הפוסט הזה על ספארי באפריקה עם ילדים פורסם במקור בקבוצה מטיילים בחו״ל עם ילדים ומופיע פה באישורה של קרן.
סיכום (ארוך) של כמעט 3 שבועות עם ילדים. בסוף יש גם טיפים. טסנו שני הורים, בת 15.5, בן 13 ובת כמעט 8 לכבוש את היבשת השחורה. משך הטיול 18 ימים. טסנו עם אית’יופיאן איירוויז. מטוסים חדשים, סבירים לחלוטין. אוכל מזעזע. שדה התעופה באדיס אבבה, לעומת זאת – אפריקה האמיתית. צפוף, מסריח, לא נקי, לא נעים.
נחתנו אחה”צ ביוהנסבורג, חיכה לנו שאטל של המלון (בשכונת קמפטון פארק, קרוב לשדה) ותוך חמש דקות הגענו לחדר הענק שלנו, עם המדשאות סביבו. זה היה הלילה היחיד שכולנו ישנו באותו חדר. אחר הצהריים בקשנו מהנהג שיוריד אותנו בקניון קרוב, יצאנו לקנות כרטיס סים, לאכול ואחרי יום ארוך של טיסות חזרנו והלכנו לישון בשעה מוקדמת.
ספארי באפריקה עם ילדים – ליווינגסטון (זמביה), מפלי ויקטוריה, ויקטוריה פולס בזימבבואה
למחרת בבוקר הייתה לנו טיסה לליווינגסטון בזמביה, במטרה להגשים חלום משפחתי ולראות את מפלי ויקטוריה. בשדה התעופה יש אפשרות לעשות ויזה משולבת שכוללת בתוכה כניסה לזמביה, זימבאבוואה ובוטסוואנה. רק המבוגרים משלמים אבל יש קאטצ’, כי כשנכנסים לזימבבוואה אז מסתבר שגם הילדים צריכים לשלם על ויזה, ופשוט מוסיפים שם את הכסף של הויזות של הילדים).
ליווינגסטון נמצאת 5-6 ק”מ ממפלי ויקטוריה. כשטסים מעל העיר רואים את ה”עשן” מהמפלים, ובדרך ללודג’ רואים אותו כל הזמן ברקע. המפלים מדהימים. עוצמתיים. מופלאים. טוענים שמהצד של זמביה מרגישים את המפלים, מהצד של זימבאבוואה רואים אותם. זה לא לגמרי מדויק – משני הצדדים מרגישים אותם היטב, אם כי מהצד הזמבי – אתם פשוט מהלכים בתוך הספריי ונרטבים עד לשד העצמות. הרעש של המים, הזרימה, הניתוזים – התהלכנו כמה שעות טובות. יש מסלול מאד מאורגן, גשרים ונקודות תצפית. התהלכנו ספוגי מים ומאושרים.
איזור המפלים עמוס באטרקציות ויקר בטירוף. כל אטרקציה עולה בין 90-120 דולר אמריקאי לאדם (!!) וכוללת פעילות של 20 דקות עד שעתיים-שלוש, בהתאם לפעילות. למעשה, ארבעה לילות בזמביה עלו לנו כמו כל שאר הטיול יחד. סוג האטקרציות גם תלויות בעונה ויש דברים שלא יכולנו לעשות כי היה יותר מידי מים במפלים. לדוגמא, אין רפטינג באפריל, אין גישה לאי השטן ואין סירות מהירות. בחרנו בספארי על נהר הזמביזי (שכלל עדר פילים שחצה את המים מולנו, היפופוטם, קרוקודילים ושפע ציפורים). בנוסף, בחרנו הליכה עם צ’יטות/משחק עם כפירי אריות (תוכנית שאוספת גורים יתומים/פצועים/מוזנחים ומטפלים בהם במטרה להחזיר אותם לשמורות הטבע אח”כ).
באחד הימים חצינו את הגבול לעיר ויקטוריה פולס, בצד הזימבאבוואני. ויקטוריה פולס היא עיר תיירותית בהרבה מליווינגסטון, עם רחוב של מסעדות וחנויות תיירים. מעבר הגבול הוא על גשר שפשוט חוצים (הגשר של הבאנג’י), ממלאים טפסים, משלמים בביקורת גבולות ומוצאים את עצמיכם במפלים עצמם. האוכל בצד הזה יותר מוצלח, ויש תחושה משמעותית נעימה יותר כאן. בשני הצדדים המון רוכלים שמנסים די באגרסיביות למכור לכם פסלונים/בדים/פילים/אלוהים יודע מה. כאן גם עשינו דייג על הזמביזי והקטנה הצליחה לדוג שני שפמנונים. בדיעבד – היינו צריכים לעשות לילה פחות, כלומר – גג שלושה לילות באיזור המפלים.
