אנחנו מאוהבים לגמרי ביפן, לכן היה לנו ברור שבביקור השלישי שלנו, הפעם עם ילדים, ננסה גם לחוות משהו חדש. לכן החלטנו לקחת קרוואן ל-6 ימים. ההחלטה היתה מאוד קלה כי ידענו שאנחנו רוצים להגיע לאזורים אליהם קשה להגיע – אם לא בלתי אפשרי – עם תחבורה ציבורית. בנוסף, המעבר ממקום למקום עם ילדים קטנים יכול להיות קשוח, וקרוואן הרגיש לנו פתרון מצויין – ואכן כך היה. פה תוכלו לקרוא את המדריך המלא על יפן למשפחות, כולל מידע על מלונות מומלצים בטוקיו, קיוטו, אוסקה וטקיאמה, אטרקציות, מסלולים, מידע על ה-JR Pass ועוד.
אחת השאלות הלגיטימיות ביותר שעלו הן: איך היתה החוויה של להיות ביחד 24/7 במקום קטן? ובכן, גם אנחנו דאגנו לגבי זה, בעיקר לגבי הילדים (אנחנו היינו בטיול של 4 חודשים במזרח יחד בתור זוג אז פחות מדאיג). האמת היא שקודם כל – הילדים התלהבו בטירוף מכל הקונצפט של בית ממונע. שנית, בלילה רוב הזמן הפרדנו אותם למיטות שונות, כל שלא יצא שהם ממש דרסו אחד את השני, למרות שהם רגילים לפעמים לישון שניים במיטה זוגית. ואחרון חביב, הגבלנו את הזמן בקרוואן לשישה ימים בדיוק כי חששנו שהקרבה תהיה בעייתית. בפועל, לא בילינו כל כך הרבה זמן בקרוואן בנסיעות, בדרך כלל עד שעה וחצי כל פעם, ולפעמים הרבה פחות, וזה היה דומה בזמנים לנסיעות ברכב רגיל גם ביפן וגם בצרפת כמה חודשים קודם. עיקר הכיף היה שהכל היה עלינו ונגיש כל הזמן, ושיכולנו לחנות ולישון במקומות שלא היינו יכולים אחרת. טכנית, לאתרי הקמפינג אפשר להגיע גם עם רכב רגיל ולישון באוהל, אבל ברמה האישית זה פחות מתאים לי.
נהיגה ביפן
כמה מילים על הנהיגה והקמפינג ביפן: ביפן נוהגים בצד השני של הכביש. אנחנו לקחנו רכב (רגיל) כמה ימים לפני באי המרכזי אז התרגלנו לנהוג בצד ההפוך עוד לפני שלקחנו את הקרוואן, אבל באמת שהאתגר העיקרי היה הגודל של הקרוואן ובעיקר – נהיגה ברברס. בחרנו לקחת קרוואן יחסית קטן, בלי שירותים, ולישון באתרי קמפינג מסודרים עם שירותים ומקלחת.
הכבישים ביפן מאוד נוחים לנהיגה, למרות שהם די צרים יחסית, הכל כתוב גם באנגלית, ויש המון מקומות לעצור בדרך לשירותים (נקיים) ואוכל. בכבישי האגרה יש ממש מקומות מצויינים עם מסעדות. עבורנו, ההחלטה לקחת קרוואן בלי שירותים הגיעה מהידיעה שיש בכל מקום וצומת כמעט חנות נוחות (Seven-Eleven/Lawson/Family Mart) עם שירותים נקיים וכמובן כל ה-rest stops בדרכים.
יש ביפן מערכת מיוחדת שקוראים לה Mapcode בו לכל מקום יש קוד שנראה כמו GPS. מכניסים את הקוד ב-GPS המובנה ברכב והוא לוקח אותך לאן שצריך להגיע. זה יותר טוב אפילו מכתובות מכיוון שביפן אין תמיד שם לרחוב, אבל ה-Mapcode לוקח אותך בלי בעיה. ברוב האתרים מצויין ה-Mapcode של האטרקציות או המלון, ואם לא נתנו לכם אותו מראש, אפשר לחפש אותו בקלות בגוגל. כך, למשל, ידענו לאן להגיע בפסטיבלים אליהם נסענו. לצערנו, בחברה ממנה שכרנו את הקרוואן לא היו קרוואנים עם ה-Mapcode למרות שאפשר להוריד אפליקציות לטלפון (וגוגל מאפס עבד מצויין). נסו לקחת קרוואן עם ה-Mapcode, זה ממש ממש עוזר.
