת בזמן שרכשנו כרטיסים וגם בדקו בכל מקום אליו הגענו. הילדים חזרו הביתה עם מחברת מלא בחתימות וזכרונות – אני ממש ממליצה.
תקשורת ביפן
היה לנו חשוב שאחד הטלפונים שלנו יהיה זמין בכל רגע נתון, לכן אני עשיתי איסים (סים וירטואלי) של איירלו ובעלי רכש סים מקומי. ככה לשנינו היה אינטרנט, ולו היה מספר מקומי ויכולנו לעשות שיחות מקומיות, בזמן שמספר הטלפון הישראלי שלי והסמסים עדיין עבדו. בסים של איירלו יצא לי להשתמש כבר כמה פעמים בצרפת וגרמניה וביפן הוא עבד מצוין. אני מאוד ממליצה עליו. יש לנו פוסט שלם על הסים, כולל קוד הנחה לרכישה ראשונה.
טוקיו עם ילדים – היום הראשון – טוקיו סקייטרי Skytree, פארק Ohyokogawa-shinsui, קניון Olinas
נחתנו בטוקיו בבוקר והגענו יחסית מוקדם לאיירבנב, אבל היינו שפוכים, אז אכלנו ארוחת צהריים שקנינו בחנות הנוחות ליד הבית ויצאנו לרחוב המפורסם Akihabara. היה מקסים וחם וטעים, אבל היינו שפוכים אז חזרנו מוקדם וכולם, חוץ ממני, נרדמו לפני 19. מבחינתי זה היה מושלם כי תכלס כמעט לא חווינו ג׳ט לג.
בבוקר התעוררתי ב-5:30 (???) אבל נתנו לילדים לישון עד 8:30-9 אחרי יומיים שלא ישנו מספיק ויצאנו לכיוון ה-Tokyo Skytree, אחד המקומות הידועים ביותר ביפן בו לא היינו בביקורים הקודמים שלנו. יש בסקיי טרי המון חנויות והמון פעילויות לילדים כמו אקווריום (שאמור להיות ממש חמוד אבל לא הלכנו), פלנטריום, ומשחקיה לקטנים. הסקייסטרי הוא הבניין הגבוה ביותר בטוקיו ואפשר לעלות לתצפית על העיר, כולל רצפה מזכוכית. פה תוכלו לרכוש כרטיסים מוזלים (18% הנחה) לתצפית.
המשחקייה היתה קצת קטנה על בת ה-7.5, אבל מעולה לבני ה-5. לדעתנו היא מצויינת עד גיל 6 בערך, למרות שיש בזה משהו מיוחד גם לגיל 7 כי רוב הדברים שם שונים מאשר בארץ. המקום קטן מאוד ודי יקר והתשלום הוא לשעה ואז לוקחים תוספת אם נשארים יותר (אין צורך). הבחורות בכניסה לא דיברו אנגלית, אבל היו להן כרטיסיות מודפסות עם כל מידע והשאלות באנגלית, ויצא שיותר זול לקנות מנוי מאשר לקנות לשלושתם כרטיסי כניסה (אז מי שצריך וקרוב לכפר סבא – אשמח להשאיל לכם). במשחקייה, מעבר לבריכת כדורים חמודה, יש כל מיני ״דוכנים״ של אוכל יפני והילדים ממש נהנו שם, יותר מאשר כל השאר, האמת.
באותה הקומה, היתה תצוגה זמנית לקיץ על חרקים. אותי אישית זה די הגעיל כי ג׳וקים, אבל הילדים עפו על זה והיו שם פעילויות רבות. כשחזרנו לטוקיו בסוף הטיול, לקחנו אותם לקניון אחר בה גם היתה פעילות על חרקים (למות), כך שנראה שזה משהו שעבר הרבה בעיר.
יצאנו מה-Sky Tree כדאי ללכת לכיוון קניון Olinas כי יש שם Toys r Us ורצינו לקנות לילדים בוסטרים. בדרך לקניון, במקום ללכת על הכביש ולעבור מיליון בניינים, הלכנו דרך פארק Ohyokogawa-shinsui מתחת לכבישים והיה מהמם ממש!
קשה להאמין שהשקט והיופי הזה נמצאים מטרים ממכוניות ורעש. יש שם גם מקום להשתכשך במים והיו הרבה ילדים עם בגדי ים וגלגלי ים שהגיעו במיוחד בשביל זה. אני ממליצה לקחת איתכם לפחות מגבת (אנחנו לא התכוננו מראש ונאלצנו להגביל אותם במים).
הגענו לקניון ויש בכניסה גן שעשועים גדול שהילדים שיחקו בו שעה (לא בטוחה באיזו כוחות). יש בצד אחד מתקנים לגדולים יותר ובצד השני לקטנים יותר. בקניון עצמו יש כל מיני מסעדות (כולל סטארבקס) ומלא חנויות. המחירים בטויס אר אס קצת יותר נמוכים מאשר בארץ, אבל לא משמעותית. בכוחותנו האחרונים, חזרנו לדירה אחרי שקנינו משהו קטן לאכול בחנות הנוחות ליד הדירה.