פילנסברג – ספארי, סאן סיטי
חזרנו ליוהנסבורג ושם חיכה לנו נהג שלקח אותנו למלון קווה מריטן שבתוך הספארי של פילנסברג (שעתיים מיונהסבורג). מלון מהמם. עם החדר מקבלים נסיעת ספארי (game drive) אחד לכל לילה במלון והמחיר כולל גם ארוחת בוקר (מופלאה) וארוחת ערב (נהדרת). כשהגענו בקשו מאיתנו להתארגן מהר ולקחנו אותנו ל-Bush Braai, שזה פשוט ברביקיו באמצע השמורה. בדרך ראינו צ’יטה.
בבוקר קפצנו לסאן סיטי (סוג של ווגאס) – מלבד הקאזינו ומשחקי הוידאו יש שם גם פארק מים נחמד ומבוך גדול. העברנו בקלות 5 שעות (ויכולנו עוד). חזרנו למלון ויצאנו לעוד נסיעה בספארי ועוד אחד שוב למחרת בבוקר. ראינו המוני חיות, ומלבד באפלו – ראינו את חמשת הגדולים. ג’ירפות, זברות, פילים, קרנפים, גנו ועוד ועוד ועוד.
באותו ערב, כשהיינו כבר בדרך חזרה, הקיף אותנו עדר פילים שפשוט סירב לתת לנו לעבור. הקיף ברמה שאם הייתי מוציאה יד מהחלון – הייתי נוגעת בהם. הנהג פשוט דרדר את הרכב, כל פעם כמה ס”מ, עד שהפילים התייאשנו מהמשחק ושחררו אותנו.
קייפטאון – צלילה באקווריום, רכבל על הר השולחן, חוף הפנגיווינים סיימונסטאון, כף התקווה הטובה, פרנצ’הוק, קייפ אגלור
מפילנסברג טסנו לקייפטאון (יש טיסות פעמיים בשבוע), ושם בשדה אספנו את האוטו. הנהיגה בצד שמאל לא הייתה קשה (מלבד כמה וישרים שהופעלו בטעות במקום איתות). הכבישים משולטים, טובים, הנהגים מאד מאד רגועים ומנומסים. מה שכן – יש מרחקים עצומים בין תחנות דלק, אז כשרואים אחת מתדלקים. לא משנה כמה יש לכם במיכל.
קייפטאון מופלאה, ויכולנו להוסיף עוד ימים בקלות. מלון הדירות שלנו היה 5 דקות הליכה מהווטרפרונט, איזור של קניות, מסעדות ובילויים. תחושה מאד בטוחה, אין בעיה ללכת ברגל בלילה.
הפעילויות שעשינו היו צלילה באקווריום (בכלל, האקווריום מאד חמוד, מעביר שעתיים-שלוש בכיף) ועלייה ברכבל על הר השולחן (להזמין באינטרנט כרטיסים – חוסך התמנה של שעה וחצי בקופות!). אפשר להזמין יום קודם, בהתאם לדיווחי מזג האויר. אם אפרורי אין טעם לעלות, בהנחה שאפשר בכלל.
ביום אחר נסענו לסיימונסטאון (חוף עם פינגווינים לאורכו) ולכף התקווה הטובה. היו עוד המוני מקומות ברשימה שלנו ופשוט לא הספקנו. צריך עוד ימים שם!
נסענו ללילה אחד לפרנצ’הוק, איזור היינות. בערך שעה נסיעה מקייפטאון. יש שם טראם שנוסע בין היקבים, בוחרים היכן לעצור, ובהרבה מהיקבים יש שילובים של טעימות יין פלוס שוקולד/גבינות/נקניקים וכ״ו, או משחקיות, מדשאות ועוד, אז גם הילדים נהנו.
אאוטסהורן – מערות הקנגו
בגלל חלום נושן של בעלי, נסענו משם לקייפ אגלור, שזו הנקודה הדרומית ביותר באפריקה. אל. נסיעה ארוכה ומייגעת שמובילה ל…כלום. שלט, מגדלור וזהו. רכבנו על סוסים בסביבה, אבל את זה באמת אפשר לעשות בכל מקום.
המשכנו לאאוטסהורן. עיר נחמדה שכלכלתה מבוססת בעיקר על בנות יענה ועל מערות הקנגו. המערות מהממות, מערת נטיפים גדולה ומשגעת. יש מסלול רגיל, של שעה ויש מסלול הרפתקני שכולל זחילה בכל מיני חורים וכוכים. יש בתוך המבנה קופסה עם פתחים שמדמים את גודל הפתחים בהם זוחלים ואפשר להחליט אם מנסים או לא.