מה שהיה הכי מיוחד עבורנו כמשפחה, מעבר להתלהבות של הילדים שיש לנו בית שהוא רכב שהוא בית, היה שקמנו בבוקר, יצאנו מהקרוואן, ולפנינו היו מראות מרהיבים, בין אם זה היה הים, האגמים, או הכבשים שיצאו אחרי הגשם העז שירד עלינו בלילה.
רשיון נהיגה ביפן
הוצאנו רשיון נהיגה בינלאומי ממש ליד הבית באחד הסניפים של אופקיטנה. אפשר גם בכל סניף של ממסי. מה שכן, להבנתנו היה לנו מזל שלא עשו לנו בעיות כי ליפן כנראה יש רשיון בינלאומי מיוחד שצריך לעשות. בשני המקומות (גם לרכב הרגיל וגם לקרוואן) הסתפקו ברשיון הבינלאומי הרגיל – אבל בשניהם כן ביקשו ובוודאות לא יתנו לכם לקחת רכב בלעדיו, אז תשקיעו את ה-20 ש״ח ועשו אותו.
סוגי הקרוואנים
יש בעצם שני סוגים עיקריים של קרוואנים: קרוואן ומה שנקרא camper van. ה-camper van הוא בעצם וואן שנפתח בצורה שהחלק האחורי נהיה מיטה ויש לפעמים עוד קומה למעלה לעוד מיטה. זה הרבה יותר זול מאשר קרוואן רגיל, אבל דוגרי מתאים רק לזוג בעיניי כי זה וואן לכל דבר במשך היום ובלילה הילדים יריבו ויבעטו אחד בשני בלי סוף, אבל אם אתם חובבים את הז׳אנר אז לכו על זה. אצלנו היינו חוזרים הביתה עם לפחות ילד אחד פחות. הקרוואנים מגיעים במגוון גדלים וסוגים. אנחנו לקחנו את הקטן ביותר.
- קרוואנים קטנים – בעד: לא היה קשה במיוחד לנהוג בקרוואן והתרגלנו מהר. מבחינת חנייה לא חווינו אף בעיה כי הרכב לא היה ענק.
- קרוואנים קטנים – נגד: האתגר הכי גדול היה רברס ויש משמעותית פחות מקום ובעיניי זה פחות מתאים למשפחה עם בני נוער. המיטה למטה היתה מעולה לילדים הקטנים שלנו, אבל כשאנחנו ההורים ישנו עליו, לא היה לנו מספיק מקום לרגליים. (כל יום שינינו מקומות שינה עד שמצאנו את השילוב שהתאים לנו.)
- קרוואנים גדולים – בעד: ככל שהקרוואן ארוך יותר, ככה יש לו יותר מקום, מה שבהחלט עדיף לילדים מעל גיל 10 ומתבגרים.
- קרוואנים גדולים – נגד: חשוב לדעת שבתוך הערים יש הגבלה של מקומות חניה ל-6 מטר אז א לוקחים קרוואן גדול צריך לבדוק מראש איפה לחנות.
אתרי קמפינג ביפן
כפי שציינתי, בחרנו להעביר את הלילות באתרי קמפינג כדי שיהיו לנו שירותים ומקלחות, וגם כדי להיות במקום מסודר. לא הינו צריכים להזמין מקום מראש באף אתר שבדקנו כי היינו באוקיידו וזה אזור פחות מתוייר, אבל במקומות אחרים ותלוי בתקופות, כדי לבדוק מול כל אתר קמפינג, במיוחד אם מטיילים בעונה החזקה. גם חשוב לבדוק שעות סגירה בכל מקום. חלק מהמקומות נסגרים ב-19 ולא ניתן לצאת מהם עד 7 בבוקר, מקום אחד נסגר ב-17, ובאחרים הכניסה הראשונית צריכה להיות עד 19, אבל מקבלים כרטיס שנותן לצאת ולהכנס כמה שרוצים בזמן עליו שילמתם. זה היה מושלם עבורנו כי בדיוק באגם הזה היה מופע זיקוקים – אבל בצד השני של האגם.
אני לא יכולה להדגיש מספיק את החשיבות של בדיקת השעות מראש – היפנים מאוד מסודרים ולא יתנו להכנס מאוחר. לאתר שנסגר ב-17 הגענו באיחור ולא יכולנו להכנס – בסוף חזרנו לים בו ראינו את השקיעה המהממת וישנו שם מכיוון שראינו שהיו אנשים שעשו קמפינג על החוף והיו שם שירותים ומקלחות מסודרים. אמנם זאת בסוף היתה חוויה באמת כיפית, אבל אני לא ממליצה לקחת סיכונים מיותרים עם ילדים. עוד קצת ארגון ולא יהיו הפתעות כאלו.
