הפוסט פורסם לראשונה בקבוצה מטיילים בחו”ל עם ילדים ומפורסם פה באישורה של מיה קורץ.
ונציה עם ילדים? השתגעת?! כן! (כזאת אני, קצת משוגעת…). חזרנו בספטמבר 2018 מטיול ארוך ורב משתתפים, אבל בסופו היינו יום וחצי בונציה.
מה לא קראתי על ונציה עם ילדים? לא נוח, מייגע, לא מתאים. לכן חשוב לי לשתף את החוויה שלנו.
קודם כל אני חושבת שצריך לקחת דברים בפרופורציה. בדרך כלל אנשים לא נוסעים לשבוע בונציה עצמה, אלא יום-יומיים בעיר והיתר טיולים בסביבה. כך שגם אם יש יום-יומיים שפחות מותאמים לילדים – זה בסדר גמור ומסתדרים מצוין (אפילו נהנים, רחמנא לצלן 
).
).נסענו 10 אנשים – 6 מבוגרים ו-4 ילדות בגילאי קצת פחות משנתיים ועד חמש וחצי.
אז נכון – ההגעה לתוך העיר עצמה ארוכה וקצת מייגעת, גם בלי הילדים ובוודאי איתם. נכון שהעיר לא קלאסית לעגלות בגלל המדרגות והגשרים (לא ניסינו אפילו, הקטנה הייתה במנשא או ברגל). נכון גם שאין אטרקציות שמכוונות לילדים או אפילו גינות ופארקים. אבל! העיר עצמה היא אטרקציה אחת גדולה!
אחרי התארגנות קלה יצאנו לעיר. לקחנו אוטובוס עד פיאצלה רומא. הנסיעה אורכת כ-15 דקות אבל קווי האוטובוס עמוסים ומשם צריך ללכת ברגל או לקחת אוטובוס-סירה כדי להגיע למרכז העיר. יכול להיות שבדיעבד היה נכון יותר לישון באיזה מלון באזור פיאצלה רומא עצמה, אם יש כאלו.
מתחנת האוטובוס התחלנו בהליכה איטית ונינוחה של כשעה עד גשר ריאלטו המפורסם. בדרך עברנו סמטאות יפות וחנויות וזרמנו עם ההמונים ועם החשק שלנו. היה כיף. הילדות נהנו מאוד! תעלות במקום כבישים, סירות במקום מכוניות… מסיכות וניציאניות בכל מקום, חנות כפפת, חנות ממתקים ענקית, חנות מגנום… נכנסנו גם לכנסיה אחת שסיקרנה את הבנות. אחרי ארוחת ערב קלה לקחנו אוטובוס-סירה צפוף וחזרנו לישון.
ביום השני לקחנו אוטובוס-סירה למקום שממנו עצרנו, גשר ריאלטו, והלכנו משם ברגל לכיכר סן מרקו המרהיבה.
דבר ראשון נכנסנו לבקר בבזיליקה היפהפיה. כדי להימנע מהתור מומלץ להזמין מראש כרטיסים באינטרנט. אנחנו הזמנו באותו בוקר ופשוט הגענו ועקפנו את כולם. תיקים גדולים צריך לשים בשמירת חפצים, אבל מנשא הטיולים ובו הקטנה עבר בקלות.
אחרי הבזיליקה הסתובבנו קצת בכיכר ורדפנו אחרי יונים (מסתבר שאסור כבר להאכיל אותן 
). בשעה 11 ראינו איך הדמויות מעל השעון מכות בפעמון (כל שעה עגולה). ויתרנו על טיפוס למגדל הפעמון. בכיכר יש עוד המון מה לעשות למי שרוצה (ארמון, גשר האנחות, ועוד) – אנחנו היינו עייפים. התחלנו ללכת לכיוון מזרח דרך שכונות יותר מקומיות, ובדרך עצרנו לגלידה וקפה שהיו יקרים אבל טובים. כשהגענו לצד המזרחי של האי לקחנו מעבורת לאי בוראנו (שיט של כ-40 דקות).