היום השני – המוזיאון הדיגיטלי TeamLab Planets ופארק Tokyo Rinkai Disaster Prevention
בבוקר נסענו לאודייבה וביקרנו במוזיאון הדיגיטלי TeamLab Planets והיה מקסים. קשה לצלם שם טוב אז דעו שבמציאות הרבה יותר יפה. יש שני מוזיאונים דיגיטליים בטוקיו: Planets ו-Borderless (אליו הגענו בסוף הטיול. עדכון 2022: כרגע הבורדרלס סגור). לפלנטס צריך להזמין כרטיסים מראש ליום ושעה מסויימת. בעונה חלשה יותר, אפשר בטח להזמין יום-יומיים לפני, אבל לא הייתי לוקחת סיכון בשיא העונה (קיץ, אפריל ואוקטובר).
הגענו באיחור קל ועדיין נתנו לנו להכנס, אבל במקרה לא היה עמוס באותו היום. חשוב לדעת שבאמצע המוזיאון יש חדר שכולו מים וזה מגיע עד לברכיים של המבוגרים, כלומר הפולקעס של הקטנים. במוזיאון יש להם בגדים להחלפה למי שנרטב כי יפן, והאמת היא שהציעו לנו להחליף כשהילדים בכל זאת נרטבו קצת. המוזיאון לא נגיש כולו – בהתחלה יש חדר שבו זוחלים ואז עוברים למקומות שיותר נגישים.
אפשר לעקוף את החדר הזה אם מגיעים עם עגלה, אבל אני באמת הייתי מביאה מנשא לתינוקות ופעוטות כדי להנות כמה שאפשר מהמקום. אין הגבלת זמן במוזיאון וגם אין הגבלת זמן בכל חדר, כך שאפשר להשאר כמה שרוצים. היינו במוזיאון כמה שעות והיה ממש כיף, מעניין ושונה מכל מקום בו היינו עד אז.
משם נסענו למוזיאון Rinkai Disaster Prevention החינמי בו מלמדים ילדים מה לעשות במקרה של רעידת אדמה. הקומה הראשונה סופר מדליקה, השנייה פחות, אבל היה כיף לראות את הסרטון שלהם ולהפסיק ללכת 😉 התכוונו משם ללכת למוזיאון המדע עם הרובוט אסימו המפורסם, אבל תכלס היינו עייפים מדי וידענו שלמחרת ניסע ל-DisneySea אז לא רצינו לבזבז כוחות.
נסענו לקניון באודייבה ונפלנו לגמרי במקרה על הופעה חינמית של להקה שהכרנו שירים שלה: Jonas Blue! האמת היא שזה היה ממש כיף, במיוחד כי היה לא צפוי. יש ליד הקניון את פסל החירות שטוקיו קיבלה במתנה מצרפת, ובדיוק ליד היתה תחרות כלשהי של אמנות ונתבקשנו להצביע עבור החולצה שהכי אהבנו – וזכינו בכרטיס למוזיאון המדע אליו לא הגענו! חשבנו שנשתמש בו כשנחזור לטוקיו אבל לא הספקנו בסוף להגיע. חבל, כי המוזיאון מהמם – היינו בו בביקור הראשון שלנו ואנחנו ממש ממליצים. שימו לב: גלגל הענק באודייבה נסגר באופן קבוע.
רכשנו כרטיסים לפסטיבל בהמשך הטיול (שבסוף התבטל כי היה טייפון בדיוק שם), אכלנו ארוחת ערב, וחזרנו הביתה. בנקודה הזאת, הקטנים שניהם אמרו שהם רוצים לעבור ליפן כשהקטן גם ספציפית ביקש שאחד מאיתנו יחזור לכפר סבא כדי להביא את הבית שלנו בזמן ששאר המשפחה נשארת בטוקיו.
היום השלישי – דיסנילנד TokyoSea!!!
בילינו את כל היום בדיסני טוקיו סי, אחד משני הפארקים של דיסני בטוקיו. בניגוד לפארק הראשי, שדומה לפארק בפריז ובשאר העולם, בערך, Disney Tokyo Sea הוא פארק ייחודי, היחיד בעולם, שמתוכנן סביב מים. כל המתקנים במים או קשורים לסרטי דיסני שקשורים למים, כמו בת הים הקטנה, נמו, אינדיאנה ג׳ונס ועוד. ניתן ועדיף לרכוש את הכרטיסים מראש, ואת הכרטיסים תוכלו לרכוש עד חודשיים מראש. הכרטיסים האלו הם באותו המחיר שבאתר הרשמי ונותנים לכם ברקוד לסריקה, כך שאין צורך להדפיס את הכרטיסים או לאסוף אותן ממקום אחר. גילוי נאות: כמו הרבה לינקים באתר, הלינק הזה יתן לנו עמלה קטנה אם תרכשו דרכו, אז נשמח מאוד שתרכשו דרכנו כי העלות זהה. <3
באתר של דיסני טוקיו אפשר לראות את התור בכל מתקן כדי שתוכלו להחליט לאן כדאי להגיע אבל עדיף להוריד את האפליקציה – שימו לב שהיא רק זמינה בחנות של יפן. יש שינוי לא קטן מאז שהיינו ב-2019: ביטלו את כרטיסי הפסט פס (גם של הנייר וגם באפליקציה) ובמקום זה אפשר לרכוש בתוספת תשלום פאס מיוחד לכמה אטרקציות. מעבר לכך, יש שני דברים חדשים: Standby Pass ו-Entry Request. אלו לא עולים כסף ומופיעים במקומות כמו צילומים עם דמויות. כבר באתר תוכלו לראות לאיזה אטרקציות צריך אותן, אך זה גם מופיע באפליקציה ועדיף להסתכל מראש כדי שתוכלו לבקש פאס כזה על הבוקר. אפשר לבקש Entry Request רק פעם אחת ביום לכל אטרקציה שדורשת אותה. פה תוכלו לראות דוגמאות שמבקשות את הפאס.