פלטנברג ביי – גארדן רוט, שמורת הטבע רוברג, ניינסה
מאאוטסהורן נסענו לפלטנברג ביי (פלט, בקיצור). פלט ממוקמת בצורה מאד מרכזית לאטרקציות של הגארדן רוט, ומקום נהדר להתמקם בו לכמה לילות (או לעבור לגור שם. עיר נקיה, מטופחת ויפה). יש בפלט שמורת טבע בשם רוברג, עם מספר מסלולים שונים. בחרנו את המסלול האמצעי (5 ק”מ), טיפסנו אבנים, רצנו בדיונות חול, ראינו כלבי ים, הלכנו על הים. היה מקסים (ולא פשוט, בלשון המעטה. לא מתאים לילדים קטנים יותר אלא אם הם במנשא). חוף הים קסום, ויעד שווה ביותר בחורף שלנו, לחופשה שמשלבת בטן-גב ואטרקציות. בעיר ניינסה עשינו שייט סביב המפרץ.
ספארי באפריקה עם ילדים – שמורת ציצקמה – אומגה, הגשר התלוי בסטורם ריברס
נסענו לשמורת ציצקמה ליום (בפעם הבאה ישנים שם. יש בקתות מהממות של רשות הפארקים). התחלנו מזיפ ליין (אומגות). יש שני מקומות: באחד יש מסלול של 3.5 שעות מעל צמרות העצים. חובה להזמין מקום מראש. בחרנו דווקא את השני, מסלול של שעה שמזגזג מעל נהר ומפל קטן. למי שלא עושה את הזיפ ליין, יש דק מעץ שהולך לאורך כל המסלול ואפשר לראות את המשפחה. אחרי הראשון זה לא מפחיד, רק מלהיב ומהנה. אפשר מגיל 5 אם אני לא טועה.
משם נסענו לגשר התלוי בסטורם ריברס. מסלול ארוך, עם המוני מדרגות, שעובר בתוך יער גשם מעל חוף הים. עוצר נשימה. במקום אפשר לעשות גם קייאקים, מזרוני ים וצלילה. רשמנו לעצמנו לפעם הבאה.
יש לנו המון מה ללמוד מהפארקים הלאומיים בדרא”פ. נקיים, שירותים מסודרים מבריקים, חנויות ומסעדות, בקתות מקסימות, איזורים מיועדים לברביקיו ואף אחד לא אוכל, מלכלך, עושה משהו אסור. לא ראינו פיסת נייר אחת לאורך המסלולים או טיפת לכלוך. תענוג.
טיפים על ספארי באפריקה עם ילדים
- בכל המקומות ישנו ב-B&B שהזמנתי דרך בוקינג. בתים גדולים, מרווים ומאבזרים. הדרך היחידה שמתאימה למשפחה לטעמי. בסוף כל יום לכל אחד היה פינה של שקט.
- וויפיי – קנינו סים מקומי + חבילת גלישה אחת מהארץ. יש הרבה איזורים שאין אינטרנט, בערים יש, ספורדית. חיסלנו כמויות ג’יגה מטורפות (בכל זאת נסיעות ארוכות עם מתבגרים).
- חושך – כשמחשיך אז חושך מצריים. אין תאורה על הכבישים. ממליצה בחום לכוון להגיע ליעדים לפני רדת החשיכה. זה לא מפחיד, אבל בהחלט לא נעים. במיוחד בכבישים ההרריים המפותלים.
- דלק – כמו שאמרתי – לתדלק כשמוצאים. תמיד.
- אוכל – מופלא מופלא מופלא. לעולם לא נוכל לאכול בשר שוב בארץ. המחירים הם אותו דבר בשקלים וברנד (סטייק 300 גרם 120 רנד), ואז מחלקים ב 3.5. כלומר – זול. אכלנו טוב והרבה. ממליצה במיוחד לנסות סוגי בילטונג (בשר מיובש) שונים.
- שירותיות – מופלאה. עוזרים, נעימים, מסבירים. בצימרים מייעצים, נותנים ארוחות, פינוקים, שירותי כביסה.
- מחירים – זול. הכניסה לפארקים עלה לנו בממוצע 100 שקלים למשפחה, האטרקציות השונות היו לנו זולות. שילמנו פי 3, 4, 5 ויותר על פעילויות מקבילות בארצות אחרות (שלא נאמר בישראל).
- הכי חשוב – תעודות לידה של הילדים!!!!! לא מעלים אתכם על מטוס לדרא”פ בלי תעודת לידה מלאה, מקורית, באנגלית של הילדים. להיכנס לאתר משרד הפנים, למלא את המידע ומקבלים תוך 4 ימים בדואר. הורידו אנשים מהטיסה שלנו בגלל זה.
- כרטיסי אשראי – מומלץ להגיע עם יותר מסוג אחד. היו לנו מקומות שהסתבכנו עם הויזה, היו מקומות שלא קיבלו אמריקן אקספרס. חובה לדעת את הקוד של הכספומט, מכניסים אותו בכל קניה.
היה קסום.