). בשעה 11 ראינו איך הדמויות מעל השעון מכות בפעמון (כל שעה עגולה). ויתרנו על טיפוס למגדל הפעמון. בכיכר יש עוד המון מה לעשות למי שרוצה (ארמון, גשר האנחות, ועוד) – אנחנו היינו עייפים. התחלנו ללכת לכיוון מזרח דרך שכונות יותר מקומיות, ובדרך עצרנו לגלידה וקפה שהיו יקרים אבל טובים. כשהגענו לצד המזרחי של האי לקחנו מעבורת לאי בוראנו (שיט של כ-40 דקות).
האי בוראנו מפורסם בזכות שני דברים: התחרה שמיוצרת בו, והבתים הצבעוניים שלו. כל בית צבוע בצבע אחר מאלה שלידו, ומי שמבקש לצבוע את הבית שלו צריך לקבל אישור מהעירייה על הצבע המבוקש (!) מה שיוצר אי מאוד יפה וצבעוני.
באי יש המוווון חנויות, מסעדות ובתי קפה, ואווירה נעימה. הסתובבנו שם כשעה, נהננו מהצבעים והאווירה וגם מהחנויות, ואז שטנו חזרה. בחזור לא רצינו ללכת ברגל אז שטנו למורנו, שם החלפנו למעבורת אחרת שלקחה אותנו ישר לאוטובוס. הקטנות כבר היו מאוד עייפות והלכו לישון.
בערב יצאנו למסעדה יוקרתית לחגוג יום הולדת לאחת מאיתנו ובזאת נפרדנו מהעיר. אגב, ויתרנו על שיט בגונדולה כי זה נוראאאא יקר וגם כי היה לנו מספיק שיט גם בלי גונדולה.
יש לציין ששדה התעופה של ונציה הוא אחד היעילים שהייתי בו בחיים.
אז בקיצור- ונציה היא לא יעד ראשי בדרך כלל, ובטח לא עם ילדים. אבל אם אתם מטיילים באזור ורוצים לראות גם את העיר – אל תוותרו! זה בהחלט אפשרי וגם כיפי. חוויה מצוינת.
אטרקציות בונציה למשפחות עם ילדים
הנה דברים נוספים שאפשר לעשות בונציה עם ילדים:
- שייט בקו מספר ו של ה-Vaporetto – אוטובוס ימי שהו חלק מהתחבורה הציבורית של ונציה שפעיל במספר תעלות בעיר
- ביקור בבתי הכלא העתיקים ב- Doge’s Palace – ממוקם ליד San Marco, אפשר להכנס בסיור מודרך כשחלקו די חשוך, ובשילוב עם האור – מיועד לילדים גדולים יותר
- המבוך ב-Villa Pisani ב-Strà – ארמון בו גולת הכותרת לילדים הוא המבוך בחצר. הצמחייה במבוך די עבה אז הזהרו עם ילדים קטנים. יש מישהו שמתצפט בדרך כלל ויכול לעזור לצאת אם אתם נתקעים, ואפשר לעלות למגדל ולצפות באנשים אחרים שמנסים לצאת מהמבוך.
- חפש את האריה – ונציה מלאה בפסלים של אריות, וילדים צעירים יותר יהנו לחפש אותן ואפילו לספור את הסוגים השונים: יש אריות עם ובלי כנפיים. האריות עם הכנפיים מתחלקים לשני סוגים נוספים: כאלו בהם הספר בכף האריה פתוח, שמסמל שונציה היתה בתקופת שלום, או סגור, שמסמל שהרפובליקה היתה במלחמה.
- שייט זול בגונדולה Traghetti – אם אתם רוצים לשוט בגונדולה, אבל לא מוכנים להוצאה הגבוהה או לאורך השייט, דעו שיש גרסת מקומית בשם traghetti שמעבירה את המקומיים בין ארבעת הגשרים המרכזיים והעלות היא כמה יורו בלבד. פה לרוב אין כבר כריות על המושבים ורוב המקומיים עומדים בגונדולה, אבל זה פחות מומלץ לילדים. אחד הקווים מחבר בין איזור St. Marco לבין Dorsodur.