בחלק מהמתקנים נרטבים אז עדיף להביא מגבת ואפילו החלפת בגדים. הפארק מחולק לשבעה אזורים כשכמו בפארקים הרגילים, יש מתקנים לגדולים וגם לקטנים. יש עולם שלם של בת הים הקטנה שברובו ספציפית לילדים הקטנים יותר. בניגוד לדיסנילנד פריז, באפליקציה הזאת אי אפשר להרשם מראש כדי להפגש עם כל הדמויות, אבל רק חיכינו רבע שעה כדי לפגוש את אריאל, בת הים הקטנה. לא ניסינו לפגוש אחרים. עכשיו יש פאסים חדשים (ראו פסקה קודמת) שדורשת להרשם מראש לחלקם. ב-2023 יפתח אזור שמיני וחדש בשם Fantasy Springs – מן הסתם, עוד אין לנו מידע לגביו אז נעדכן כשיהיה.
למרות שהיינו בסוף יולי, וזאת כבר עונת הקיץ החזקה, הגענו ביום שלא היה נוראי וברוב המקרים לא חיכינו יותר מחצי שעה כדי לעלות על מתקן. למרות שבתחילת היום התפצלנו כדי שבעלי יביא פסט פאסים בזמן שאנחנו חיכינו בתור, בפועל לא ממש היה צורך מעבר לשני מתקנים. אנחנו מאוד נהננו בטוקיו סי, אבל אני חייבת לציין שלא היתה לנו את האפקליציה וחבל כי זה ממש שידרג לנו את החוויה כשהיינו בדיסנילנד עצמו. באתר הזה תוכלו לראות, פחות או יותר, מה הימים העמוסים יותר ואלו פחות עמוסים. אנחנו כמובן לא יכולים להעיד על הימים שלא היינו, אבל בהחלט בחרנו בעזרת האתר הזה ימים שהיו מצויינים. פה תוכלו לקרוא על דיסנילנד פריז – כמעט הכל רלונטי גם פה. למחרת כבר טסנו לצפון האי, אז המשך המסלול הוא מהימים האחרונים שלנו בטוקיו.
היום הרביעי – בחזרה לטוקיו ואסאקסה Asakusa
טוקיו עם ילדים – היום החמישי – מקדש הסנסו-ג׳י Senso-ji, רחוב Nakamise והעולם של סנריו (הלו קיטי)
היום השישי – מוזיאון הקקי ו-TeamLab Borderless (עדכון 2023: כרגע הבורדרלס סגור אבל אמור להפתח מחדש בקרוב)
טוקיו עם ילדים – היום השביעי – דיסנילנד טוקיו!
אנחנו לא חדשים לדיסנילנד והיינו כבר פעמיים בדיסנילנד פריז (יורודיסני) אז אני מודה שממש התלבטנו אם ללכת או לא, ובסוף החלטנו ללכת. ומזל שכך! בעזרת לוח השנה שמראה את הימים החזקים והחלשים, בחרנו יום שהיה באמת חלש! היו מתקנים שלא עמדנו בתור אפילו 5 דקות, כאלו שאיך שהגענו העלו אותנו על המתקן. אחרים עמדנו דקות ספורות. היו רק שני מתקנים בהם חיכינו יותר זמן וגם זה רק היה חצי שעה.
יש מספר מתקנים, כמו מלחמת הכוכבים ופו הדוב, שטכנית עמדנו בתור יותר מחצי שעה, אבל בפועל זה לא הורגש כי היו דברים לראות בדרך וזה העביר יופי את הזמן. בנוסף, בחרנו ללכת ביום גשום בכוונה מתוך תקווה שאנשים דווקא יבחרו לא להגיע בגלל הגשם. קנינו פונצ׳ואים ויצאנו לדרכנו, ואני מבטיחה שזה לא הוריד לנו מהחוויה אפילו בקצת.
עד כדי כך שאפילו ראינו את התהלוכה היומית, למרות שירד גשם כל המופע (וכל הכבוד לעובדים שרקדו ושרו כאילו יום שימשי מושלם של 22 מעלות!) אותם הדברים שכתבנו בפסקה על TokyoSea רלונטיים פה: כדאי להוריד את האפליקציה של דיסנילנד טוקיו כי יכולנו כך להרשם לפסט פאס בשנייה שעבר הזמן שהיינו צריכים לחכות, בלי שנצטרך לרוץ. פה תוכלו לקרוא על דיסנילנד פריז – כמעט הכל רלונטי גם פה, חוץ מהאפליקציה לפגוש את הדמויות, שאין בדיסני טוקיו.