חשוב לדעת שאתרי הקמפינג האלו לא חינמיים, אבל העלות נמוכה יחסית למלון/דירה ובעיניי שווה את הנוחות של שינה במקום מסודר, למרות שיפן ממש לא מסוכנת ולהבנתי אין איסור על חניה לילית בכל מקום. כל מקום קצת שונה מהאחרים, אבל בכולם יש שירותים, בחלקם יש מקלחות (שלרוב בתשלום נוסף), ובחלקם אפילו היו מכונות כביסה ומייבשים (מה שלא ידענו מראש וסתם נסחבנו עם יותר בגדים משהיינו צריכים). שווה ממש לבדוק את הדברים האלו מראש. בהוקיידו שילמנו בין 1,000 ל-2,000 ין ללילה (30-60 ש״ח) אבל להבנתנו זה יכול גם לעלות 5,000 ין (160 ש״ח) ללילה באזורים המרכזיים יותר). בכל מקרה, חשוב לזכור שהקרוואן לרוב יקר יותר מרכב+מלון וזה טיול שעושים בשביל החוויה ופחות בשביל החסכון הכספי (למרות שגם חסכנו את העלות של הרכבות).
חברות להשכרת קרוואנים
למרות שחיפשנו גם בארץ, לא מצאנו אף חברה בארץ שמספקת קרוואנים ביפן. בערים המרכזיות הכי קל למצוא קרוואן, ובצפון היה לנו משמעותית יותר קשה. הנה כמה חברות שאפשר לשכור דרכם:
- Nomad – בהוקיידו בלבד
- JapanCampers
- JapanCRC – מפה בסוף לקחנו כי הם היו מהיחידים שהיו בהוקיידו
- Fujicars
- Toyota
יש עוד המון חברות שמשכירות קרוואנים שבטח גם טובות, לא הייתי מגבילה רק לכמה חברות.
האותיות הקטנות
יש כמה דברים שצריך לשים לב אליהם כששוכרים קרוואן ביפן:
- לרוב זה לא כולל סדינים, כריות, ציפיות ושמיכות אז תבדקו מראש. אנחנו הבאנו שמיכות דקות מתקפלות מהבית (והיינו צריכים אותם כי בהוקיידו היה קריר בלילה ואפילו קר). אם אתם לוקחים ליותר מכמה ימים, יכול להיות יותר משתלם לקנות כמה דברים פשוטים ולהשאיר ביפן מאשר לקחת דרך חברת ההשכרה
- חלק מהחברות כוללות צלחות וסכום לעד 4 אנשים, חלקם בכלל לא. גם את זה צריך לבדוק
- יש קרוואנים עם שירותים ומטבחון ויש בלי. בחרנו לקחת בלי שני אלו כדי שלא יהיו לנו בעיות של ריח, ניקיון, ביוב, וכ״ו. בכל מקום יש שירותים אז זאת לא בעיה במילא ואוכל אכלנו בחוץ או שקנינו בחנות נוחות ואכלנו על האגמים, גם ארוחת בוקר. היה לנו מקרר בקרוואן שיכולנו לחבר, אבל החלטנו לא לקחת דברים שמצריכים קירור להרבה זמן.
- הדלק עצמו יותר זול מהארץ, אבל צריך לקחת בחשבון שיש גם כבישי אגרה. שילמנו בכבישי האגרה עם אשראי. בחלק מחברות ההשכרה אפשר גם לשכור כרטיס ETC שנותן לעבור בכל כבישי האגרה בלי לעצור ולשלם הכל ביחד בסוף הטיול. בלינק המצורף יש יותר מידע על הכרטיס.
- רצינו לקחת קרוואן גם באאומורי, אבל התחלנו לחפש 9 חודשים מראש ולא היו בזמן שחיפשנו כי הגענו בזמן של פסטיבלים. כל השנה ניסינו למצוא ובסוף ויתרנו ולקחנו רכב רגיל ומקומות לינה בסוף העולם שמאלה. רוב חברות הקרוואנים רק פתחו את ההשכרה חצי שנה מראש, אבל שווה לבדוק כל הזמן כדי לא לפספס.
- לקחו מאיתנו פקדון גדול מאוד ולקח כמה שבועות לקבל את הכסף בחזרה, אז מומלץ לתת כרטיס שונה מזה שאתם מתכוונים להשתמש בו.