בקצרה, הפסט פס (Fast Pass) הוא כרטיס מיוחד שאפשר להוציא בחינם פעם בשעתיים בחלק מהמתקנים. על הפס כתובה טווח זמן שבו אפשר להגיע ולא לעמוד בתור הארוך. יש מכונות מחוץ לכל המתקנים האלו ובהם סורקים את הכרטיסים כדי לקבל את הפסט פס. לחילופוין, בטוקיו ספציפית אםשר לההרשם לפסט פס ישירות באפקליציה ובכך לחסוך את הריצות. אם רוכשים את הכרטיסים דרך האפליקציה, אז אפשר ישר להזמין. אחרת, צריך להכניס את המידע מהכרטיסים בתוך האפליקציה לפני שאפשר להוציא פסט פאס. בכללי, אפשר להוציא פסט פס פעם בשעתיים. הכי חכם זה להוציא מיד פסט פס למתקן שיש בו את התורים הארוכים ביותר.
היום השמיני – חפש את מטמון – חרקים ברופונגי Ropongi, העכביש ברופונגי, שופינג, פסטיבל Awa Odori
משום מה, היפנים אוהבים את החרקים שלהם. אחרי יום מדהים בדיסני, שהיה מעייף ברמות על מכיוון שלא עמדנו הרבה בתור ורצנו ממקום למקום, רצינו יום קצת יותר רגוע. גם ככה תכננו בעיקר שופינג ליומיים האחרונים שלנו ביפן עם פסטיבלים בערב. אין לי מושג איך, אבל רוני מצא פעילות חמודה של חפש את המטמון בו הילדים קיבלו מפה והם היו צריכים למצוא כל מקום בו היתה עמדה מיוחדת שם יכלו לקבל חותמת של חרק אחר. כשהם אספו את כולם, הם חזרו לעמדת ה-information וקיבלו פרס קטן וחמוד.
קפצנו לבקר את הפסל העצום המפורסם של העכביש, שאמנם ראינו בביקורנו הראשון, אבל זה היה בלילה אז הפעם היה הרבה יותר כיף. אכלנו בקניון ארוחת צהריים, עשינו עוד קצת שופינג, ונסענו לפסטיבל.
ידענו שיהיה עמוס בפסטיבל, אבל בניגוד לפסטיבלים הקודמים, הפעם לא תכננו מספיק טוב ולא הגענו מספיק מוקדם – ולא מצאנו מקום טוב לשבת. הלכנו המון, הילדים היו שפוכים, והיינו קצת עצבנים כי זה הפסטיבל שפספסנו בגלל הטייפון שממש רצינו לראות. בסוף, מצאנו מקום בו הצלחנו לדחוף את הילדים מקדימה, ואנחנו עלינו למעלה לחדר מדרגות של מסעדה בו היה אחלה מקום לשבת ולצפות בתהלוכה. אחרי שעה פלוס, פשוט ניכנסנו למסעדה ואחלנו שם ארוחת ערב. בדרך חזרה לרכבת, כולנו היתפעלנו על האווירה החגיגית והנחמדות של כל האנשים במקום: הילדים קיבלו עוד מתנות מאנשים ראנדומלים ברחוב.
היום התשעי – עוד שופינג, שיבויה Shibuya, הפסל של האצ׳יקו, Genroku Festival Super Yosakoi
היום האחרון שלנו ביפן היה עמוס באיזי 🙂 התחלנו את היום בעוד שופינג, כולל גיחה מהירה לאזור הסנסו-ג׳י שוב כדי לקנות תחפושות של נינג׳ה לילדים ומתנות, ואז נסענו לשיבויה. מעבר החצייה בשיבויה Shibuya היא מהמוכרות בעולם, קוראים לצומת הטיימס סקוור של יפן. בסדר מופטי, כשכל הרמזורים אדומים לרכבים, אלפי אנשים חוצים את הכביש יחד ישר ובאלכסון.
ממש ליד הצומת יש פסל של כלב בשם האצ׳יקו Hachiko. האצ׳יקו היה מלווה את הבעלים שלו כל יום לרכבת ומחכה לו עד שחזר הביתה בערב. יום אחד, הבעלים של האצ׳יקו נפטר לפני שהגיע הביתה. האצ׳יקו, מצידו, המשיך לחכות לבעלים שלו במשך שנים עד שנפטר בעצמו. האצ׳יקו חשוב בתרבות היפנית כי הוא מסמל נאמנות. בתחנת הרכבת יש שילוט שמפנה ליציאה הנכונה כדי להגיע לפסל ויש תור לא ארוך כדי להצטלם עם הכלב. הילדים שלנו נהנו מהסיפור ובשיטוטים שלנו בשיבויה ראינו כל מיני רפרנסים להאצ׳יקו והילדים ממש נהנו לחפש עוד ועוד תמונות ופסלים.
באזור שיבויה יש גם הרבה חנויות ובערב הכל מואר בניאון – שווה ללכת בערב למי שלא היה והילדים שלו גדולים מספיק כדי להשאר ערים בלילה. קנינו מלא דברים מגבינים בחנויות של ה-100 ין (יש כמה בסביבה) ואכלנו ארוחה צהריים טעימה.
פה יש לנו עמוד על יפן למשפחות עם ילדים בו תוכלו לראות את כל הפוסטים שלנו על יפן. אתם מוזמנים גם להצטרף לקבוצה מטיילים ביפן עם ילדים בפייסבוק.
וכמובטח, הנה העלויות שלנו ביפן, לזוג+3 לחודש שלם בקיץ ב-2019. חסרות פה האטרקציות חוץ מדיסני (שהיה הכי יקר) וכבישי האגרה, ששכחנו לעקוב אחריהם. שימו לב שאם אתם לא שוכרים רכב, אז העלויות האלו יורדות, וגם הקרוואן היה יותר מפי שתיים העלות של איירבנב או הוסטל, מה שגם מוריד קצת בעלויות. העלות הסופית היא ההערכה שלנו עם כל המסביב שלא כלול בטבלה. שימו לב שרוב המחירים לא השתנו בגדול בין 2019 ל-2023, חוץ מהטיסות שעכשיו קשה מאוד למצוא במחירים כאלו וגם הוצאנו. יותר כסף על לינה, יותר כמו $140 ללילה בממוצע כי הם כבר גדולים יותר (היו יקרים יותר והיו זולים יותר).
- טיסות באירופלוט: $714 = $3,570
- שלוש טיסות פנימיות $55 לטיסה (כפול 5 כפול 3) = $825
- פאס רכבת לשבועיים לזוג+1 (חינם מתחת לגיל 6) = $1100 (עדכון פאס ל-2023: לזוג+3 עלה לנו $950 לשבוע אחד) חשוב: זה כבר לא רלוונטי והפאס כבר לא משתלם בעליל, נכון לאוקטובר 2023. אז עלויות שחשוב לדעת: רכבת בין טוקיו לקיוטו או אוסקה תעלה בסביבות $115 לאדם לכיוון, חצי מחיר מתחת לגיל 6. טיסות בין הערים יעלו בין $30-60 לאדם, כל שמבחינת עלות יותר משתלם לטוס. מבחינת זמן יהיה די זהה מכיוון ששדות התעופה לא נמצאות בתוך הערים עצמן וצריך, כמובן, להגיע מראש לצ׳ק אין ולחכות לאסוף כבודה.
- קרוואן ל-5 לילות = $1,500
- רכב ל-5 ימים = $216 (עדכון ל-2023 – $639 ל-8 לילות, לקחנו רכב 7 מקומות במקום 5 כדי שיהיה מקום למתבגרת)
- דירות/מלונות ל-22 לילות = $2,410
- אוכל ליום – $80 ליום למשפחה = $2,400 (חשוב לקרוא למעלה על האוכל כדי להבין)
- דיסנילנד טוקיו (שני פארקים, יומיים) – $478
- דלק – $400
- ביטוח נסיעות ל-5 לחודש – $330 אבל עשינו עם נקודות של אלעל אז ללא עלות עבורנו
- 4 לילות חינם באוסקה על חשבון נקודות אלעל (שווי עלות ממוצע על פי שאר הטיול: $110 ללילה = $440)
סך הכל עלויות: $12,899 (או $13,669 לו היינו משלמים על אוסקה וביטוח הנסיעות), כלומר 45,215 ש״ח (או 48,000 ש״ח בלי נקודות)
ההערכה שלנו היא שהוצאנו כמה אלפי ש״ח על אטרקציות ותחבורה ציבורית בתוך העיר, לכן ההערכה שלנו היא 50,000-52,000 ש״ח לכל הטיול, כולל שופינג (לא היה הרבה). בכוונה רשמנו פה שורה שורה כדי שתוכלי להעריך, פחות או יותר, מה יעלה לכם. אנחנו לא היינו צריכים לשלם על תחבורה ציבורית לשניים הקטנים, שזה משמעותי מבחינת פאס ה-JR, אבל מצד שני לקחנו קרוואן אז העלות הנוספת של קרוואן על פני איירבנב/הוסטל פלוס הדלק וכבישי האגרה בהחלט מתכזזים אם יש עוד שני ילדים מעל גיל 6 עם פאס רכבות.
עדכוני 2023 נוספים
לצערנו הרב, נאצלנו לחזור ארצה לאחר שבוע ולא הספקנו לעשות את כל מה שרצינו. רוב העדכונים נמצאים בתוך הפוסט עצמו, אבל הנה עוד כמה דברים שעשינו בטוקיו. באחד הימים, נסענו לאודייבה וביקרנו שוב במויזון הקקי (עליו כתבנו למעלה). באודייבה יש מלא אטרקציות למשפחות ואפשר בקלות לבלות שם גם יומיים. אגב, למקרה שלא ידעתם, גם כמו בצרפת, יש באודייבה את אחד מפסלי החירות ומולו יש מקום מקסים לצילומים.
פארק Joypolis
פארק שעושועים מקורה מבית SEGA שמתאים לילדים גדולים יותר. אמנם חלק מהמתקנים מ-90 ס״מ, אבל הרוב 1.20-1.30. הקטנים שלי (8.5) 1.22 מטר כך שהם היו קצת יותר מוגבלים מהבכורה. אם אתם עם מגוון רחב של גילאים, בקניון הצמוד יש לגולנד ויש גם ג׳ימבורי ממש ענק, כך שיש לא מעט פתרונות. בג׳ויפוליס יש כמה אפשרויות: אפשר לרכוש ״פספורט״ שנותן כניסה חופשית לכל האטרקציות השונות, או שניתן לשלם דמי כניסה חד פעמיים ולשלם על כל אטרקציה בנפרד. בפועל, אם תעלו על 3-4 אטרקציות – כבר עדיף לקחת את הפספורט, שזה מה שעשינו. פה תוכלו לרכוש כרטיסים מוזלים לג׳ויפוליס – הכרטיסים עלו לנו 500 ין לאדם פחות מהמחיר באתר הרשמי או המחיר שהיינו מקבלים בפארק עצמו.
אנחנו מאוד אהבנו את המתקן של הרובוטריקים, שנראה פשוט אבל הוא מתהפך וכל מיני, ואת רכבת ההרים סוניק. יש עוד מתקן לגדולים יותר שלא עלינו עליו כי אני סירבתי לעוד בחילות. יש הרבה מתקנים מ-1.10 ו-1.20, במיוחד בקומה השלישית, כך שלא השתעממנו, והיו כמה פעמים שהתפצלנו בגלל הגובה (הרובוטריקים רק היה מ-1.30 אז הקטנים לא יכלו לעלות עליו). הזמן שצריך לחכות בתור רשום בכניסה לכל מתקן, וגם הגובה המינימלי וגיל אם יש (חלק מהמתקנים מגיל 7). שימו לב שלמרות שהתורים נראים קצרים, בפועל רוב המתקנים די ארוכים ולא 30-60 שניות כמו ברוב הפארקים. הרובוטריקים היה סביבות 4 דקות, למשל. הכרטיס הוא יומי ואפשר לצאת ולהכנס איתו, כך שלא חובה לאכול במתחם. התכנון המקורי שלנו היה להגיע לפתיחה ב-10 בבוקר, ב-12:30 ללכת למוזיאון הקקי, ולחזור אחרי ארוחת צהריים. בפועל, היה לנו קשה לקום באותו היום כי היינו עדיין בג׳ט לג, אז הגענו רק אחרי מוזיאון הקקי ו-3.5 השעות שהיינו לא היו מספיקות. בסביבות 18, חלק מהמתקנים נסגרים, אבל גם נהיה הרבה יותר ריק והתורים קצרים יותר.
אכול כפי יכולתך קינוחים ב-Sweets Paradise
זאת רשת של מסעדות כשאנחנו אכלנו בזאת שבאזור שינג’וקו, ממש דקות הליכה מתחנת הרכבת. יש בר קינוחים עצום, גלידות, שתייה וקפה, ובופה קטן של אוכל חם (פסטה, מרק אורז עם אם בלי קארי, וסלט). האוכל עצמו הוא דוגרי רק להכניס משהו לגוף לפני כל הסוכר 🤪 יש בערך מיליון סוגים של עוגות ו-20 או 24 סוגים של גלידה, ויש גם בר פירות, בעיקר תותים שנראים פחות טוב משלנו אז ויתרנו. הפירות משתנות לפי העונה. יש גם מכונת של שתייה קלה, מיצים, קפה ושוקו חם. שימו לב שנכון לפברואר 2023, יש דרישה להגיע לבופה עם מסכות ויש גם כפפות חד פעמיות.
בכניסה יש 4 אפשרויות שונות (כתוב גם באנגלית), כשבכל שלב יש תוספת מסויימת, כמו גלידה או סלטים וצ’יפס. לקחנו את הרמה השלישית שכוללת הכל חוץ מהתותים כי המחיר כל כך נמוך שחבל היה להיות מוגבלים. אפרופו הגבלה, יש הגבלה של 80 דקות ובאים לתזכר אתכם 10 דקות לפני כדי לוודא שאתם יודעים שנגמר הזמן. לא נעים לי להגיד כמה עלה אבל אשתף בכל זאת: 45 ש”ח למבוגר ו-33 ש”ח לילד. יצאנו מפוצצים והילדים מאושרים ובדרך הביתה ביקשו קינוח 🤭. לא הזמנו מקום אבל אפשר להזמין מקום אונליין ומומלץ כי כרגע יש יחסית מעט תיירים והיה 80% מלא, בטח בסאקורה יש עמוס גדול יותר.
שאלו בקבוצת מטיילים ביפן עם ילדים איך האוכל ואם שווה את המחיר. אז קודם כל, במחיר הזה בארץ מקבלים עוגה אחת אז כן, שווה את המחיר, גם כשמחשבים שכדור אחד בגולדה עולה 19 ש״ח. הפסטה היתה בסדר גמור, האורז וקארי היה ממש מעולה, הסלטים היו טריים. העוגות רובן לא לטעמי אישית אבל כולם טעמו כל מיני ומצאו את אלו שהכי אהבו ולקחו תוספת. מעבר לכך, העובדה שיכלו לאכול את כל מה שרצו ממש הגניב אותם. אין גם הגבלה בגלידות, יש המון טעמים ויש כל מיני סוכריות צבעוניות ורטבים כך שהם נהנו ממש.
נפלו בעריכה
כרגיל, לא משנה כמה זמן נהיה במקום מסויים, לעולם לא נספיק להגיע לכל מקום. הנה עוד אטרקציות אליהן לא הגענו בטיול הזה בגלל מזג אוויר, גילאים לא מתאימים, או חוסר זמן.
- מוזיאון המדע Museum of Emerging Science and Innovation, שידוע גם בשמו Mirakan, הוא מוזיאון ממש מעניין ומצויין לילדים. אנחנו היינו שם עוד לפני שהיו לנו ילדים וכבר אז היה את אסימו הרובוט. הוא כבר למד הרבה מאז והשתכלל כפי שניתן לראות בסרטון למעלה. שימו לב שבדרך כלל המוזיאון סגור בימי שלישי, למרות שלפעמים הם פתוחים בקיץ ובחגים. אפשר להעדכן באתר.
- האולפנים של הארי פוטר – הסטודיו החדש נפתח ביוני 2023 וחובה לרכוש כרטיסים מראש, לא ניתן לרכוש כרטיסים בקופות. מומלץ מאוד לרכוש כרטיסים כמה שיותר מראש.
- חוות אימון לוחמי סומו (Arashio-beya Sumo Stable) – מרכז מיוחד בו אפשר לראות אימוני סומו כמעט כל השנה. מאוד חשוב לבדוק את השעות מראש ולהרשם מראש כי השעות מאוד ספציפיות ויש הרבה תאריכים סגורים. אמנם יש תחרויות במשך השנה, אבל ממש מעט ולא בחופשות בית הספר שלנו (בטוקיו הם בינואר, מאי וספטמבר, שלפעמים נופל על חגי תשרי אז שווה לבדוק תאריכים מראש. היינו בתחרות של ינואר וזאת חוויה ממש מיוחדת ויחודית בה אפשר גם לאכול ארוחה של סומו במחיר מאוד נמוך.
- מרכז הלגו Legoland Discovery Center – מרכז הלגו ממוקם באי אודייבה ולא מקבל מבוגרים ללא ילדים! יש קולנוע 3D, אומנם ביפנית אבל משעשע ולא צריך להבין יותר מידי. יש מסלול רכיבה כיפי לילדים בו מצילים את הנסיכה מהמפלצות שחטפו אותה. יש מינילנד (טוקיו מיניאטורי), מפעל לגו, מסלול רכיבה של מרלין, מסלול נינג’ה, שיעור יצירה, וכמובן חדר ליצירה חופשית. יש אפשרות לקנות כרטיס משולב עם מוזיאון השעווה מאדאם טוסו שנמצא באותו בניין. פה תוכלו לרכוש כרטיסים מוזלים מראש בהנחה של 33% למרכז עצמו (ללא כניסה למדאם טוסו, אבל פה תוכלו לרכוש כרטיסים ב-50% הנחה למדאם טוסו. הכרטיסים ששמנו פה יוצאים זולים יותר מהכרטיס המשולב במרכז הלגו).
- מוזיאון Trick Art – מוזיאון אשליות שנמצא, גם הוא, באותו הבניין כמו מוזיאון הלגו באודייבה.
- מרכז סוני Sony ExploraScience – מוזיאון המדע של סוני, עם 3 נושאים עיקריים: קול, אור ו3D. כל המוזיאון אינטראקטיבי. ילדים גדולים יוכלו להבין את הרקע של התצוגות מכוון שיש הסברים באנגלית, ילדים קטנים יותר יכלו להשתעשע מהמשחקים האינטראקטיבים. הכרטיס זולים: 500 ין למבוגר, 300 לילד מגיל 3.
- מיני טוקיו Small Worlds Tokyo – מוזיאון מיניאטורי סגנון מיני ישראל אבל ביפן! כרטיס הכניסה ששמתי פה כולל גם הכנת מיניטורה של כל אחד מכם.
- בית קפה ינשופים – התורים יכולים להיות ממש ממש ארוכים אז מומלץ מאוד לרכוש כרטיסים מראש.
- מוזיאון הטבע והמדע – כולל דינוזאורים
- פארק אואנו וגן החיות (Ueno Park and Zoo) – בפארק תוכלו לראות את פריחת הדובדבן היפהפיה (בעונה) ולבקר במספר מוזיאונים שנמצאים בו. אך גולת הכותרת מבחינתכם היא גן החיות המפורסם, Ueno Zoo, שבו הילדים יוכלו לראות מעל שלושת אלפים חיות מכ-400 זנים שונים, בהם פנדות ענקיות, קופים ופילים. אפשר לשכור במקום טיולונים לילדים שמתעייפים מהר אבל שאתם לא רוצים להביא להם עגלה במיוחד.
- מוזיאון הסמוראי בשינג׳וקו – אנחנו היינו במוזיאון הסמוראי בקיוטו והיה כיף לא נורמאלי – הילדים עדיין מדברים על החוויה. במוזיאון תוכלו לראות חרבות אמיתיות של סמוראיים, ללמוד קצת על ההסטוריה (המרתקת!) וללבוש בגדי של סמוראי או קימונו ולהצטלם. פה תוכלו לרכוש כרטיסים מראש.
- בית הספר הרדוף – לילדים בוגרים יותר, למרות שהכניסה טכנית מגיל 6.
- פארק המומינים! – נמצא מחוץ לטוקיו והכרטיס בלינק כולל הסעות לשם ובחזרה. צריך להחליף רכבת באמצע כך שהנסיעה יוצאת בערך שעה ורבע, תלוי איפה אתם בעיר, אז מומלץ בעיקר למי שאוהבים את המומינים.
- מוזיאון המים – מוזיאון קטן שמתאים לבערך שעה, לא יותר. הוא חינמי אז אין מה להפסיד. יש כמה משחקים איטראקטיבים לילדים במים. 4 קומות של משחקים, וקצת מידע חינוכי, חלק באנגלית. סגור בימי שני, או שלישי אם שני הוא חג, ובחופש סוף שנה אזרחית.
- אקיהברה (Akihabara) – אקיהרבה הוא המרכז האלקטורניקה בטוקיו, ובשנים האחרונות גם נהיה מרכז גדול למנגה ואנימה. במאות החנויות תוכלו למצוא בערך כל מכשיר אלקטרוני שיעניין אתכם, אבל שימו לב שהשקעים והחשמל שונים ביפן ובמקרים מסוימים תצטרכו לחפש את המכשירים המתאימים לארץ. ברוב החנויות תוכלו לרכוש מכשירים tax free והשלטים בחוץ יעזרו לכם בקלות לאתר את החנויות האלו. בחנות Don Quixote (דוט קישוט) תמצאו מגוון מוצרים במחירים זולים (יחסית) מאוכל לאלקטרוניקה לצעצועים. בחנות Super Potato תוכלו למצוא את כל משחקי המחשב הישנים בהם שיחקתם בתור ילדים – או לפחות משהו מאוד דומה. בחנות Tsukumo Robot Kingdom תוכלו לרכוש מגוון רובוטים להרכבה בכל מיני גדלים.
- שינג׳וקו (Shinjuku) + פארק Shinjuku Gyoen – תחנת המטרו של שינג׳וקו היא התחנה העמוסה ביותר בעולם בו עוברים מעל שני מיליון נוסעים ביום. בסביבת התחנה יש המון בניינים מאוד גבוהים, כולל מגדלי התאומים של ה-Metropolitan Government Office, אליהם ניתן לעלות ולראות את כל העיר ללא עלות. הבניין הדרומי ידוע בתור קצת יותר מעניין מהצפוני. גם פה יש מגוון עצום של חנויות לשופינג. בשינג׳וקו יש גם את פארק Shinjuku Gyoen, שמעבר ליופי שלו בכללי, ידוע בתור המקום הכי טוב לראות את פריחת הדובדבן בעונת הסאקורה (סביבות פסח).
- Roppongi Hills – עם מצפה מקסים על העיר
- מאדאם טוסו – גרסת יפן, עם סלבים מקומיים ובינלאומיים כגון מייקל גקסון וביונסה
- מקדש מייג’י (Meiji Shrine) – המקדש המופלא הזה, שמוקף ביערות נרחבים, ונמצא במרחק הליכה מתחנת Harajuku, הוא אנדרטה שמוקדשת לנשמות האהובות של הקיסר מייג’י ובת זוגו, הקיסרית שוקן. במקדש החשוב הזה נערכת תפילה המונית לציון השנה החדשה (Hatsumode) בהשתתפות מעל שלושה מיליון מבקרים, וגם נערכות בו חתונות שינטו רבות. אך גם בימים רגילים ביקור במקדש ושיטוט בסביבה הטבעית שלו יכולים להיות מעניינים, מעוררי השראה ומהנים לכל המשפחה.
- פארק יויוגי (Yoyogi) – פארק מקסים שקרוב למקדש מייג׳י שם תוכלו גם לשכור אופניים. בקיץ יש כל מיני מופעים ופסטיבלים אז שווה לבדוק מה יהיה בזמן שתבקרו.
- רחוב Takeshita Dori – רחוב צר, עמוס באנשים וחנויות וממש ממש מגניב. לא הגענו עם הילדים כי כבר היינו באחד מהביקורים הקודמים, אבל יש ברחוב המון חנויות מגניבות ושונות וכל מיני סוגים של אוכל ואוכל רחוב (כמו קרפים יפנים). בסוף הרחוב יש מסעדה של אוקונומיאקי (okonomiaki) בשם Sakuratei בו תוכלו להכין לבד את האוקונומיאקי – עשינו את זה במקום אחר וזה ממש כיף.
- מחוז הקניות גינזה (Ginza) – אזור קניות יוקרתי בטוקיו
2 תגובות
שמח שגיליתי את האתר, המון מידע חיוני. תודה על ההשקעה ושיתוף הידע.
תמשיכו לבלות ולשתף !!!!
תודה רבה! אנחנו ממשיכים לעדכן את העמוד הראשי של יפן עם עוד פוסטים, כותבים עכשיו את אוסקה <3 ואז נגיע להוקיידו גם